ירון אראל

בין הבנק למגרש הבייסבול

ירון אראל
לפני 7 שנים התבקשתי להקים נבחרת בייסבול לנוער ולהכין אותה למשחקי המכבייה.

לפני 7 שנים התבקשתי להקים נבחרת בייסבול לנוער ולהכין אותה למשחקי המכבייה. בשבוע שעבר סיימנו טורניר מוצלח במיוחד, כולל ניצחונות על נבחרות מפוארות. כדי להצליח נדרשנו להשקעה, התמדה וחשיבה לטווח ארוך – בדיוק כמו בעבודה בבנק.
לאחר טקס הפתיחה המרגש, במהלכו צעדנו לבושים בכחול-לבן באצטדיון טדי בירושלים יחד עם עוד כ-2,300 ספורטאים מישראל, התחלנו את טורניר הבייסבול לנוער  – המטרה שלשמה הגענו למכבייה. לאחר שבועיים סיימנו טורניר מוצלח במיוחד, במהלכו הצלחנו לנצח בשלב המוקדם – לראשונה בהיסטוריה של המכבייה – את נבחרות ארה”ב וקנדה.
לפני כ-7 שנים נתבקשתי על ידי פיטר קורץ, אז המזכיר הכללי של איגוד הבייסבול הישראלי – והיום נשיאו – לקחת על עצמי פרויקט של בניית נבחרת לנוער. רוב השחקנים היו אז בני 10-11, והמטרה שעמדה לפנינו היתה להכין אותם למשחקי המכבייה. כמרבית הפעילים באיגוד הבייסבול שהינם מתנדבים, גם אני התנדבתי למשימה, וזאת מתוך רצון לפתח את התחום ולהגדיל את מספר השחקנים  בארץ.

כמו בעבודתי בבנק לאומי, במסגרתה אני מנהל צוות בנקאות פרטית במרכז לתושבי חוץ , גם בבייסבול אני מגדיר את עצמי כ”רץ למרחקים ארוכים”. אני לא מאמין בקיצורי דרך, ב-“זבנג וגמרנו”. בדיוק כפי שבבנק אני לא סבור שניתן לפגוש את הלקוח רק פעם אחת ולסגור עניין, כך אני לא מאמין שאפשר לקחת קבוצת בייסבול ותוך שנה להכין אותה למכבייה ולצפות להישגים. כבנקאי, פגישה אחת עם הלקוח יכולה להועיל לעניין נקודתי אחד, אבל כדי להיות בנקאי פרטי אמיתי של הלקוח ושל כל בני משפחתו, צריך השקעה  ותכנון לטווח ארוך. בדיוק כמו במגרש הבייסבול.

השקעה, התמדה וחשיבה לטווח ארוך, הן בשירות מול הלקוחות והן בבניית תיקי הלקוחות בפועל,  מאפיינים את עבודתי בבנק – וגם בבניית קבוצת הבייסבול. אין קיצורי דרך  ולא ניתן להגיע להישגים ולשמור עליהם תוך פרק זמן קצר. צריך להקפיד על הדברים הקטנים ביותר,  וחייבים כמובן ליצור אמון רב עם הלקוחות (או עם שחקני הבייסבול). האמון הוא זה שמביא לתוצאות – הן בסניף הבנק, והן על כר הדשא.

משחק הבייסבול הינו משחק ללא הגבלת זמן, אלא הגבלת סיבובים, ובטורניר הנערים ההגבלה הינה ל–7 סיבובים. בכל סיבוב כל קבוצה חובטת (עד שיש לה 3 פסילות) ואח”כ עוברת להגנה (במטרה לפסול 3 פעמים את הקבוצה היריבה). במשחק חצי הגמר מול קנדה, שנמשך כשלוש וחצי שעות  לאחר ארבע הארכות, הגענו לסיבוב ה-11, שבו נכנענו לנבחרת קנדה בתוצאה 3:1, שהמשיכה לשחק בגמר מול נבחרת ארה”ב.

משחק הבייסבול,  הספורט האמריקאי הפופולארי ביותר, התחיל לתפוס תאוצה גם בישראל. בתחילת הדרך השחקנים היו בעיקר עולים חדשים מארה”ב, אולם אט אט המשחק החל לצבור פופולאריות,  וכיום יש כבר כאלף שחקנים בכל רחבי הארץ – מאזור כרמיאל שבצפון ועד לבאר שבע שבדרום. הקבוצות משחקות ב-6 ליגות שונות, מגיל 6 ועד לגיל 60, ורבים מהשחקנים כיום הם ישראלים מבטן ומלידה, שראו את הבייסבול רק על גבי מסך הטלוויזיה.

בכל שנה, פרט לאימונים ולמשחקי הבייסבול של הליגות הרגילות, טסים השחקנים הטובים ביותר לטורנירים בינלאומיים באירופה ובארה”ב, על מנת לצבור ניסיון בינלאומי ושעות משחק, שהיו חסרות להם בישראל. השיא היה באפריל האחרון, כשנבחרת ישראל סיימה במקום השני באליפות אירופה שהתקיימה בצ’כיה.

בטורניר שהתקיים במסגרת משחקי המכבייה הוביל את נבחרת ישראל הקפטן והקאצ’ר שלה טל אראל – הבן שלי – שהחל לשחק בייסבול לראשונה בגיל שש, כשגרנו במיאמי שבארה”ב בעת שליחות מטעם בנק לאומי. שם, בתור ילד שעלה לכיתה א’, הוא החל לשחק עם חבריו לכיתה בייסבול. לאחר החזרה לישראל הצטרף טל לקבוצת הבייסבול של ת”א, ועשה את כל המסלול, החל מקבוצת הילדים, דרך נערים ונוער, ואף משחק מזה שנתיים עם קבוצת הבוגרים של ת”א ונבחרת ישראל הבוגרת.

הסלוגן של איגוד הבייסבול הישראלי הינו Israel Baseball – Where Traditions Meets וזה בדיוק מה שהבייסבול בישראל משקף. זהו המקום היחידי שבו ילדים דתיים, חילוניים, חרדים, עולים חדשים, ישראלים צברים, ילדים עירוניים, מישובים גדולים ומישובים קטנים, מקיבוצים ומושבים – כולם חיים ומשחקים ביחד, יכולים להיות חברים טובים, לכבד האחד את השני ולשתף פעולה, למרות ההבדלים והרקע השונה של כל אחד.

וזאת הייחודיות של הנבחרת שלנו ושל הבייסבול הישראלי.

מנהל לא יכול להצליח לבד – לא בבנק ולא על מגרש הבייסבול. מי שאחראי להצלחה הם הצוות המקצועי – המאמן הראשי עמית קורץ ועוזריו אור גוטליב, יולי ציפין, אריה קליין ואלון ליישמן. הם הביאו את הקבוצה – שפעם הייתה מפסידה בפער של 10-30 נקודות בכל משחק – כפי שהיה במכבייה הקודמת – למצב שבו היא שיחקה שווים מול שווים מול קבוצות הבייסבול הטובות בעולם, של ארה”ב וקנדה.

אני גאה מאוד בשחקנים, בדרך שהם שיחקו, באיפוק שהפגינו לאחר ניצחון ולאחר הפסד, ובדרך שהם ייצגו את המדינה.

המכבייה הייתה עבורנו חוויה מדהימה, שתישאר חקוקה אצל כל השחקנים והמאמנים לכל החיים!

תגובות הקוראים (1)

  1. שי

    כתבה מצויינת

    הגב

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?