רונה אזוב

השתחררת? הכר את הכללים

רונה אזוב
לפני כשבועיים, השתתפתי בפאנל שהורכב מאנשי לאומי בכנס משתחררים גדול במרכז הירידים בתל אביב

לפני כשבועיים, השתתפתי בפאנל שהורכב מאנשי לאומי בכנס משתחררים גדול במרכז הירידים בתל אביב. כתבתי על כך טור, עם כללי יסוד שיעזרו לחיילים המשוחררים בצעדיהם הראשונים, ואני רוצה בטור הזה להמשיך מאותה נקודה.
מאחר והגעתי קצת לפני המועד שנקבע לי, יכולתי לשוחח באופן חופשי עם החיילים שהגיעו לכנס. במהלך שיחה כזאת, אמרה לי חיילת צעירה אחת: “אזרחות זה כל כך מסובך”, והמשפט הזה נחרט בזכרוני. קודם כל, נתחיל ונאמר שאת “האזרחות” כולנו עושים, יום-יום, לא מעט שנים ומסתדרים לא רע. כך שהאזרחות היא הרבה יותר פשוטה מכפי שזה נראה.

בטור הזה, אני רוצה לתקצר עבורכם את החלק הראשון שעסק במושגים בסיסיים בניהול חשבון. אשלב גם תשובות לשאלות שהועלו על ידי קהל הנוכחים במהלך ההרצאה וכמה דוגמאות שנתתי כדי להמחיש את דבריי. בהרצאה נתתי כמה כללים ומושגי יסוד. אמרתי לחיילים ואומר גם פה, שמי שיעמוד בהצלחה במבחן על המושגים האלה – יצליח בחיים, ואני, כמורשית חתימה, חותמת לכם על זה.

בואו נתחיל:

הפעולות העיקריות בחשבון מתחלקות להכנסה ולהוצאה. מקורות הכנסה אפשריים הם משכורות, מתנות או מלגות (שלושת המ”מים). הוצאות לא חסר – כל דבר שאנו קונים ומשלמים עליו: אוכל, בגדים, דלק, רכוש, שכר לימוד וכדו’.

הכנסות אפשר לעשות בשלוש דרכים: במזומן, בשיק או בהעברה בנקאית (כפי שהועברה לחשבונכם המשכורת הצבאית). הוצאות, שבאופן טבעי הרבה יותר קל לבצע אותן מאשר את ההכנסות, אפשר לעשות בארבע דרכים (שיהיה יותר קל לבזבז): מזומן, כמו למשוך מהכספומט; בשיק כמו לשלם שכר דירה; בהעברה בנקאית כמו הוראת קבע לחשמל, גז, שכר לימוד וכדו’; ובעוד אמצעי נהדר אחד – כרטיס אשראי.

בואו נתמקד לרגע בכרטיס האשראי. הוא יכול להיות חבר נהדר, אבל גם אויב אכזר. צריך לדעת לשלוט בו. הנה טבלה קטנה שמראה כל יתרון כחסרון ולהיפך:

שלושה כללים לניהול חיים פיננסים נכונים

כלל לחיים מספר 1 – חשבון צריך לנהל הפוך מדיאטה:  בדיאטה חשוב להכניס לגוף פחות קלוריות ממה שמוצאים. בחשבון העו”ש בדיוק הפוך – חשוב להכניס יותר ממה שמוציאים.

הבעיה מתחילה כשלא יודעים כמה מוציאים. כל אחד יודע מה גובה המשכורת שלו, אבל האם מישהו מכם אי פעם רשם בצורה מדויקת כל מה שהוא מוציא בשבוע? בחודש? כולל ממתקים, שתייה בקפיטריה, בגדים, דלק, שיעורי פסיכומטרי וכדו’? זה לא משנה אם ההוצאה היא בכרטיס אשראי או במזומן או בשיק. תעשו רשימה אמיתית כזו ותוודאו שאתם יכולים לממן את כל מה שאתם מוציאים. אם לא – זה הזמן לשינויים וקיצוצים.

זה הזמן גם להכיר את מסגרת האשראי שלכם (ידועה גם בכינוי אוברדרפט, משיכת יתר, מינוס). לפעמים יש פער זמנים בין ההכנסות להוצאות. הבנק מוכן לתת לכם כסף “משלו” לאותה תקופה קצרה. הדרך הפשוטה ביותר היא לקבל “מסגרת”, כלומר הקצאה ידועה מראש של סכום כסף שתעמוד לרשותכם בכל רגע. גודל המסגרת נקבע בד”כ ע”פ ההכנסה ומשתנה מלקוח ללקוח.

כלל לחיים מס’ 2 – לא לחרוג מהמסגרת: זה כלל כל כך חשוב שבנק ישראל הוציא ממש חוק שאוסר על חריגה בחשבון. אם תחרגו, הבנק לא חייב לכבד את ההוצאה הזו. מלבד הנזק המיידי שיגרם לכם (לא תוכלו לשלם את שכר הדירה, כרטיס האשראי ייחסם וכד’), יש כאן נזק עתידי, כי הבנק שומר הסטוריה על לקוחותיו ומי שלא מתנהל בתבונה בחשבון – הבנק לא יסמוך עליו בהמשך ולא יתן לו אשראי.

אז מה עושים?

  1. יש לנסות לקבל מהבנק סכום מסגרת מאושרת שיאפשר לכם לקבל “רשת בטחון”.
  2. לערוך מעקב מתמיד אחרי החשבון, לשים לב מתי מתקרבים לניצול מלא של המסגרת ולפנות מראש לבנקאי לקבל הגדלה אם צריך.

זה המקום לסכם ולומר שבבנק יש שתי מסגרות אשראי – אחת לעו”ש ואחת לכרטיס אשראי. במקום לחכות עד שתצרפו שקל לשקל ויהיה לכם מספיק בשביל הרכישה, אפשר לקבל את כל הכסף מהבנק מראש, ולהחזיר לו אח”כ בחלקים קטנים יותר. הלוואה לוקחים רק לרכישות יקרות (בוא נגיד מעל 10 אלף ש”ח) ולא על כל שטות.

הדבר הכי חשוב כאן הוא “יכולת ההחזר” – כמה כסף כל חודש פנוי לי כדי להחזיר את החוב. הכמות הזו תקבע כמה זמן יקח לי להחזיר את החוב, והזמן יכתיב את מחיר ההלוואה. לדוגמא – הלוואה של עשרת אלפים ש”ח, כאשר כל חודש מחזירים אלף ש”ח (כלומר, סילוק ההלוואה תוך שנה), זולה יותר מהלוואה שמחזירים בה 500 ש”ח כל חודש. עליכם אם כך לברר מראש מה גובה הסכום שתרצו או תוכלו להקצות לפירעון ההלוואה מדי חודש.

לסיום, בואו נדבר על השקעות בשתי הצורות הכי בסיסיות שלהן: חסכון ופקדון. ההבדל בין שני המושגים האלה הוא שפקדון נועד לתקופה קצרה משנה וחסכון – לתקופה ארוכה יותר. בכל אחד משני הסוגים אפשר להפקיד סכום אחד חד פעמי, או לחסוך בתשלומים חודשיים (זוכרים את כלל מס’ 1? את העודף בין הכנסות להוצאות אפשר לחסוך כל חודש).

מה חשוב כאן לדעת? שלכל פקדון/ חסכון יש ריבית שהחוסך מקבל עבור הפקדת הכסף. ככל שהכסף נשאר בבנק זמן רב יותר – הריבית עולה. אבל לפני שרצים להפקיד ל- 30 שנה, קחו בחשבון מתי תצטרכו את הכסף ותדאגו שתהיה לכם נקודת יציאה באותו הזמן, כדי שתוכלו “להוציא את הכסף מהקופסא” של הפקדון/ החסכון ולהשתמש בו.

פה אני חייבת לומר, שבסוף ההרצאה ניגש חייל ורצה לדעת על אופציות בינאריות. אז ייתכן שבטור הבא אני ארחיב קצת יותר מעבר לחיסכון ופיקדון.

כלל לחיים מס’ 3 – קחו אחריות על החשבון שלכם: היו מודעים למה שקורה בו. בשפה צבאית קוראים לזה – מודיעין לפני פעולה.  אם תעקבו אחר דפי החשבון בתדירות שבועית ותכירו את מבנה ההוצאות שלכם, לא תופתעו לרעה וזה מה שהכי חשוב וככה מנצחים.

בהצלחה באזרחות ובכל אשר תפנו.

תגובות הקוראים (5)

  1. אורטל

    רונה שלום !
    האם לבנות שירות לאומי גם עושים  כנס משתחררים כמו לחיילים ?
    ואם אני לא יודעת איך לנהל חשבון בנק מה עלי לעשות?

    הגב
  2. עבודה מועדפת

    שלום רונה,
    הייתי בהרצאה שלך בכנס במרכז הירידים, בהחלט תרמת מהמידע הרב שיש ברשותך לחיילים שקרובים לשחרור, נכון שזה לא התנאים הנכונים להעביר הרצאה שכזאת (לחץ של החיילים, לחץ של זמן ועוד) אבל בהחלט עשית עבודה נהדרת!

    הגב
  3. קופות גמל

    כתבה נכונה ומדוייקת. החישבות להתחיל לחסוך לטווח הארוך כבר בגיל צעיא יחסית היא עצומה.
    תודה

    הגב
  4. דן

    ללא ספק טיפ מנצח. כתובה מעולה. כיום אני משתמש בעיקר בשירותיך של בנקאי ברשת האינטרנט יש לבנק כלים לחישוב ותכנון כלכלי. כול הכבוד על היוזמה תודה

    הגב
  5. רונה

    כתבה מעולה. חבל שאף אחד לא הסביר לי את הכללים האלה בצעירותי כשעוד קיבלתי 2000 ש”ח בחודש, ויכולתי לחסוך להערכתי כ72,000 לפחות. הייתי צעירה שנהנתה לצאת ולבלות, ונגמר לי כל חודש כל הכסף. עכשיו, 3 שנים אחרי שהביטוח לאומי קיצץ לי את הקצבה ל1167, והסתבכתי בהלוואות כדי לעמוד בכל ההוצאות שיש לסטודנטים, אני רואה כמה חסר לי הכסף הזה. באחרונה עם זאת, אני מנסה לנהל תקציב מסודר ולחסוך כמה שאני יכולה, כדי לעלות לפחות על נתיב קבוע של פלוס בחשבון + שני חסכונות קטנים למכשיר שמיעה ולמערכת אף.אם. כמו כן, יש לי פיקדון שאני מפקידה כל חודש 100 שקל, ומוציאה את הכסף להוצאה לא צפויה.

    הגב

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?