מיטל כרמונה

כרטיס אשראי או מזומן – כיצד ניתן לשלוט על ההוצאות?

מיטל כרמונה
במהלך המפגש השוטף שלי עם לקוחות, אני לאחרונה נתקלת ביותר מקרים, שבהם הלקוח מחליט לנהל את חשבון הבנק שלו ללא כרטיס אשראי

במהלך המפגש השוטף שלי עם לקוחות, אני לאחרונה נתקלת ביותר מקרים, שבהם הלקוח מחליט לנהל את חשבון הבנק שלו ללא כרטיס אשראי.
הכוונה היא להגיע למצב בו שולטים בהוצאות ולא מתפתים לקנות סתם דברים שלא צריכים, רק בגלל שאפשר לדחות את התשלום עליהם. ההיגיון אומר שהצורך במשיכת מזומן, כל אימת שצריך לרכוש משהו, יגרום לך להוציא פחות.
יש כאלה שזה עובד אצלם מצויין ואכן השימוש במזומנים בלבד עושה את שלו. כשיש רק 50 שקלים בארנק, הסיכוי שניכנע למבצעים, “סיילים” והנחות מפתות שלצידן גם יש הוצאה לא מבוטלת, נמוך יותר. אלה שמצליחים לנהל את חייהם באופן הזה, מקציבים לעצמם סכום חודשי לבזבוזים ולומדים להסתפק במה שיש.

הרעיון נשמע לא רע, אך כדי שהוא באמת יהיה אפקטיבי, צריך לא מעט משמעת עצמית וגם יכולת ארגון ברמה גבוהה: לדעת כמה מזומנים להחזיק כל פעם שיוצאים מהבית, כדי לא להיתקע עם ארנק ריק כשבאמת צריכים משהו.

לפני כמה ימים שוחחתי עם לקוח שבחר שלא להיעזר בשירותיו של כרטיס האשראי בטענה שכך מבזבז פחות. ממבט חטוף בחשבונו, הבחנתי שכל יומיים-שלושה הוא מושך מזומן בכרטיס הכספומט שלו ושסך הסכום החודשי המצטבר של המשיכות שלו עמד על לא פחות מ-5,000 ₪ .

הסבתי את תשומת ליבו של הלקוח שלפי סכום המשיכות ותדירותן, לא בטוח שהוא באמת מצליח לעמוד במטרה שלו. לחילופין הצעתי ללקוח להחזיק כרטיס אשראי אך להגדיר מסגרת אשראי התואמת להקצבה החודשית שלו.

וכאן המקום לכמה מילים על מסגרת בכרטיסי אשראי – לכל כרטיס מוגדרת מסגרת שהיא למעשה הסכום של העסקאות שניתן לבצע בכרטיס. כל עסקה שמבצעים תופסת מקום במסגרת, עד שהיא משולמת מהחשבון.

כך גם עסקה בתשלומים תתפוס מקום במסגרת אשראי בסכום העסקה הכולל וכל חודש יתפנה מקום בכרטיס רק בסכום התשלום ששולם בפועל. למשל, עסקה של 1,000 ש”ח ב-5 תשלומים תתפוס 1,000 ש”ח מסך המסגרת, וחודש הבא 800 ש”ח וכך הלאה.

זאת הסיבה שעסקאות רבות בתשלומים, תופסות מקום רב במסגרת אשראי לאורך זמן ועלולות לחסום את אפשרות השימוש בו.

מסגרת האשראי בכרטיס נקבעת ע”י הבנק עפ”י דרישת הלקוח ושיקולים עסקיים של הבנק והיא ניתנת לשינוי בכל שלב.

ונחזור ללקוח שלנו. במקרה הנ”ל הלקוח לא ידע איך להתנהל עם המזומנים בצורה נכונה והשיג את התוצאה ההפוכה – הפחד מלהיתקע בלי מוזמנים כשצריך הביא למשיכת יתר, וכשהיה לו יותר מידי כסף מזומן בארנק, הוא גם קנה יותר.

כשציינתי בפניו שסך המשיכות שלו לחודש עומד על כ-5,000 ₪, הוא מאוד הופתע כי הסכום היה מעל ומעבר לתקציב שהקציב לעצמו. הלקוח בחר להזמין כרטיס אשראי עם מסגרת מותאמת לצרכיו כזו שתייצר לו קו גבול מקסימלי להוצאות החודשיות. ובאשר לשליטה על ההוצאות – זה כבר סיפור אחר.

לדעתי, בסופו של דבר, כאשר מטרתנו היא לשלוט בהוצאות, צורת התשלום – מזומן, כרטיס אשראי או שילוב של שניהם – לא בהכרח משמעותית; אמצעי התשלום הנבחר או שיטת התשלום המועדפת יכולים לעזור לנו לצייר את קו הגבול של התקציב, שממנו לא חורגים.

לדעתי, השאלה העיקרית שעומדת על הפרק היא איך מתנהלים בתוך אותו גבול תקציבי שקבענו לעצמנו? איך נצליח להביא עצמנו למצב של שליטה בהוצאות ולא נתפתה לקנות דברים שאנחנו בעצם לא באמת צריכים?

אשמח לשמוע את דעתכם ועצותיכם בנושא – מה הטיפים שלכם לשליטה על ההוצאות?

תגובות הקוראים (5)

  1. ליבי

    מה שאני עשיתי זה כך, במשך חצי שנה, כן כן 6 חודשים, השתמשתי רק באשראי ללא תשלומים (אני על תוכנית סטודנטים, אין עמלה), לאחר חצי שנה השוותי בכל חודש כמה אני מוציאה על אוכל, דלק, חשמל, ובעיקר כמה אני מוציאה על דברים שאפשר לחיות בלעדיהם. שמתי לב שאפשר באמת לקצץ בהוצאות, כי מה לעשות, כולנו אוהבים לקנות דברים שלא באמת צריכים וכשמשווים את זה בצורה ליניארית המוח קולט את זה יותר טוב. היום אני מגוונת בין אשראי ומזומן כאשר אני מודעת למה שאני קונה, וכבר יש לי אינסטינקט לא להוציא כסף על דברים שאני לא צריכה

    הגב
    • מיטל כרמונה

      היי ליבי,

      לעשות רשימה של הוצאות זה רעיון ממש מצויין. אני ממליצה לעשות ממש דו”ח באקסל מחולק לקטגוריות כגון: מזון, ביגוד, בילויים, מסעדות, מתנות, חשבונות וכו’.

      הזנת נתונים בטבלה מידי חודש תאפשר לבצע מעקב ולזהות היכן נקודות התורפה שלנו: היכן אנחנו יכולים לקצץ? מה אנחנו באמת חייבים? לפי הנתונים אפשר להציב לעצמנו מטרות, כמו למשל לקבוע שחודש הבא נוציא על ביגוד 300 ש”ח ולא 1,000 כמו בחודש הקודם. כך נוכל לשלוט בהוצאות לטווח ארוך.

      הגב
  2. רונה

    שלום,
    כתבה מאוד חכמה. גם אני מנסה לצמצם את השימוש הכרטיס אשראי למינימום, כי שמתי לב שאני צורכת יותר מדי עם הכרטיס. מה שהחלטתי לעשות הוא דבר כזה- בכרטיס של לאומי קארד שבו יש לי מסגרת של 3,000 אני משתדלת לקנות רק דברים שחוזרים על עצמם כל חודש כמו צילומים, מזון ודברים דחופים ממש שאין לי כרגע כסף לשלם עבורם. יש לי כרטיס אשראי של ישראכרט ובו מסגרת של 10,000 למימון דברים רפואיים כמו מכשירי שמיעה ומחשב נייד שאני זקוקה לו בקרוב. כך אני מקצה לעצמי מזומן כ400 שקל בחודש ולא מתפתה להוציא יותר. לפני כל קניה משתדלת לשאול את עצמי 3  שאלות חשובות – האם אני צריכה את המוצר? כלומר, האם זה באמת משהו שלא אוכל להסתדר בלעדיו. במידה והחלטתי שזקוקה לו – האם אשתמש במוצר? כלומר, לא מספיק שהחלטתי לקנות משהו שהחלטתי שצריכה, כמו מגפיים, אלא האם אלך איתם ואשתמש בהם במציאות. האם אני יכולה לשלם עליו? זו שאלה אחרונה במידה שהחלטתי שאני כן אקנה וכן אשתמש. אז השאלה אם נניח, לדוגמא, אני אקנה מכשיר שמיעה שעולה 4,600 שקל, היא חיובית משום שאני צריכה את המוצר, אשתמש בו, וכנראה שאחלק את התשלום ל30 תשלומים כדי שתהיה לי יכולת החזר. אני חושבת לדעתי, שזו שיטה שעוזרת להבדיל בין הדברים שצריכים ואין מספיק זמן לחסוך לקראתם, הדברים שרוצים ואפשר לחסוך לקראתם, והדברים שקונים והם מיותרים כמו אוכל בקפיטריה, כשאפשר להביא אוכל מהבית.

    הגב
    • מיטל כרמונה

      רונה,

      השאלות שאת שואלת לפני כל קנייה הן שאלות מצויינות. אני בטוחה שאם עונים עליהן בכנות, אבל באמת בכנות, אפשר להימנע מקניות מיותרות וגם להנות הרבה יותר מכל קנייה.

      הגב
  3. ניר

    לבנאדם אחראי מבחינה כספית זה ממש לא ישנה.
    כרטיס אשראי/מזומן – היינו הך. הכול תלוי באופי.

    הגב

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?