גלי שושני

השילוב בין קריירה ואמהות

גלי שושני
שהציעו לי לכתוב בבלוג לכבוד יום האישה, היה לי ברור שאכתוב על החיבור בין אמהות ועבודה.

שהציעו לי לכתוב בבלוג לכבוד יום האישה, היה לי ברור שאכתוב על החיבור בין אמהות ועבודה.
רבות נכתב על איזון בין עבודה, אמהות וקריירה, בחירה, מחירים ומשמעויות. אני לא מתיימרת להיות מומחית בנושא אבל כמאמר הפתגם, אין חכמה כבעלת ניסיון.
אני מרגישה, מתוך ניסיון אישי, שיש זווית נוספת לנושא, זווית שחשוב לתת עליה את הדעת כמעסיק, מנהל ועובד בכל יום ובטח ביום האישה. הזווית בה אני בוחרת להתמקד היא דווקא הערך המוסף של שני התפקידים הכל כך שונים האלו.

בדרך כלל כשמדברים על אמהות ועבודה מתייחסים אליהם כעולמות בהתנגשות, כדילמה מובנית, כשני דברים שבאים זה על חשבון זה ונמצאים בתחרות מתמדת. אני מציעה, להכיר במורכבות ובקושי אך בו זמנית לתת מקום לתרומה של האמהות ליכולות שאני מביאה איתי כל בוקר לעבודה להתנסויותיי במסגרת תפקידי בעבודה עבור משפחתי. לשיטתי, אמהות הינה חוויה בעלת עצמה רבה, חוויה מעצבת ומאתגרת שפירותיה רלוונטיים מאוד לעולם העבודה. החוכמה הינה לייצר את הגשר, להצליח לחבר בין העולמות השונים וליצור שלם שחלקיו ניזונים זה מזה.

השאלה איפה מתחילים?

בלילה ללא שינה, בבוקר שמתחיל בלילה ובכל זאת מצליח להיות לחוץ, בילדים שנדבקים אחד מהשני עד שכבר קשה לזכור בבהירות מי נשאר בבית ומי הולך לגן או לבי”ס אולי דווקא להתחיל מהרגעים הקסומים- מהמשמעות הענקית שנכנסה לחיים, מהזכות לראות את העולם דרך העיניים שלהם, מהשמחה שיש בבית, מהתחושה של ה”ביחד”, כמה מתוקים הם כשהם ישנים!

17:27 אחה”צ, מחכה בחצר בית הספר לחוג שיסתיים. הגעתי היישר מהעבודה, התנועה עשתה עימי חסד היום ולכן הגעתי 3 דקות לפני הזמן. ככה זה כשאת אמא לארבעה ועובדת במשרה מלאה, כל מה שלמדת על יחידת זמן קטנה שקוראים לה דקה משתנה וכל שבריר שנייה הופך למשאב נכסף.

לכל דקה ביום יש ייעוד, אין רגע מבוזבז, רוצה או לא את הופכת להיות יעילה.

עם הזמן את משכללת את היכולות בתחום לכדי אומנות ואם את ממש מקצועית את לומדת לעשות את זה ברוגע ועם חיוך.

לפני כ- 8 שנים זה קרה, הפכתי לאמא. ברגע אחד הכל השתנה. העולם שהכרתי הפך להיות העולם הישן, העולם החדש, מאז ועד היום, מאתגר אותי כל יום, בסולם מאמצים שלא מבייש תוכנית כושר לקראת מרתון.

8 שנים בהם נולדו לבעלי ולי, 4 בנים מקסימים, בן (בקרוב בן 8), יונתן (בן 6.5), עומר (בן 5) ויואב (בן שנה ועשרה חודשים). לפני שהספקתי להבין מה קורה, מצאתי את עצמי עם חבורת בנים נמרצים. יש ימים שזה די דומה למתואר בספר של יורם טהר-לב “הדודה שלי מרחוב נביאים”.

מדי יום אני מתמודדת עם מבול של בקשות, דרישות וציפיות, ואיכשהו תמיד הביקוש עולה על ההיצע. אני חיה בסימולציה ללא הפסקה שמאמתת אותי מידי שעה עם יכולותיי או חוסר יכולתי בתחומים- אסרטיביות, נתינה, הכלה, דוגמא אישית, חזון, פתרון בעיות מכל הסוגים והמינים ובעיקר אהבה ללא תנאי וללא גבול.

את כל מה שלמדתי מהאמהות אני מביאה איתי לעבודה ומשם בחזרה לאמהות. כאמור, עולמות כל כך שונים אבל כל כך מחוברים. ההתמודדות בכל אחד מהעולמות תורמת ומקדמת את ההתמודדות בעולם השני. כששואלים אותי בעבודה איך אני לא נלחצת או חוששת אני תמיד עונה שאחרי חופש עם 4 ילדים קשה להילחץ ולהיבהל מקצת עומס עבודה, התנגדויות וקשיים.

עצרנו בדרך מהחוג, מגיעים הביתה, רק רוצה להגיע למקרר לקחת משהו קר לשתות, יואב רוצה על הידיים והמקרר מעולם לא נראה כל כך רחוק. אני מתחילה לסדר ארוחת ערב, והם מנצלים את הזמן – לריב. אני מזכירה שצריך לעשות שיעורים והם ממשיכים – לריב, מתרחצים, לובשים פיג’מה והם רוצים רק עוד קצת – לריב, נכנסים למיטה, קוראים סיפור, מכבים את האור ואז יש רגע של אור פנימי שגובר על כל הקושי שבדרך- הם מדברים בשקט בלחש במיטה, אני מקשיבה להם, לאופן בו הם חושבים, מרגישים והדרך בה הם בוחרים לבטא את אשר על ליבם. נזכרת בסיבה בגללה נכנסנו להרפתקה הזו מלכתחילה.

בחושך רואה את החברות בניהם, בשקט שומעת את האנשים המקסימים שהם גדלים להיות.

בסוף היום, כשנגמר לי לגמרי הכוח מתמלאת מהמתנה שניתנה לי, מהאהבה הענקית הזו שנמצאת לידי ובתוכי, מהזכות לייצר משמעות בקיום שלי כלפי מישהו אחר.

ביום האישה חשוב לי להזכיר לעצמי ולכל מי שקורא את הבלוג שאמהות ועבודה זה שילוב לא פשוט אבל אם הוא מצליח הרי שגלום בו פוטנציאל להיות מאוד מבטיח.

אמהות ועבודה זה לא רק חוסר שעות שינה וצורך בגמישות בשעות עבודה. אמהות ועבודה משמעה עוצמה מסוג אחר, חושים בינאישיים משופשפים והמון כוח רצון. השילוב בין אמהות לעבודה מכוון אותי להפוך את הרגישות לכוח , לייצר רכות בתוך עמידה איתנה, לדבוק במטרה גם כשהכל נראה אבוד וחסר תקווה. האמהות חידדה אצלי את היכולת להגיב ממקום מקבל, לקבל גם כשלא מקובל ולהילחם על דרכי במקומות בהם מאמינה שזו הדרך היחידה, בבית ובעבודה.

תגובות הקוראים (13)

  1. ישראל לבן

    גלי יקירתי

    כמו תמיד, כ”כ מדויקת ומצליחה להאיר את  הנקודות החשובות. נגעת וחידדת את היופי שבלהיות הורה ולקדם קריירה. המסר הברור של להאמין בחיובי, ברגוע, בזרימה הנכונה ובהתייחסות האוהבת לדברים אותם אנחנו עושים היה ברור ושקוף. הרגשתי ייחודי בשם הרבה הורים ובוני קריירה על האפשרות שנתנת לנו לחוות, להתגברולהגיע למקומות אליהם אנחנו שואפים.  יש בעיני צד שלישי והוא שבניית הקריירה שלנו מהווה מסר חינוכי חשוב לילדינו שיש לנו מטרות ושאיפות בחיים, שאנחנו יודעים לחלק את זמננו ויחד עם האהבה אליהם יש גם אותנו. 
    תודה שנתת לכולנו את המתנה היפה הזו כדי להעריך את עצמנו.
       

    הגב
  2. יפעת וידר

    גלי, את הורסתתת. כמה חוכמה, רגישות, אהבה – בנושא כל כך מורכב וקשה לפיצוח. כל כך הרבה נקודות למחשבה. כל כך – את! כמו תמיד – את מעוררת השראה. אוהבת אותך המון.

    הגב
  3. גלי שושני

    תודה רבה על כל התגובות המרגשות.
    זכות גדולה לשתף אתכם בסיפור שלי.
    מתנה נפלאה לדעת שאהבתם.

    הגב
  4. דורית לזרוביץ

    גלי יקרה, כל פעם מחדש את מדהימה ביכולות שלך. ביכולת הראיה, ברגישות ,
    ביכולת להביא דברים עמוקים לכתיבה איכותית , נוגעת ומרגשת.
    מחכה בדריכות לבלוג הבא,
    דורית

    הגב
  5. אריאלה גוזלן דוד

    גלי
    כתבת מקסים ונוגע בכל ההיבטים . אחד הדברים היפים והמעניינים הוא שאף אחד לא מכין אותך להיות הורה ומחנך ודווקא ההתנסות והלמידה האישיים תוך כדי תנועה וללא הכנה מביאים אותנו לתובנות ועוצמות על ההוויה האישית.  אכן מתוך ההתנסות הזו והלמידה מתעצב משהו באישיותנו וזה כמובן משליך על העבודה בכלל והחיים בפרט. עוד נקודה שהאמהות היא נושא מתפתח ודינמי לאורך השנים . זה כולל שינויים רבים והתמודדויות עם גילאים וצרכים חדשים: הילד עצמאי ויוצא לבד , מסע התבגרות ובחינות הבגרות , קבלת רישיון נהיגה , גיוס , טיול , בן זוג ועוד . אנחנו שם תמיד מלווים ומתמודדים , תומכים ולומדים לקחת צעד לאחור . כמה דומה לתמורות אישיות וארגוניות במקום העבודה? ולסיום גם אני זוכרת היטב את הדקה כמה היא יקרה עם כל שניה בתוכה.

    הגב
  6. אביבית שפיזאיזו

    גלי יקרה
     את גדולה!!!!!!!!!!
      לקחתי המון ממה שכתבת
    מאד רגשת אותי
     כרגיל כייף לשמוע ממך וללמוד על אותו דבר משמעותי שלא חשבת עליו קודם
     אביבית
     

    הגב
  7. אלון

    גלי –

    כתבת מדהים!
    ממש מקסים, נכון ומרגש.

    כגבר וכאבא לשני ילדים, אני בהזדהות.
    ודרך אגב – זה רלוונטי גם לגברים…

    אלון

    הגב
  8. יפה פולניקוויאט

    כחברה ושותפה של גלי לחדר אני מאשרת ומחזקת כל מילה שנכתבה.
    גלי משלבת באומץ רב  את האמהות והקריירה, ניזונה משניהם ,מקיפה את עצמה בהם ומביאה משהו חדש, מעורר ומגניב. 
    מנקודת מבטי האישי וכאמא ל- 3 בנים שכבר יצאו לדרכם בהצלחה, אני יכולה להוסיף ולחזק שהרבה מאוד תלוי בנו אבל יש בליבי הערכה גדולה לסיוע ולאהבה ולשיתוף שאנו מקבלות מבן הזוג שלנו.
    לכן, גם לבעלה זיו החבר והשותף האמיתי לחייה מגיעה הערכה רבה.

    הגב
  9. אני וגנר יגאלי

    גלי
    כתבת מאוד יפה, מסכימה עם “הצד השלישי “של המטבע שאביב כץ דיברה עליו…
    אני גם מרגישה שמאז שאני אמא, עם כל הלחץ שכרוך בזה, אני מביאה איתי התנסויות שתורמות לי גם בתור מנהלת.
    רק שכחת פרט אחד בכתבה- שהיא “אירנה”(התמודדות אחרת בפני עצמה). חה חה חה!!!
    לילה טוב
    אני

    הגב
  10. איה אמיר

    גלי כמו תמיד, משלבת חכמת חיים עם ניסיון, הומור עם רצינות תהומית, כותבת מופלאה,  לקרוא את מה שאת כותבת כמו להקשיב למה שאת אומרת – הנאה גדולה . מחכה כבר לפוסט הבא שלך

    הגב
    • גלי שושני

      תודה, משמעותי מאוד עבורי לדעת שהדברים שכתבתי הגיעו אליכם ונגעו בכם.
      זה לאומי בשבילי – חברים טובים וים של הזדמנויות להגשים חלומות.

      הגב
  11. אביב כץ

    גלי
    אומרים שיש שני צדדים למטבע, את תמיד מצליחה להביא את הצד השלישי  לרגע היה לי חשק לעוד אחד.
    מטעמים , נהנתי

    הגב
    • צחי

      גלי גלי גלי,
      קראתי את הבלוג וחשבתי שמדובר בכלל עליי. אבל לא זכרתי. מתי כתבתי את כל זה? בין הקניות, תשלום החשבונות, הכנת ארוחת הערב, או בכלל בזמן המקלחות… ואז האסימון נפל, שהבנתי שיש לי רק 3 ילדים (בינתיים טפו טפו) מקסימים..
      איזו מדהימה את! שילוב נדיר של תבונה, נחישות ורגישות אינסופית לצד חוכמת חיים מנצחת.
      גרמת להעריץ את אשתי (והילדים) עוד יותר…
      צחי

      הגב

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?