אוהד חיים

ונצואלה אין דומה לה? – מה קורה כשהכלכלה הקומוניסטית לא עומדת בהתחייבויותיה

אוהד חיים
המדינה שהמשיכה לשלם חובות למרות המשבר הכלכלי הגיעה לנקודת מפנה. למה זה קרה ומה צפוי בהמשך?

בשנים האחרונות, זיהו משקיעים רבים את העסקה המצוינת שבהשקעה באיגרות החוב של ונצואלה. התשואה של איגרות החוב, הנקובות בדולר, שיקפה אמנם את פשיטת הרגל הצפויה למדינה – אך זו לא הגיעה, שכן ונצואלה הקפידה לשלם את חובותיה, למרות המשבר הכלכלי המתמשך בה.

 

אינפלציה מפלצתית ואזרחים רעבים

המשבר התעצם ב-2014, עקב ירידה במחירי הנפט בעולם – שכן כלכלתה של ונצואלה הקומוניסטית נסמכת בעיקר על הכנסות מנפט. כיום, האינפלציה בונצואלה עומדת על יותר מ-600%. ראש הממשלה מדורו החליט על קיצוץ דרסטי ביבוא מזון ותרופות, כדי שיוכל לשלם את החוב – והאזרחים רעבים ומתים ממחלות.

 

הכסף אזל, התפוקה ירדה

המשבר המתמשך בונצואלה עלול להוביל גם לפגיעה של כ-2% מהיצע הנפט העולמי. ונצואלה הפיקה ב-2016 כארבעה מיליון חביות נפט ביום. בעקבות המשבר, ירדה התפוקה מתחת לשני מיליון חביות, והכל כי אין לממשלה כסף בקופה. בסוף החודש הבא, מדינות אופ"ק צפויות להתכנס לדיון בהארכת הסכם החיתוך. זאת לאחר שלפני שנה הסכימו חברות הארגון על קיצוץ כולל של 2.6 מיליון חביות נפט ביום. ההערכות בשוק הן שלקראת הפגישה הבאה יוארך ההסכם בעוד כחצי שנה.

 

לקצץ או לא לקצץ, זו השאלה

נכון לעכשיו, סובלת ונצואלה מניגוד אינטרסים. מצד אחד, מחירי נפט גבוהים, בשילוב רמות הפקה גבוהה, יגדילו את ההכנסות שלה ממכירת נפט; אך מנגד, הרמה הגבוהה של מחיר הנפט כיום נובעת מהקיצוץ בתפוקה של כל חברות אופ"ק. ונצואלה התחייבה בהסכם הקודם לקיצוץ קל של 95 אלף חביות ביום, אך נראה שהפעם היא תבקש להחריג את עצמה מההסכם, לאור הירידה הדרמטית במספר החביות בגלל המשבר.

 

זה הזמן להגנה

בתחילת נובמבר הודיעה ונצואלה כי היא פורסת מחדש את החוב שלה – מיד לאחר פדיון אג"ח ל-2017 שבוצע הודות לשלל תרגילים פיננסיים (השמועות אומרות שבין הנהנים העיקריים מהתשלום היו בכירי הממשל שהחזיקו באיגרות החוב).

 

עדיין לא ברור כיצד תיראה התוכנית לפריסת החוב ואם ונצואלה תיכנס סוף סוף למעמד של פשיטת רגל, אך יש סיכוי שמי שעדיין מחזיק באג"ח שלה, יישאר ביחד עם הממשלה המקומית, לכבות את האור.

 

מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. מאמר זה אינו מהווה הצעה או המלצה להחזקת, רכישת או מכירת נייר ערך או נכס פיננסי או לביצוע כל עסקה בהם.

 

תגובות הקוראים (3)

  1. שאול מנהיים

    מאמר מעניין ואף פורש שורה ארוכה של דילמות ..לדעתי יש לאפשר לכל אחד לעיין במאמר המיוחד הזה…

    הגב
    • אחד מי יודע

      מאמר מלא אי דיוקים. ראשית זו לא מדינה קומוניסטית ואף פעם לא היתה כזו לא שם ולא בברה”מ ולא בשום מדינה. במדינה קומוניסטית אין רכוש פרטי ואין כסף ו”כל אחד לפי יכולותו ולכל אחד לפי צרכיו”. חלום זה יתגשם חלקית ולתקופה קצרה רק בקיבוצים בישראל.ונצואלה כדוגמת מדינות המפרץ התבססו על יצוא נפט ולא דאגו לפתח כלכלה מגוונת וזאת הבעייה המרכזית שלהם.החוב החיצוני הוא רק הסימפטום ולא המחלה עצמה ואין לכך שום קשר לקומוניזם.

      הגב
      • אוהד חיים

        תודה על פנייתך ללאומי בלוג.

        נכון וונצואלה היא לא קומוניזם טהור, וישנן בחירות דמוקרטיות אך פה נגמרת הדמוקרטיה בוונצואלה.

        בשורה התחתונה,וונצואלה התנהגה כמדינה קומוניסטית- לאזרח הפשוט אין רכוש, למעט המקורבים לשלטון, והסקטור הפרטי שלא קיים, הלאמה כשיטה, וסבסוד מלא של השירותים הניתנים לאזרח. הדלק במדינה הוא 0.01$  לליטר.

        וונצואלה כמו מדינות המפרץ וגם כמו הולנד בזמנו אכן נסמכה על פטרודולר, אך בשונה ממדינות המפרץ שנסמכו על המערב בפיתוח המאגרים הקיימים וונצואלה התנגדה לקפיטלזם המערבי בראשות ארה”ב. ועל אף שלוונצואלה רזרבות הנפט הגדולות בעולם, אין לה את היכולת לפתח אותם, בשונה ממדינות המפרץ ובראשן ערב הסעודית, עם התוכנית הרב שנתית שלה נערכות ליום שאחרי עידן הנפט.

        הרצון להמשיך ולחלק  סיבסודיות ולנהל את המשק הכלכלי בריכוזיות  (דיקטטורה)  על ידי הממשלה בשילוב ירידה בהכנסות, הוביל לקריסת כלכלת וונצואלה.

        אני לא מכיר קומוניזם טהור ששרד ולהערכתי יש קשר לקריסתה של וונצואלה.

        אוהד

         

        הגב

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?