עזרא אוחיון

כך תנהלו נכון את הוצאותיכם החודשיות

עזרא אוחיון
במסגרת הטורים האורחים בבלוג, אנחנו שמחים לארח את עזרא אוחיון, בעל טור שבועי ב"דה מרקר"

במסגרת הטורים האורחים בבלוג, אנחנו שמחים לארח את עזרא אוחיון, בעל טור שבועי ב”דה מרקר” ובעל הבלוג “איזהו עשיר“, העוסק בצריכה, חיסכון, השקעות וגם קצת על חיי משפחה וגידול ילדים.
מרבית השכירים מסגלים לעצמם שיטת חשיבה, שלפיה מצבם הפיננסי הוא תלוי משכורת – גובה המשכורת מלמד על עושרם. גם אני חשבתי כך. רבים מאיתנו למדו מהוריהם, שההוצאה החודשית תלויה במשכורת – אם החודש הוצאנו יותר מדי, עלינו לדחות את שאר ההוצאות עד לחודש הבא. התקשורת מלמדת אותנו שהמעמדות הכלכליים מחולקים לעשירונים לפי השכר. לפי דירוג זה, העובדים במקצועות ההיי-טק ממוקמים בעשירון העליון ועובדי שכר מינימום בעשירון התחתון. בשל כך, שכירים רבים רואים בהעלאת שכרם כמטרה כלכלית מרכזית. אופן החשיבה הזה מסוכן.

בהתאם לכלל האומר שההוצאות מתרחבות בהתאם להכנסות – חשיבה תלוית משכורת גורמת לנו להוציא יותר מכפי יכולתנו. היא מכניסה אותנו לחובות, מפריעה לנו לחסוך, ומסכנת את עצמאותנו הכלכלית.

חושבים שווי נטו – מאמצים גישה חליפית

עלינו לשאול את עצמנו “שווי הנטו” שלנו – נוסחת החישוב הינה הנכסים פחות ההתחייבויות. משכורת, גבוהה ככל שתהיה, היא עניין שיכול להסתיים מחר, כשנפוטר, נתפטר או נפרוש. לכן את ההחלטות הכלכליות צריך לעשות על פי השווי נטו שלנו. הנה כמה דוגמאות להבדל בין חשיבה תלוית משכורת לחשיבה על פי שווי נטו:

1. האם אנו יכולים להרשות לעצמנו חופשה בחו”ל? – חשיבה תלוית משכורת: “אנחנו עובדים קשה ויכולים להרשות לעצמנו לצאת לחופשה”; חשיבת שווי נטו: “כמה חסכנו עד עכשיו? כמה אנחנו רוצים לחסוך? באיזה קצב אנחנו רוצים לחסוך? האם החופשה פוגעת בקצב החיסכון? אם כן, אולי כדאי לבחור בחופשה זולה יותר”.

2. “קיבלנו 200 שקל במתנה, האם לנצל אותם כדי לצאת למסעדה?” –  חשיבה תלוית משכורת: “קיבלנו ארוחה במתנה – מה יש כאן לחשוב?”; חשיבת שווי נטו: “נוסיף את 200 השקלים לשווי נטו. ועכשיו נשאל: האם אנחנו באמת מעוניינים לצאת למסעדה? אם כן, האם אנחנו עומדים בקצב החיסכון המבוקש?”.

3. “קיבלתי העלאה במשכורת” – חשיבה תלויית משכורת: “יופי, עכשיו אפשר להעלות את רמת החיים”; חשיבת שווי נטו: “יופי, עכשיו נגדיל את החיסכון או נחזיר הלוואות”.

4. “איך מתקרבים לעצמאות כלכלית?” – חשיבה תלוית משכורת: “על ידי העלאה”; חשיבת שווי נטו: “על ידי הגדלת הפער בין ההכנסות להוצאות”.

להתגבר על הפחד והעצלות

אין תלוש שמפרט כמה אנחנו שווים. את החישוב והמעקב אנחנו צריכים לעשות בעצמנו. כמה שווים הדירה, קופות הגמל ותיק ההשקעות שלנו? כמה מזומן יש בחשבון? והחובות –  כמה עוד נשאר מהמשכנתא ומההלוואות בכרטיס האשראי? האם אנחנו באוברדרפט כרוני? אלה שאלות קשות, שרבים מתעלמים מהן בגלל פחד או עצלות. רוב השכירים בטוחים שהשווי נטו שלהם גדול מכפי שהוא באמת. התוצאה היא ביטחון עצמי מופרז, שעלול להסתיים בתאונה פיננסית.

עשירים או מאושרים?

הכסף אינו מטרה אלא אמצעי. קמצנות מונעת מאיתנו ליהנות מהכסף שחסכנו, אך גם ניהיליזם איננו התשובה. פזרנות וחוסר יכולת לדחות סיפוקים הם בבחינת ויתור מראש על האפשרות להיות מאושר. מעקב אחר שווי נטו והצטמצמות בהווה לצורך השגת מטרה גדולה בעתיד מחזקים אותנו כבני אדם ובסופו של דבר עושים אותנו יותר שמחים.

תגובות הקוראים (18)

  1. Tessa

    You’ve got it in one. Couldn’t have put it btteer.

    הגב
  2. אביר

    יפה מאד, אהבתי
    שווי (או הון) עצמי זה המושג שלי כבר שנים לגבי המצב הפיננסי שלי
    ואני רוצה להוסיף את הזווית שלי:
    אני מודד את ה’עושר’ שלי לפי כמו הזמן שאני יכול להישאר ברמת חיים הנוכחית(או כלשהי) ללא עבודה.

    הגב
  3. ורד

    אוי, זה כ”כ נכון! כמה פשוט, כמה מדהים!!! נכון, נכון!!! אמת! להשתדל להגדיל הפער בין ההכנסות (שיהיו ככל שיהיו) לבין ההוצאות (כמה שפחות….). ואם יש הפרשים גדולים אז להחזיר הלוואות וחובות. WELL SPOKEN!

    הגב
  4. בונמו

    מנסיוני הדברים של עזרא אוחיון הם אמיתים- למעשה הוא מדבר אודות נקודה מאד חשובה של ביסוס כלכלי כמהלך מתמשך עם דגש על חשיבה ארוכת טווח.אני מניח שרק בשל קוצר היריעה לא הודגש הנושא של האיזון הנדרש בין 2 המסלולים- עדיין ניתן להוסיף.מכל מקום זה פוסט מאד ראוי שיש לקחת לתשומת ליבנו וללמוד ממנו.

    הגב
  5. גבי

    פוסט מצוין
    חשוב מאוד לא לאבד את הראש כשמרווחים יותר או חלילה כשההכנסה יורדת
    תודה לעזרא אוחיון

    הגב
  6. מוארוני

    המאמר בזה מסריח ממגמתיות של מישהו, אך אני לא מצליח להבין של מי.
    מנהלי בנק, חשבתי בתחילה, אך חיש מהר הבנתי כי זה לא זה, למנהלי הבנקים כדאי כי החוסך הפשוט כן יהיה באוברדרפט כרוני, ואז ישלם ריביות עתק מה האינטרס של הבנק לשיןם כתבה זו באתרם? לא מצליח למצוא את הפיתרון. למישהו יש תשובה – אז אנא פרסמה.

    הגב
    • קרן טאירי

      אין אינטרס סמוי – רק דעה נוספת; זוית מחשבה אובייקטיבית ובלתי תלויה.
      אם זה ישכנע את גולשים לשנות מהתנהגותם הצרכנית, לכלכל את צעדיהם באופן שיותר מתאים להם – יצאנו כולנו נשכרים.

      הגב
  7. רוני רוברט

    נהניתי מאוד לקרוא. השאלה שאני שואלת את עצמי תמיד היא האם חיסכון אובססיבי לא מונע מאיתנו להנות מהחיים במיטב שנותינו למען שקט נפשי בערוב ימינו.
    אתה צודק שהפקרות כלכלית היא לא פתרון אבל מצד שני, לחסוך ולחסוך זה מחרבן את החיים. לא ככה?
     

    הגב
  8. שי

    היי.
    לבחור שמנהל כבר 7 שנים עם קובץ אקסל…האם אפשר לקבל אותו?
    ולעזרא:
    מה עם עזרה קונקרטית נקודתית? האם אתה המעניק כזו?

    הגב
  9. ריטה

    לפי המאמר כל החיים , סובבים סביב הכסף , כל החלטה מבוססת על חשיבה כספית
    זה דומה לדיאטה כל החשיבה סביב האוכל , לא נראה לכם מוגזם ?

    הגב
    • קרן טאירי

      ריטה שלום,

      טור האורח של עזרא אוחיון בא להציג חשיבה אחרת שתסייע בניהול נכון של ההוצאות החודשיות.

      לאומי בלוג נועד לספק ללקוחותיו ולקהל הגולשים נקודות מבט שונות בנושאים בנקאיים מגוונים שיסיעו להתנהלות נכונה. כל אחד מוזמן להחליט אלו מהעצות או בחור ליישם ואלו לא.

      אשמח לדעת אלו נושאים מעניינים אותך, שיספקו עבורך ערך מוסף ולשלבם בהמשך בבלוג.

      קרן טאירי,

      מנהלת מדיה חברתית בלאומי.

      הגב
  10. עזרא אוחיון

    תודה לכל המגיבים 🙂

    חשוב לי להדגיש ששינוי התנהלות פיננסית הוא תהליך ולא זבנג וגמרנו. הרגלים טובים לא מפנימים ביום אחד.

    הגב
  11. בקרה

    פוסט מדהים, באמת, משנה מחשבה
    אפשר לחלק את החיים שלי לשניים – לפני קריאת הפוסט ואחריו
    תודה לך בנק לאומי

    הגב
  12. ארז

    נחמד לדעת שלאומי חושב מחוץ לקופסא

    הגב
  13. Anonymous

    שלום ,
    חשוב מאוד שמר עזרא אוחיון ינחה אותנו צעד אחר צעד איך להגיע לעצמאות כלכלית

    הגב
  14. עידו

    תודה על המידע, אבל בכל זאת נראה לי שאני אשאר במזרחי

    הגב
  15. דודי

    פוסט חשוב מאד.
    לעולם לא קראתי כל-כך הרבה תובנה על החיים הכלכליים שלנו בכל-כך מעט מילים.
    אני מנהל קובץ אקסל ב-7 השנים האחרונות שעושה בדיוק את מה שאתה אומר. איזה כיף!

    הגב
    • ליאור

      אתה יכול לפרט מה יש באקסל ואיך אתה מנהל אותו?

      הגב

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?