הערכות: התאוששות הכלכלה האמריקנית תתמוך בהתחזקות הדולר

סקירה שבועית, שוק ההון הישראלי, 28.1.10
שוק המניות
שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התאפיין במגמה מעורבת עם נטייה לירידות שערים, בדומה למגמת המסחר מעבר לים. נציין כי גם השבוע הפגין השוק המקומי חסינות יחסית וירד בשיעור מתון יותר בהשוואה למתרחש בחו”ל. את ירידות השערים הובילו מניות המשתייכות לסקטורים דפנסיביים יותר.

בדומה לשבוע שעבר, מחזורי המסחר היו נמוכים יחסית והסתכמו בממוצע יומי (בנטרול מחזור הפקיעה) בכ-1.7 מיליארד ₪, לעומת כ-1.6 מיליארד ₪ בשבוע שעבר וכ- 2 מיליארד ₪ בממוצע מתחילת השנה.

ביום חמישי פקעו האופציות על מדד המעו”ף לחודש ינואר ברמה של 1134.9 נקודות, המגלמת עלייה של כ-0.9%. מחזור הפקיעה היה גבוה והסתכם בכ- 1.24 מיליארד ₪, זאת לעומת כ-1.08 מיליארד ₪ בחודש שעבר ולעומת כ-865 מיליון ₪ בממוצע בשנת 2009.

בסיכום שבועי ירדו מדדי המעו”ף והבנקים בכ- 1.7% וכ- 1.3% בהתאמה. מדדי תל אביב 75, יתר 50 ויתר 120 ירדו בכ- 1.3% בכ- 2.2% ובכ- 1.7% בהתאמה.

השבוע דיווחו מספר חברות גדולות על שינוי החזקות בעלי עניין. כך, במרבית ימי השבוע המשיכה מניית כיל לסבול מירידות שערים על רקע הודעת החברה לישראל בדבר מימוש של 8 מיליון מניות של כיל המהוות כ- 0.63% מהון המונפק הנפרע שלה. בנוסף, הודיעה חברת דלק השקעות ונכסים, מקבוצת דלק על רכישת מניות אבנר ודלק קידוחים. על פי דיווח החברות, בימים האחרונים הסתכם היקף הרכישה בכ- 7 מיליון ₪. גם מכתשים אגן דיווחה כי קרן השקעות בריטית “שרודר” הגדילה את החזקותיה בחברה והפכה לבעלת עניין בה.

מניות סקטור הביו-מד נהנו השבוע ממגמה חיובית אשר נתמכה בין היתר בדיווחים חיוביים של מספר חברות הסקטור. נזכיר כי במהלך 2009 רשמו מניות הסקטור עליות שערים חדות. התעוררות עניין המשקיעים וגידול הביקוש לתעודות סל ולמוצרים פיננסים על מניות הסקטור, הביא את דירקטוריון הבורסה בסוף השבוע שעבר לאשר השקת מדד מניות הביו-מד. במדד החדש תכללנה כל המניות שתעמודנה בתנאי הסף הבאים: שווי שוק מזערי של 50 מיליון שקל, שווי החזקות ציבור מזערי – 25 מיליון ₪, שיעור החזקות ציבור – לפחות 20%. המשקל של מניה אחת במדד לא יעלה על 9.5%. על אף פיזור הסיכון על ידי השקעה במדד חלף השקעה ישירה במניות, אנו  מעריכים כי זו אינה מתאימה למשקיע שונא סיכון. זאת לנוכח העובדה כי מרבית החברות הצפויות להיכלל במדד נמצאות בשלבי פיתוח ראשונים בלבד וטרם החלו ליהנות מהכנסות מפעילותן השוטפת. להערכתנו השקעה בחברות הפועלות בתחום הביו-מד דורשת הכרות מעמיקה עם פעילותן ובחינת שלבי הפיתוח בהם הן נמצאות.

בנוסף להשקת המדד החדש, דיווחה הבורסה על כוונתה לערוך מספר שינויים מהותיים בשיטת חישוב המדדים הקיימת, זאת על מנת לייעלה ולהתאימה לשיטות המקובלות בשווקים בעולם. בין השינויים המתוכננים נכללת הקטנת שיעור אחזקות הציבור הנדרש במניות ששווין גבוה ממיליארד ₪. זו תאפשר למניות אלו הנסחרות כיום במדדי היתר, לעבור למדדי השורה הראשונה והשנייה. כמו כן, יחול שינוי בשיטת הרכב המדדים. ע”פ השיטה החדשה יוקם מאגר מניות העונות על תנאי סף מסוימים. מנייה שלא תעמוד בתנאי סף אלו לא תוכל להיכלל במדד כלשהו.

מבט לעתיד

להערכתנו, המגמה החיובית צפויה להימשך, זאת לנוכח השיפור בתמונה המאקרו-כלכלית והתשואות הנמוכות הצפויות באפיקים הסולידיים אשר תומכות בשוק המניות המקומי (הן בשל שיעורי ההיוון הנמוכים והן בשל העלייה בתיאבון לסיכון). עם זאת, רמת המחירים הנוכחית בשוק המניות (המשתקפת ממכפיל הרווח החזוי) אינה נמוכה בהסתכלות היסטורית, ועל כן נראה כי קצבן של עליות השערים צפוי להיות מדוד ורמת התנודתיות בשוק צפויה להיות גבוהה.

שוק אגרות החוב

המסחר בשוק אגרות החוב הממשלתיות התנהל השבוע במגמה מעורבת, זאת על רקע הותרת ריבית בנק ישראל לחודש פברואר על כנה בדומה לציפיות המוקדמות בשוק. בסיכום שבועי נותר מדד אגרות החוב הממשלתיות השקליות ללא שינוי, בעוד המדד המקביל של אגרות החוב הצמודות ירד בשיעור של 0.3%. תשואותיהן של אגרות החוב הממשלתיות השקליות והצמודות בעלות מח”מ של כ- 10 שנים עלו מעט השבוע לרמות של כ- 5.45% וכ- 2.77% בהתאמה, זאת לעומת רמות של 5.41% וכ- 2.74% שנרשמו בסוף השבוע שעבר. פער התשואות בין אגרות החוב הממשלתיות השקליות הנפדות בעוד כ- 10 שנים לבין אגרות חוב אמריקאיות דומות נותר השבוע ברמה של כ- 1.5%.

לאחר שתי העלאות רצופות בשיעור הריבית המוניטארית בחודשיים הקודמים, בחר בנק ישראל להותירה על כנה בחודש פברואר, ברמה של 1.25%. הגורמים העיקריים אשר השפיעו על החלטת הבנק המרכזי היו מדד המחירים לחודש דצמבר אשר הפתיע כלפי מטה, כמו גם הצפי לרמת אינפלציה נמוכה ברבעון הראשון של השנה (בין היתר בשל הייסוף שחל לאחרונה בשקל). בנוסף, ציין בנק ישראל כי על אף ההתפתחויות החיובית בפעילות הריאלית והעלאת תחזית הצמיחה שלו למשק המקומי, חלה לאחרונה עליה ברמת אי הודאות ביחס לקצב התאוששותה של הכלכלה הגלובלית, אשר לה השפעה מכרעת על זאת המקומית.

על אף “פסק הזמן” שנטל בנק ישראל לפי שעה במגמת העלאות הריבית, הרי שזו צפויה לחזור לתוואי העליות בהמשך השנה. נזכיר כי הריבית הריאלית עודנה שלילית ותומכת בעליית הסביבה האינפלציונית.

הותרת הריבית על כנה השבוע תרמה לעלייה הקלה שנרשמה השבוע בציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון לשנה הקרובה. בינתיים ממשיך הבנק המרכזי לפעול להידוק מוניטארי באמצעות גידול בהיקף גיוסי המק”מ החודשיים. בחודש פברואר צפוי הבנק לספוג נזילות מהציבור בסכום של כ- 12 מיליארד ₪, גידול של כ- 1 מיליארד ₪ לעומת היקף הגיוס בחודש שעבר. נראה כי גידול זה השפיע על עלייה של כ- 0.1% שחלה השבוע בתשואת המק”מ לשנה.

להערכתנו, במידה ולא תירשם הפתעה במדדי המחירים הקרובים כלפי מעלה ובשל עוצמתו של השקל מול הדולר לאחרונה, לא צפויות העלאות ריבית מהותיות בתקופה הקרובה. עובדה זו בנוסף לצפי לגיוסי ממשלה נמוכים ואף שליליים (נטו) בחודשים הקרובים, ימשיכו לתמוך בשוק אגרות החוב הממשלתי בטווח הקצר.

המסחר באפיק הקונצרני התנהל השבוע במגמה חיובית. בסיכום שבועי עלו מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 בשיעורים קלים של כ- 0.1% וכ- 0.2% בהתאמה. לעומתם עלה מדד התל-בונד השקלי בשיעור חד יותר של כ- 0.5%. בסיכום שבועי ירדו פערי התשואות הממוצעים בין אגרות החוב המרכיבות מדדים אלו לבין אג”ח ממשלתיות לרמות של כ- 1.5%, כ- 2.5% וכ- 2.1% בהתאמה, זאת לעומת רמות של כ- 1.6%, כ- 2.6% וכ- 2.4% שנרשמו בסוף השבוע שעבר.

נוכח המשך הגידול בתיאבון לסיכון בתקופה האחרונה נמשך גם גל הנפקות החוב בשוק, ובין החברות המבקשות לנצל את רמת התשואות הנמוכה בשוק גם חברות המדורגות בדירוגי השקעה בינוניים (A- ומטה), כגון כנפיים, סאני ובוני תיכון, אשר פועלות תוך רמות מינוף גבוהות יחסית. אנו גורסים כי יש לבחון היטב את יכולת החברה לשרת את חובה כתנאי להיענות להצעה. מסקנה זו מתחדדת בפרט לנוכח רמת התשואות הנמוכה למדי בה מסתפקים המשקיעים כיום.

מבט לעתיד

לנוכח הצפי להעלאת הריבית במשק בשנה הקרובה, אנו צופים זחילת תשואות איטית כלפי מעלה באפיק הממשלתי. עם זאת, הריבית השוטפת המתקבלת על אגרות החוב לטווח הבינוני-ארוך, הצפי להיקף נמוך של גיוסי חוב ממשלתיים בשנה הקרובה ופער התשואות הגבוה יחסית בין אגרות החוב הממשלתיות הארוכות לבין אלו הקצרות, עשויים לפצות על עליית תשואות זו ואף מקנים להערכתנו עדיפות השקעה באגרות החוב לטווח הבינוני-ארוך. משקיעים אשר אינם מעוניינים להגדיל את חשיפתם לסיכון יאלצו כיום להסתפק בהשקעות קצרות טווח ברמת תשואות נמוכה ביותר.

• האפיק הצמוד – להערכתנו יש לשמור על מח”מ ממוצע של 7-4 שנים בחלק זה של התיק.
• האפיק השקלי – להערכתנו יש לשמור על מח”מ ממוצע של 6-3 שנים בחלק זה של התיק.
• אג”ח קונצרני – להערכתנו, במידה והאינדיקאטורים הכלכליים ימשיכו להציג שיפור בכלכלה המקומית והעולמית גם בחודשים הקרובים, צפויים פערי התשואות הקיימים בין האפיק הקונצרני לבין האפיק הממשלתי להצטמצם לאורך השנה הקרובה.

שוק מטבע החוץ

השבוע התחזק מעט הדולר מול השקל על רקע ההתחזקות שרשם המטבע האמריקאי בעולם ועל רקע ביסוס פער הריביות שקל-דולר. המסחר התנהל בטווח צר, בדומה למגמה בעולם, על אף פקיעת האופציות על השקל-דולר שהתרחשה השבוע.

השבוע נרשמה הפוגה בהתערבותו של הבנק המרכזי בשוק המט”ח, ככל הנראה בשל העובדה כי התנהגותו של הדולר מול המטבע המקומי לא חרגה מהתנהגותו בעולם. בהקשר זה יש לציין כי בדו”ח על כלכלת ישראל לשנת 2009 שפרסמה השבוע קרן המטבע הבינלאומית, ציינה הקרן כי יש להפסיק את ההתערבות על פי שיקול דעת בשוק המט”ח באופן פורמאלי, ולהשאירה למצבים קיצוניים בלבד, זאת לאחר שריבית הבנק המרכזי תתבסס מעל לרצפתה האפקטיבית. התבטאות זו מפעילה לחץ נגד המשך רכישת הדולרים ע”י בנק ישראל.

בעולם התחזק מעט הדולר השבוע, תוך שנסחר בטווח מסחר צר יחסית, בהמתנה להודעת הריבית של ה- FED. בנוסח ההודעה לא נרשמה הפתעה מיוחדת כשהוחלט להותיר את שיעור הריבית במשק האמריקאי על כנה (ברמה של 0%-0.25%). עם זאת, בניגוד להחלטות ריבית קודמות, ההחלטה לא התקבלה פה אחד כשלראשונה סבר אחד מחברי ה- FED כי אין צורך בהצהרה על הותרת הריבית נמוכה לטווח ממושך, כפי שצוין עד כה בהצהרות הקודמות. סדק ראשון זה בקונצנזוס, תרם להערכות כי מועד התחלת העלאת הריבית יוקדם, מה שסיפק תמיכה למטבע האמריקאי. גורם נוסף שסיפק תמיכה לשטר הירוק השבוע היה עליית מפלס החששות בנוגע להתאששות מדינות שונות בגוש האירו. בסיכום שבועי התחזק הדולר בכ- 0.3% מול השקל ובכ- 0.8% מול האירו.

הלמ”ס דיווחה השבוע כי בשנת 2009 נרשם עודף בחשבון השוטף של כ-7.2 מליארד $, לאחר עודף של 2.1 מליארד $ בשנת 2008:

כפי שניתן לראות מהטבלה, בחשבון הסחורות נרשמה ירידה חדה בגירעון ובחשבון השירותים נרשמה עלייה בעודף, זאת כיוון שיבוא הסחורות והשירותים התמתן באופן חד יותר מיצוא הסחורות והשירותים. מנגד, חשבון ההכנסות רשם גידול בגירעון שבא על רקע המשך הירידה בשערי הריבית בעולם (מה שפגע בתקבולים של  תושבי ישראל מהשקעותיהם בחו”ל). גם בחשבון ההעברות השוטפות המייצג את ההעברות נטו מחו”ל לישראל, חלה ירידה בעודף.

מבט לעתיד

להערכתנו, התמתנות התיאבון לסיכון שחלה לאחרונה תספק תמיכה לדולר בטווח הקצר. בטווח הארוך יותר, התחזקות השטר הירוק תתמך מהתאששות הכלכלה האמריקאית.