אבירם כהן

טכנולוגיה בצל המשרפות

אבירם כהן
אמש השתתפתי במצעד החיים ה- 25 באושוויץ-בירקנאו.

אמש השתתפתי במצעד החיים ה- 25 באושוויץ-בירקנאו. היה זה שיאו של מסע בין שבוע, בו סיירתי, ביחד עם 79 עובדים נוספים מבנק לאומי בגאיות ההריגה של טרבלינקה, טיקוצ’ין, מיידנק, בירקנאו ואושוויץ, ובשאריות הזועקות של קהילות היהודים המפוארות של וורשה וקרקוב. במילה אחת אוכל לסכם שבוע שלם: מטלטל.
 בן למשפחה ציונית אני. למזלי הטוב עלו סבותי למדינה שבדרך, עוד טרם החלו זוועות הנאצים בכל רחבי אירופה, ומעבר לה. יחד עם זאת, ריחפה השואה בין קירות ביתי, זיכרון לעשרות רבות של בני משפחה, מרמות קירבה שונות, שמצאו את מותם בכל הדרכים המשונות שהמציא מוחם הקודח של הצוררים הנאציים. מקום מיוחד הקדשנו ל- 22 בני משפחת סבי מצד אמי, אשר מצאו את מותם במצעד מוות בקור המקפיא של נובמבר 1942, בדרכם למוות בקבר אחים ביערות שעל יד עיירתם – אוסטראה. על כן, ריגש אותי המסע המאוחר שלי, ומכל גאיות ההרג, צמרר אותי במיוחד קבר האחים שביערות הסמוכים לעיירה טיקוצ’ין, שם מצאו יהודי העיירה את מותם בדרך דומה לזו של בני משפחתי.

 הטכנולוגיה, כידוע לכולנו, אינה פוסחת על אף פינה בעולם. בעודי נערך, ביחד עם עוד 11,000 יהודים גאים מעשרות מדינות, לתחילת הצעידה הזקופה בין אושוויץ לבירקנאו, כשאני למרגלות הקרמטוריום של אושוויץ, התחילו להגיע אלי הודעות SMS בהולות. כי זאת לא הזכרתי עד עתה, אני משמש כראש מערך השיווק של הבנק, וגם כדוברו. הבנק, מסתבר, חָטא חֶטא גדול, ולרגל יום השואה פרסם על קיר הפייסבוק שלו את ההודעה: “לאומי מתייחד עם זכרם של קורבנות השואה”, כשאליה צמודה תמונת נר נשמה. עשרות (בודדות) של גולשים, עטו על השורה הזו כמוצאי שלל רב והפליאו בבנק במיטב יצירותיהם המילוליות, כנקמה על חוצפתו להתייחד עם זכר הנספים. במיוחד הלינו על חוצפתו של הבנק, שבעודו גוזל, לכאורה, מאות מיליוני שקלים מהניצולים, הוא מהין להזדהות בצביעות עם הנספים. המהדרין העלו תמונה זהה לזו שפרסם הבנק, בה כתבו: לאומי מתייחד עם כספם של קרבנות השואה. מכיוון ששהיתי באותה עת ממש בפתחו של הקרמטוריום המשוחזר באושוויץ, ובנפשי התחוללה גם כך סערה גדולה, ביקשתי מאנשי הדוברות לטפל בכך בעצמם ללא מעורבותי. התנתקתי.

 המצעד החל. היתה זו הפגנת עצמה של העם היהודי הגאה מכל התפוצות, של אנשים גאים שזעקו: לעולם לא עוד. לצדי צעדה מנכ”ל הבנק, גליה מאור, כשהיא נרגשת מהמעמד ומהמראות שמסביב. הטקס עצמו היה מרגש אף יותר, כשבשיאו עמדו האלפים, נושאים אל על את דגלי האומה שבידיהם, וצורחים את התקווה מלוא גרונם.

 רק לעת ערב התפניתי לראות את מחזה השנאה שהתחולל באותה עת ממש על קיר הפייסבוק של הבנק, ובבושה כבושה אומר: גם בחלק מאמצעי התקשורת. איני מאשים את הכותבים והמגיבים בבורות. הם אינם מכירים את העובדות לאשורן, לא מעט בגללנו. העובדות הן די פשוטות, וכל מה שייכתב מכאן ואילך הוא עובדה מוגמרת, ואני אומר זאת בנקיטת חפץ. אין בלאומי כספי נספים. זו עובדה. טענה מסוג זה גם לא הושמעה, לא מצד וועדת החקירה הפרלמנטרית שחקרה בנושא, אף לא מצד החברה לאיתור והשבה של נכסי נספי השואה. דו”ח ועדת החקירה הפרלמנטרית אף מציין במפורש שאין כיום בידי הבנקים כספים השייכים לנספי שואה. גם חוות דעת של שופט ביהמ”ש העליון בדימוס, תיאודור אור, מאששת זאת. השלטונות הבריטיים ששלטו אז בא”י, הורו בצו מלכותי, לבנקים ולכל החברות האחרות בא”י, להעביר כל נכס השייך לנתיני מדינות האויב (של בריטניה), לידיהם. כך נעשה, ואין על כך חולק. עם הקמת המדינה, הנכסים הללו, לרבות חשבונות הבנק, הועברו במלואם לידי האפוטרופוס הכללי של מדינת ישראל. האפוטרופוס אינו מתכחש לכך. הוא גם העביר סכומים גדולים מכספים אלה לידי החברה לאיתור והשבה. על מה אם כן נדרשו מהבנק עשרות ומאות מיליוני שקלים? מדובר על חישובי ריבית, שחושבו בדיעבד על אותם כספים אשר כאמור, כבר לא היו מצויים בידי הבנק. אף כי הבנק טען במשך שנים ארוכות כי אין זה הגיוני לבקש ממנו לשלם ריבית בגין כספים שכולם מסכימים כי כבר אינם בידו, סוכם לפני כשנה הסכם עם החברה לאיתור והשבה של נכסי נספי השואה, אשר במסגרתו שילם הבנק סכום של כ- 125 מיליון שקלים.

 רבים אומרים שהבנק שילם סכום זה כדי לזכך את עצמו. ייתכן. הבנק שילם, למרות שכאמור, אין ולא היו בידיו כספי נספים, גם משום שהנושא הזה טעון עבורו. מאות רבות מבין ניצולי השואה החיים כיום בישראל, נמנים על בוגרי לאומי. גם עשרות חסידי אומות העולם, סופחו על ידי הבנק למאות הללו, והם נהנים מכל הטבה, מתנה או הנחה שממנה נהנה עובד לאומי. לא מהיום, מתמיד. מבין 10,000 עובדי הבנק כיום, אלפים הם בנות ובנים, או קרובי משפחה של ניצולים. במשלחת לאומי שצעדה אמש בבירקנאו, צעדו עשרות של בני הדור השני.

 כאשר שאלו אותי היום אם עכשיו, אחרי שראיתי את ההשתוללות, היה הבנק מעלה לפייסבוק הודעה כמו זו שפרסם אמש, אמרתי ללא היסוס: בוודאי. היום, אחרי זעקת התקווה שבקעה מגרוני אמש בבירקנאו, כשדגל ישראל בידי, הייתי עושה זאת בגאווה גדולה אף יותר. אף אחד – גם לא טוקבקיסט, או אדם אשר אינו בקיא בעובדות, ולא באשמתו – לא יפחית מהגאווה הגדולה שלי, של מאות עובדי לאומי שכבר צעדו את מצעד החיים, והאלפים שעוד יעשו זאת, על עצם היותנו חלק משמעותי ממדינת ישראל ומתקומת העם היהודי.

 כן, לאומי מתייחד עם זכרם של קורבנות השואה. במלוא מובן המילה, ולא רק במילים.

תגובות הקוראים (2)

  1. בנק לאומי מתייחד עם קורבנות השואה, היינקן נלחמת בקרבות כלבים וגוגל סטריט ויו מצלמים את ישראל | חדר 404

    […] בזמן התפוצצות הפרשה, מגיב בפוסט בכותרת המופלאה “טכנולוגיה בצל המשרפות” ומעיר מחדש את הגולשים […]

    הגב
  2. יעל זאבי

    ראיתי את מה שנכתב באתר וכעסתי מאוד. הבורות של אותם אנשים מהממת ומדהימה אותי.
    כמי שלוקחת חלק עם חברה בפרוייקט ״לתת״ ואימצנו כבת משפחה סבתא ניצולת שואה שממש הפכה לחלק ממשפחתנו, כאב לי לראות את מה שנכתב.
    ב״לאומי״ עושים המון בגיוס עזרה לניצולי שואה בפרוייקטים השונים ואני גאה להיות חלק מאותם אנשים ובטח ובטח גאה להיות חלק מעובדי ארגון כזה.

    הגב

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?