ד"ר איתן בורשטיין

טיימליין: מסע של היסטוריון

ד"ר איתן בורשטיין
במלאת מאה ועשר שנים להקמת הבנק

במלאת מאה ועשר שנים להקמת הבנק ועם העלאת תולדותיו (טיימליין) אל הרשת החברתית הנפוצה ביותר – פייסבוק, אשרבט בעזרת מקלדתי מספר מחשבות על העיסוק בהיסטוריה של הבנק. במקריות מעניינת, פעולה זאת חופפת גם סיום שירות של למעלה משלושים וחמש שנה בבנק, בתור ההיסטוריון שלו, ועתה רק נותר לי לחלוק אותה איתכם.
אפתח ואומר: מאומה בהתמחותי האקדמאית (יוונית,צרפתית וספרות לטינית של ימי הביניים) לא הכין אותי לתולדות הבנק. גם שהותי בבנק הייתה אמורה להיות קצרה ביותר. אך כפי שהיוונים הקדמונים טענו ומן הסתם בצדק, “שני גורמים משפעים על חייו של בן התמותה – כוח ומזל”.

לעולם לא אשכח את הרגע הראשון שבו נתקלתי באקראי בערמת תיקים הנוגעים לתולדות הבנק. הם נערמו במגנזה ששכנה ב’בית האדום’ ברחוב נחמני בתל אביב. הבניין נקרא כך בשל הלבנים שממנו הוא נבנה ושימש עד שנות החמישים כבית חרושת לודז’יה. או אז ניצתה בי האֵש שלא כבתה מאז לחקור ולהתעמק בנושא המרתק – תולדות הבנק.

מעטים הבנקים המודרניים שלהם היסטוריה כה מרתקת וכה שלובה עם אידיאולוגיה כמו לאומי.

חברת האם שלו לשעבר ‘אוצר התיישבות היהודים’ היא המוסד הבנקאי היחיד שנקרא ע”ש מאמר (של ד”ר תיאודור הרצל) שהתפרסם ב- 19.11.1897.  מעניין לציין שלרוב המצב הוא הפוך: קודם מוקם המוסד ורק מאוחר יותר מופיעים המאמרים אודותיו.

התגלית הראשונה הייתה הקופי בוק בו נשמרו העתקים של מכתבי ד”ר תיאודור הרצל משנת 1903 למנכ”ל הראשון של הבנק זלמן דוד לבונטין.

מיד התבררה לי עובדה שהייתה עד לאותו רגע לא ידועה עבורי- לא מדובר רק באיש חזון אלא במייסדו של הבנק שלנו שאביו יעקב – היה מנהל בנק.

חוזה המדינה התגלה לא כאיש חזיונות אלא כאדם מציאותי ביותר שרגליו נטועות בקרקע היטב ועמוק. יומניו וכתביו שאין איש קורא בהם היום, מתארים אדם המנתח תשואות של ניירות ערך ומכלכל (תרתי משמע) את צעדיו. הדמות הניבטת מהם עומדת בניגוד חריף לתדמית השבלונית המקובלת שלו. ככל שהתעמקתי בקריאה אודותיו ובעיון ביצירותיו המגוונות, הלך האיש והפך יותר ויותר ענק.

קשה לתאר את התחושה שחוויתי באותו יום בו ראיתי את מכתבו של הנציב העליון סיר ארתור ווקוףּ המאשר את בניית נמל תל אביב. האישור ניתן בעיצומן של מאורעות הדמים שהחלו בשנת 1936 ואשר כונו מאוחר יותר בשפתנו, אך באנדרסטייטמנט בריטי טיפוסי, ‘בלבולים’.

כמה חודשים מאוחר יותר,תוך בדיקת תיקים עמוסי אבק ושאר זוחלים זעירים וכסופים למיניהם,מצאתי שתי מעטפות בהן היו שטרות הכסף הראשונים של מדינת ישראל משנת 1948 .כשהסתכלתי על השטרות מקרוב חשתי צמרמורת. ליד חתימותיהם המודפסות של יו”ר מועצת המנהלים והמנכ”ל דאז אליעזר זיגפריד הופיין ואהרן בארט בהתאמה, התנוססו חתימותיהם האמיתיות בדיו שאי אפשר היה לטעות בטיבו. הופיין, אגב, תמיד חתם בדיו ירוק.

כיצד נראה תפקיד ההיסטוריון בלאומי ?

ראשית ללמוד ללא הרף, לקרוא ספרות בנושאי כלכלה, בנקאות ותולדות הציונות והישוב היהודי בא”י. לבקר בארכיונים משלימים, בעיקר בארכיון הציוני המרכזי בירושלם, לנבור בגנזים של סניפים במועד בו הם משנים מיקום ובעיקר לכתוב מחקרים מקוריים. אין כמו הכתיבה לסיפוק היצר האינטלקטואלי ואין כמוה להאיר באור יקרות את ההיסטוריה המפוארת של מוסדנו.

המאמר האחרון שעומד להתפרסם ברבעון לבנקאות נקרא ‘סיפור בדים-אחותו הפולנייה של בנק לאומי לישראל’. מאמר זה סוגר עבורי מעגל כיוון שהוא מבוסס על חומר שהתגלה במגנזת הבית האדום ברחוב נחמני ובמהלך הכתיבה גיליתי שהמבנה עצמו הוא חלק מן הסיפור.

במקביל קיים הצורך לספק דרישה לרבות ממחלקות הבנק (ובעיקר הדוברות והשיווק) ולסניפים המבקשים לציין יובלות, ישנן יחידות אחרות המבקשות נתונים על ריביות מראשית המאה העשרים ופרטים שונים אודות אישים וחשבונות עלומים. הרבה מאמץ הוקדש, למשל, בטיפול בנושא של פיקדונות הנספים בשואה.

לעיתים קרובות אני מרצה על תולדות הבנק בפורומים פנימיים וחיצוניים כך שאני גם מקבל פניות רבות מתלמידים וסטודנטים בנושאים שונים ומשונים.

אחת הפניות הגיעה ללשכת המנכ”ל מן הפקולטה לארכיטקטורה באתונה. הם בקשו פרטים אודות בניין הסניף בירושלם (ברחוב יפו 21) שתוכנן ע”י אחד מגדולי האדריכלים של המאה העשרים-אריך מנדלסון. במיוחד הם התעניינו בצורת הדיפון של חלל האולם המרכזי.

לסיום אציין את הסיוע שקיבלתי במחקר ובאיתור מהנהלת הבנק בתקופה עבודתי. לולא סיוע מוראלי זה מן הסתם לא הייתי ממשיך בנבירה ובפרסום.

קצת צר לי שאין הרבה העוסקים בהיסטוריה בנקאית.

כשאני מהרהר בזה, אני נזכר בדברי הנואם הרומאי המפורסם מרקוס טוליוס קיקרו: O Tempora o mores – זמנים אחרים, מנהגים אחרים.

תגובות הקוראים (12)

  1. תמי רוימי

    איתן היקר,
    תודה על המאמר המעניין, אשר כמו כל המאמרים הנפלאים שפרסמת במהלך כל שנים גם הוא מפרה ומשכיל.
    עם פרישתך, אני מאחלת לך בריאות טובה והמשך עשייה פוריה.

    הגב

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?