אדריאן דורפמן

סטארט לסטארט-אפ

אדריאן דורפמן
אדריאן דורפמן, מנהל תחום ההייטק בסניף עסקים הרצליה, מתאר את הדרך להקמת סטארט אפ והיכן הבנק משתלב בתהליך.

אדריאן דורפמן, מנהל תחום ההייטק בסניף עסקים הרצליה, מתאר את הדרך להקמת סטארט אפ והיכן הבנק משתלב בתהליך.
ישבתם בבית עם חברים וחשבתם על רעיון ל Start-Up, אפילו רעיון מצוין. אז רגע אחרי שהנחתם את הזרת ליד השפה ומלמלתם לעצמכם “One Million Dollars…” (למי שלא מכיר שירוץ לראות את הסרט אוסטין פאוור…), בניתם צוות  מנצח ואתם כבר עובדים תקופה על הרעיון במודל של Bootstrapping (השלב בו הסטארט-אפ עדיין עובד מהבית). עכשיו כבר אין לכם ברירה ואתם צריכים כסף, כי ככה העולם עובד וה- Start-Up שלכם ישנה את העולם אבל במקומות אחרים…
הכסף הראשון שלכם יהיה מה שקרוי בתעשייה “FF money” (כלומר: Friends & Family). חשוב לבחור בזהירות מי החברים והמשפחה שמהם תגייסו כסף, כיוון שסביר להניח שעם רובם תצטרכו להמשיך ולהיות בקשר…
סכום הגיוס הראשוני ינוע בדרך כלל על כמה עשרות אלפי דולרים (כמובן תלוי במשפחה ובחברים).

הכסף יצטרך להיכנס לחשבון הבנק של החברה, מה שאומר שהחברה תצטרך לפתוח חשבון בנק עסקי. אבל רגע לפני זה החברה תצטרך באמת להפוך לכזו, כלומר להתאגד ולהירשם כעסק ברשם החברות. פה בעצם מתחילה קפיצת מדרגה די משמעותית במיזם הזה, שניהלתם עד עכשיו מבית הקפה השכונתי. אתם תצטרכו לבחור עכשיו שלושה אנשי מקצוע, די חשובים, שהולכים ללוות אתכם לאורך כל הדרך: עו”ד, רואה חשבון ובנקאי, וכדאי שלכולם יהיה את הידע והניסיון בליווי חברות הייטק.

אחרי השלב הזה יגיע, על פי רוב, שלב בו תפנו לחפש ‘אנג’לים’ (מלאכים), שיהיו למעשה המשקיעים הראשונים בחברה הצעירה שלכם. הם יעשו זאת במידה ויאמינו שיש בידכם רעיון או מוצר עם סיכוי להצליח.

נהוג לחלק את הכסף מהאנג’לים ל-“כסף חכם” (Smart Money) ו-“כסף לא חכם” (Non-Smart Money). כסף חכם זה אומר לגייס השקעה מאנג’ל שיכול לתת לכם ערך שהוא מעבר לכסף עצמו.

דמיינו שהמשקיע שלכם יכול לסדר לכם פגישה עם מנכ”לים של חברות להן אתם מייעדים את המוצר, או לעזור לכם בבניית התכנית העסקית שלכם, או שאפילו השם שלו לבדו יגרום  למשקיעים נוספים להתעניין בחברתכם.

אל תשכחו כי המשקיעים שלכם הופכים להיות חלק מהצוות שלכם, הם אלו שתדרשו לדווח להם בצורה זו או אחרת על התקדמות החברה. לכן כדאי מאד שתעשו מבעוד מועד בדיקות רקע על המשקיעים שלכם.

במקביל לאנג’ל, תוכלו לבדוק את תכניות הסיוע של לשכת המדען הראשי, שנועדו לקדם ולפתח חברות הייטק ישראליות, בכל שלבי חייהן. יחד עם זאת, קיימות הרבה תכניות של המדען הראשי וחשוב להבין את משמעות הכנסת המדען כמשקיע בחברה. להכנסת המדען יש השלכות לא רק לעניין התמלוגים אותם תצטרכו להעביר בהמשך אלא גם לכניסת משקיעים נוספים שיבואו לאחר מכן וירצו לראות איך נראה ה Cap Table שלכם (מבנה הבעלות על החברה).

בשלב זה, אם תצטרכו כסף נוסף סביר שתתחילו לבחון קרנות הון סיכון. קיימות מספר קרנות בארץ, ועוד רבות בחו”ל, יש מיקרו-פאנד, יש קרנות שמתמחות בשלבים מסוימים של חיי החברה, בתעשיות מסוימות וכו’. גם כאן חשוב לבדוק במה הקרן מתמקדת או מתמחה, לפני שפונים אליה. פה תעלה שוב סוגיית ה Cap Table. קרן תסתכל לעומק ויתכן שיכאב לה לראות משקיעים שבשלב זה וויתרו כבר על אחוזים ניכרים מהחברה עבור רשימה של אנג’לים. צריך לזכור שמעבר לרעיון, הקרן בעצם משקיעה בכם והיא רוצה אתכם שם לאורך כל הדרך – במחויבות מלאה ועם תמריץ אמיתי.

משלב זה של כניסת הכספים הגדולים, סביר להניח שיתחיל תהליך דילול משמעותי של היזמים, לכן כדאי שתשמרו לכם אחוז אחזקות גבוה ככל הניתן.

כאשר החברה כבר מתחילה למכור, אפשר להתחיל ולחשוב על מימון בנקאי. אצלנו בלאומי, בסניפים המתמחים בהייטק, נבנו מספר מודלים למימון חברות Start-Up. זה השלב ששווה להיפגש עם הבנקאי ולבחון יחדיו מהו קו האשראי המתאים לכם.

 מידע נוסף ניתן לקבל באתר לאומיטק.

לקביעת פגישה עם אדריאן דורפמן >>> Adrian.Dorfman@BankLeumi.co.il

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?