כלכלני לאומי: יציבות בשכר הריאלי לצד המשך העלייה במשרות שכיר בסקטור העסקי

גירעון הממשלה בשמונת החודשים הראשונים של השנה מסתכם ב- 7.3 מיליארד ₪. 
בחודש אוגוסט הסתכמה פעילותה התקציבית של הממשלה בגירעון של 3.2 מיליארד ₪ ומתחילת השנה מסתכם הגירעון הממשלתי ב- 7.3 מיליארד ₪. כמו כן, נמשכת מגמת הקיטון בגירעון המצטבר ב- 12 החודשים האחרונים. בבחינת ההכנסות וההוצאות עולה כי לצד ביצוע מלא של ההכנסות המתוכננות ממסים, לשמונת החודשים הראשונים של השנה (66.8%), ביצוע הוצאות הממשלה נמוך מהמתוכנן (61.1%).

 כזכור, ברבע הראשון של השנה, היו ההכנסות ממסים גבוהות מהמתוכנן ובחודשים האחרונים נתוני המגמה של ההכנסות ממסים, מצביעים על התייצבות ההכנסות, הן ממסים ישירים והן ממיסים עקיפים. התייצבות ההכנסות ממסים ישירים, מושפעת ממצבו של שוק העבודה, המצביע על התמתנות העלייה במשרות שכיר, לצד עלייה בהיקף המשרות החלקיות. כמו כן, הדבר מביא לידי ביטוי את ההאטה בהתרחבות הפעילות של הסקטור העסקי, אשר ממתנת את הגידול בהכנסות ממיסי חברות. באשר למיסים העקיפים, התייצבות ההכנסות מבטאת בעיקר את ההתמתנות בהתרחבות הצריכה הפרטית. בחודש אוגוסט בלטה גם הירידה בהכנסות מבלו דלק עקב ירידה חדה ביבוא דלק החייב במס קנייה.

 מנתונים אלו ניתן ללמוד כי, הממשלה אינה צפויה לחרוג מיעד הגירעון, שהוגדר בחוק התקציב ואשר עומד על 2.9% תוצר. ביחס לשנת 2012, יעד התקציב שהוגדר בתכנון התקציב הדו שנתי עומד על 2% תוצר תחת ההנחה של צמיחת התוצר בשיעור ריאלי של 4%. על רקע ההתפתחויות בעולם, נראה כיום כי הנחת צמיחה זו גבוהה יחסית להערכות הצמיחה הנוכחיות. צמיחה נמוכה מהמתוכנן עלולה לבוא לידי ביטוי בהכנסות ממיסים נמוכות מהמתוכנן וכפועל יוצא גם לחריגה, כלפי מעלה, של הגרעון בפועל מיעד הגרעון.

החולשה ביצוא הסחורות  הבסיסי נמשכת ולצד זאת החלה מגמת התמתנות בגידול ביבוא 

בשמונת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הגירעון המסחרי ב- 10.3 מיליארד דולר, בהשוואה לגירעון של כ- 5 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. חלק מהגידול בגירעון נובע מהעלייה שחלה במחירי הדלק במחצית הראשונה של השנה. בנוסף, וכפי שניתן לראות בתרשים, ההסבר העיקרי לעליית הגירעון, הנו המעבר שחל בסוף שנת 2010 מעודף הסחורות הבסיסי (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) לגירעון. הגירעון המסחרי הבסיסי הסתכם בשמונת החודשים הראשונים של השנה ב- 2.3 מיליארד דולר בהשוואה לעודף של 2 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

במחצית הראשונה של השנה התחזקות היבוא הייתה על רקע התרחבות הפעילות של הסקטור העסקי, שהובילה לעלייה של כלל רכיבי היבוא ובהם, חומרי גלם, מוצרי השקעה ומוצרי צריכה. נציין שמנתוני המחירים של סחר החוץ, למחצית הראשונה של השנה, ניתן ללמוד, שחלק מהעלייה ביבוא, בתקופה זו, מוסברת על ידי עלייה במחירי היבוא על רכיביו השונים. נוסיף שלאור ההאטה בפעילות של המשק, ניכרת בחודשים האחרונים (הרביע השלישי של השנה) התמתנות משמעותית בקצב הגידול של היבוא, במונחים דולריים ואנו מעריכים כי מגמה זו תימשך. לצד זאת, נמשכת החולשה ביצוא, שהיקפו מצטמצם בדומה למגמות הסחר העולמי. הירידה ביצוא, במונחים דולריים, מאז ראשית השנה, בולטת בענפי הטכנולוגיה העלית, המהווים כמעט מחצית מהיצוא התעשייתי ובמיוחד בענפי הרכיבים האלקטרוניים והתרופות, שהנם ענפי היצוא המרכזיים בקטגוריה של טכנולוגיה עילית. מאחר ובמחצית הראשונה של השנה חלה עלייה במחיר היצוא, הירידה הכמותית ביצוא הנה גדולה יוצר מזו המוצגת בתרשים הנ”ל (המגלם הן השפעות מחיר והן השפעות כמות).

 במבט קדימה, אנו מעריכים, כי מגמת ההתמתנות ביבוא תימשך, אולם, עקב החולשה הניכרת ביצוא, ימשיך הגירעון המסחרי הבסיסי לגדול. עדות לכך, ניתן למצוא בנתוני מאזן התשלומים לרביע השני של השנה, אשר הצביעו על מעבר לגירעון בחשבון השוטף, לאחר עודף שהיה בשנים האחרונות. המעבר מעודף לגרעון מקטין את הכוחות התורמים לחוזקו של השקל. כידוע, בעת האחרונה נרשם פיחות בשערו של השקל הן מול הדולר והן מול סל המטבעות אותו מחשב בנק ישראל. גורם זה, אם יתמיד, עשוי למתן בעתיד את הפגיעה ביצוא וכתוצאה גם בחשבונות החוץ של ישראל.

   יציבות בשכר הריאלי לצד המשך העלייה במשרות שכיר בסקטור העסקי

השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר בסקטור העסקי, עמד בחודש יוני על 7,190  ₪ (במחירים קבועים, נתוני מנוכי עונתיות). מדובר בעלייה ריאלית של 0.5% ב- 12 החודשים האחרונים ובירידה ריאלית של 0.2% מאז ראשית השנה. יציבות זו של השכר נמשכת למרות העלייה בביקוש לעובדים, כפי שזו באה לידי ביטוי בעלייה במשרות שכיר במגזר העסקי.  כפי שניתן לראות בתרשים, מאז המחצית השנייה של שנת 2009, מספר משרות השכיר במשק עולה בשיעור חד יותר (7.4%) בהשוואה לעלייה בשכר הריאלי ברוטו למשרת שכיר (2.0%).

 אחד ההסברים לכך טמונים בכך שבמקביל לעלייה בביקוש לעובדים חלה עלייה בצד ההיצע, כפי שניתן ללמוד מהנתונים המצביעים על עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. מאז המחצית השנייה של 2009, עלו מספר משרות השכיר ב- 145 אלף משרות ובמקביל נוספו לכוח העבודה משתתפים פעילים בהיקף של 140 אלף עובדים. במילים אחרות, בהינתן מכלול התנאים בשוק העבודה הישראלי, ובפרט שיעור ההשתתפות הנמוך יחסית ושיעור לא קטן של משרות חלקיות, יתכן ששיעור האבטלה הנוכחי של כ-5.5% אינו משקף מצב של “תעסוקה מלאה”; לכן אין מבחינים בהשפעות השונות שיש לתעסוקה מלאה בדרך כלל, כמו עלייה ברורה בשכר.

 הסבר נוסף לזחילת השכר באיטיות הנו שבמהלך התקופה האחרונה, חל גידול משמעותי במשרות השכיר במגזר העסקי בענפים בהם השכר נמוך יחסית לשכר הממוצע, כגון שירותי אירוח ואוכל ומסחר. הגידול במשרות שכיר בענפים אלו, חל על רקע העלייה הנאה בצריכה הפרטית וביצוא שירותי התיירות, בתקופת ההתאוששות של המשק הישראלי מהמשבר העולמי.

 לסיכום, ההאטה הצפויה להימשך בהתרחבות הפעילות המשק בשנה הקרובה צפויה למתן דרישות שכר ובהתאם לכך, לא צפויים להערכתנו לחצי שכר יוצאי דופן בסקטור העסקי.