גיל דטנר

צפייה נעימה: איך הצרכנים ירוויחו מהשינויים בשוק הטלוויזיה?

גיל דטנר
בדומה למגמה העולמית, יותר ויותר שחקנים נכנסים לשוק הטלוויזיה הישראלי ומפוררים את הדואופול של HOT ו-yes. מה צופן העתיד לסלקום ופרטנר המתחזקות - ואיך כל זה משפיע על הכיס שלנו?

בחודש שעבר חשפה פרטנר את שירות הטלוויזיה שלה. מדובר באירוע שהתעכב תקופה לא קצרה (סלקום TV  החלה לפעול כבר ב-2015) כאשר פרטנר חיפשה עוגן שיווקי לשירות שלה, שבסופו של דבר בא בצורת מנוי מוזל לנטפליקס.
ההשקה לוותה בחשיפה תקשורתית רחבה, ודיונים רבים על אטרקטיביות ההצעה, והאם השירות צפוי להצליח בפן השיווקי והכלכלי. לדעתנו פרטנר הביא מוצר ראוי שמאזן בין עלות לאיכות, ולפי האינדיקציות הראשונות, הוא מעורר עניין רב.
לא מדובר פה באירוע נקודתי או מקומי, אלא במגמה כלל עולמית שתלך ותתגבר עם השנים.
 

כששוק הטלוויזיה עובר מטמורפוזה

במשך תקופה מאוד ארוכה, שוק הטלוויזיה נשלט על ידי מודל הטלוויזיה הרב ערוצית (pay-TV). במודל הזה, בית אב משלם דמי מנוי חודשיים עבור חבילה רחבה של ערוצים. בעשור האחרון, ראינו צמיחה משמעותית של מספר הערוצים שמוצעים על ידי הספקים – בארה"ב ב-2008 מנוי טלוויזיה 'נהנה' מ-129 תחנות, וב-2013 גדל המספר ל-189. הבעיה היא שהגידול במספר הערוצים לא הוביל לגידול בכמות הערוצים הנצפים (כ-17 בממוצע), אך כן בא לידי ביטוי בגידול במחיר השירות.

בכל מקרה, בינתיים גדל דור חדש עם הרגלי צריכה שונים לחלוטין, שכוללים צפייה בפלטפורמות שונות (סמארטפון, טאבלט ומחשב), צריכת תכנים חינמיים (יו טיוב, פייסבוק, טוויטר, סנאפצ'אט), ושליטה בזמן הצפייה.
 

האינטרנט מחולל שינוי

שינויים אלה, בשילוב עם התפתחות תשתית האינטרנט כראויה להפצת תכני וידאו באיכות גבוהה בהזרמה ישירה, אפשרו לחברות אינטרנט לחדור ישירות לשוק הטלוויזיה עם הצעת ספריית תכנים במחיר שנע סביב ה-10 דולר.
תחילה הם פעלו כמפיצים, ובהמשך גם כמפיקים – השנה ישקיעו נטפליקס, אמאזון והולו כ-10 מיליארד דולר בהפקות. כמהלך משלים, התפתח מוצר חדש בשוק הטלוויזיה שנקרא 'סקיני באנדל' – למי שאינו מעוניין לשלם מחיר גבוה עבור הטלוויזיה הרב ערוצית, הסקיני באנדל מציע חבילה צרה שמשלבת בין מספר מצומצם של ערוצים ליניאריים (שידורים לפי לו"ז קבוע) וספריית תכנים.
בארה"ב יש כבר שישה מפעילים שמציעים את המוצר הזה, כולל שחקנים חדשים, כגון יו טיוב, ומפעילים ותיקים כמו AT&T שפועלים לשמר נתח שוק. מחיר המוצר בארה"ב נע סביב ה-35 עד 40 דולר לחודש, ועל זה הצרכן יכול 'להלביש' מנויים נוספים לפי העדפתו, כגון נטפליקס.

ההתפתחות הזו הובילה לתופעה שנקראת cord cutters )אלה שמבטלים את המנוי לטלוויזיה הרב ערוצית), cord nevers )אנשים שלעולם לא עשו מנוי וכנראה לא יעשו), ו-cord shavers (צופים שעוברים לחבילות צרות).
מדובר במגמה ברורה אך איטית – בארה"ב מספר המנויים לשירותי טלוויזיה רב ערוצית נופל בקצב שנתי של כ-2%, וזה בהחלט מהווה אתגר עבור חברות הטלוויזיה, בעיקר מכיוון שעלות התוכן האיכותי (במיוחד תכני ספורט), הולך וגדל בשל התחרות.
 

בחזרה לישראל

בארץ יש כבר שלושה סקיני באנדלס (סלקום TV, טריפל C, ופרטנר TV).
בהמשך 'הוט' ו'יס' צפויות להציע מוצרים משל עצמן על מנת לבלום את המתחרות החדשות. סלקום TV  לבד כבר כבשה נתח שוק לא מבוטל של כ-6%. גם בישראל התהליך צפוי להיות הדרגתי, כאשר חלק גדול מהאוכלוסייה יעדיף להישאר עם החבילות הרחבות.
אולם, ייתכן כי קצב השינוי יהיה גבוה מזה שנצפה בארה"ב בשל שלושה גורמים – חברות הסלולר יכולות לארוז את ההצעה שלהן בתוך חבילת טריפל אטרקטיבית (מה שלא אפשרי בארה"ב), הן מציעות תכני ספורט (מנוי סלקום TV שמשלם עבור צ'רלטון מקבל היום תכני ספורט שלא נופלים מאלה של הוט ויס), ולאחרונה, ישראל מצטיינת בצפייה בתכנים פיראטיים שמאפשרים השלמת תכנים שחסרים בחבילות הצרות.
 

מי ירוויח ומי יפסיד

הדואופול הוותיק בשוק הטלוויזיה, 'הוט' ו'יס', מתמודד מול אתגר לא פשוט שמכוון להגנה על הכנסותיו.
ל'הוט' יש הגנה בצורת מוצר הטריפל שלה, שמוזיל את שירות הטלוויזיה, וגם בשל הפקות מקור פופולריות.
מנגד, חוזקת הטריפל הוא גם נקודת התורפה, כי אם מעמדו התחרותי יתערער, אזי הכנסות החברה כולה יבואו תחת איום.
מוצר הטלוויזיה של 'יס' יותר פגיע בשל המחיר היחסית גבוה, אך מנגד, לבזק יש הגנה טבעית (בינתיים) שכן הזרמת תכני וידאו דורש שימוש כבד של האינטרנט, ונכון לעכשיו סלקום TV ופרטנר TV יסופקו דרך התשתית הקווית של בזק.
 

האם זה אומר שסלקום ופרטנר הן המרוויחות הגדולות?

לא ממש – שילוב של הוצאות תוכן גדולות ושוק יותר תחרותי יקשה עליהן ליצור בשוק הזה ערך כלכלי גדול.
הכניסה לשוק הטלוויזיה בעיקר תאפשר להן להציע מוצר טריפל שיסייע בהורדת שיעורי הנטישה.
 

אז מי בכל זאת המרוויח הגדול – הצרכן, שצפוי ליהנות מיותר אפשרויות, יותר תכנים איכותיים, ולא פחות חשוב – מחירים מוזלים. 

 

מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. מאמר זה אינו מהווה הצעה או המלצה להחזקת, רכישת או מכירת נייר ערך או נכס פיננסי או לביצוע כל עסקה בהם.

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?