ענף המחקר בשוק ההון

סיכום השבוע במסחר: יציבות עם נטייה לירידות שערים

ענף המחקר בשוק ההון
סקירה שבועית, שוק ההון הישראלי, 25.2

סקירה שבועית, שוק ההון הישראלי, 25.2
שוק המניות
שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התאפיין ביציבות עם נטייה לירידות שערים, על רקע מגמת המסחר מעבר לים. בדומה למגמה שנרשמה מאז תחילת השנה, מדדי היתר הציגו תשואה עודפת ואילו מניות הבנקים בלטו בירידות שערים. מחזורי המסחר נותרו ברמה נמוכה של כ-1.5 מיליארד ₪ בממוצע יומי, בדומה לשבועיים האחרונים ולעומת כ-2 מיליארד ₪ בחודש ינואר. סטיות התקן הגלומות באופציות על מדד המעו”ף עלו מעט ועומדות כיום ברמה של כ-17%.
ביום חמישי פקעו האופציות על מדד המעו”ף לחודש פברואר ברמה של 1178.54 נקודות, המגלמת עלייה של כ-0.53%. מחזור הפקיעה היה נמוך יחסית לחודש ינואר והסתכם בכ-920 מיליון ₪, לעומת כ- 1.24 מיליארד ₪ בחודש שעבר ובהשוואה לכ-865 מיליון ₪ בממוצע בשנת 2009.

עונת הדוחות נמשכת
לאחר מספר דוחות כספיים שהפתיעו לטובה, דיווחו השבוע חלק מהחברות על תוצאות פושרות בלבד ל-2009. דלק רכב הציגה יציבות בהכנסות, אך שחיקה משמעותית בשיעורי הרווח הגולמי והתפעולי מכ-19.7% וכ-18.2% בהתאמה ב- 2008 לכ-11% וכ-9.6% בהתאמה ב- 2009, בעיקר בשל התחזקות במטבע היבוא. טאואר, שעלתה לאחרונה בעשרות אחוזים על רקע הצפי לשיפור בשוק המוליכים למחצה ועלייה חדה בצבר ההזמנות, דיווחה על הפסדים נוספים. ההפסד התפעולי ברבעון הרביעי של 2009 הסתכם בכ-10.5 מיליון דולר וההפסד הנקי הסתכם בכ-31.4 מיליון דולר.

הבנקים שבו למגמה שלילית, סקטור הביטוח רשם עליות שערים

לאחר שבשבועיים הקודמים תיקנו מניות הבנקים כלפי מעלה, רשמו אלו השבוע ירידות שערים שהביאו אותן להיסחר במכפיל הון (משקולל) של כ- 1.08. במקביל, ניכר לאחרונה גידול ביתרות השורט על מניות הבנקים. כך, בשבוע שעבר ובזה שלפניו גדלו סך יתרות השורט על מניות חמשת הבנקים הגדולים בכ-15.5% וכ-28% בהתאמה (במונחים כספיים). מניות הביטוח לעומת זאת הציגו ביצועים טובים יחסית. מגדל ביטוח, שדיווחה על רכישת מחצית מחברת “ביטוח חקלאי” תמורת כ-140 מיליון ₪, נהנתה גם מהודעה על דיבידנד צפוי של כ-240 מיליון ₪ (ראשונה מבין חברות הענף). ביטוח ישיר, שבוחנת אפשרות לביצוע הצעת רכש חליפין למניות החברה הבת ישיר איי.די.איי, פרסמה הערכת שווי של החברה הבת (על מנת להעריך את יחס ההחלפה), מה שהביא את החברה הבת לזנק בשיעור חד של כ-26%.

היתר ממשיך לעלות, סקטור חיפושי הגז והנפט מרכז עניין

בהמשך למגמה מתחילת השנה הציגו מדדי היתר תשואות עודפות. זאת, בעקבות הערכות כי לאחר העליות שנרשמו בשווקים, מניות החברות המובילות אינן זולות. יחידות ההשתתפות בחיפושי הגז והנפט ריכזו עניין, על רקע פרסום דוחותיה הכספיים של נובל אנרג’י שלא כללו התייחסות מפורשת ל”לוויתן” וחשש מהעלאת תגמולי העל שגובה המדינה.

עונת ההנפקות בעיצומה

העלייה בתיאבון לסיכון, על רקע התשואות הנמוכות באפיקים הסולידיים והגאות בשוקי ההון, הביאה בחודשים האחרונים לריבוי הנפקות. אל אלו התווספו בתקופה האחרונה גם הנפקות של מניות וביניהן הנפקות ראשוניות של הון מניות (IPO). ענף שבולט במיוחד בגל האחרון הוא ענף הביומד, זאת כאשר חלק ניכר מהחברות עוסק בשלבים ראשוניים של פיתוח, וההשקעה בהן מתאפיינת ברמת סיכון גבוהה במיוחד. נראה כי הפוטנציאל בחשיפה לשווקים בעלי היקף גדול במיוחד מביא לעיתים את חברות הענף להיסחר ברמות מחירים שמבטאות בעיקר תקוות גדולות, זאת על אף שיכולתן לתרגם את אותן התקוות להכנסות מחייבת הוכחה. להערכתנו, יש להיזהר מהשקעה בחברות שיתרונן הטכנולוגי מוגבל ומצבן הפיננסי רעוע, בפרט לנוכח היכולת המוגבלת של מרבית המשקיעים להבין את הפוטנציאל הכלכלי האמיתי הטמון בהן.

המדד המשולב לחודש ינואר עלה ב-0.2%

בזירת המאקרו, בנק ישראל פרסם השבוע את המדד המשולב למצב המשק לחודש ינואר שעלה ב-0.2%. העלייה במדד, בהמשך לעליה בו בחודשים האחרונים, מצביעה על המשך ההתאוששות של המשק, אם כי בקצב איטי יותר מבחודשים קודמים. העלייה במדד המשולב נבעה בעיקר מגידול בייצור התעשייתי ובפדיון המסחר והשירותים. גורמים ממתנים לעלייה זו היו יצוא הסחורות ויבוא מוצרי הצריכה אשר הגידול בהם נבלם לעת עתה.

מבט לעתיד

להערכתנו, הסנטימנט החיובי בשוק המקומי יימשך, זאת לנוכח השיפור בתמונה המאקרו-כלכלית והתשואות הנמוכות הצפויות באפיקים הסולידיים אשר תומכות בו (הן בשל שיעורי ההיוון הנמוכים והן בשל העלייה בתיאבון לסיכון). נדגיש כי רמת המחירים הנוכחית בשוק המניות (המשתקפת ממכפיל הרווח החזוי) אינה נמוכה בהסתכלות היסטורית, בפרט במניות הנחשבות לדפנסיביות, ועל כן נראה כי עליות השערים צפויות להיות בשיעור מדוד, תוך תנודתיות.

שוק אגרות החוב

המסחר בשוק אגרות החוב הממשלתיות התנהל השבוע במגמה מעורבת תוך תנודתיות חדה יחסית. בעוד שבתחילת השבוע רשם האפיק מימושי רווחים, תמך פרסום תוכנית הגיוסים התלת-חודשית של האוצר להיפוך המגמה. בסיכום שבועי ירד מעט מדד אגרות החוב השקליות בשיעור של כ- 0.1%, על אף ירידת תשואות שנרשמה מעבר לים ואילו מדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות עלה בכ- 0.2%. פער התשואות בין אגרות החוב הממשלתיות השקליות הנפדות בעוד כ- 10 שנים לבין אגרות חוב אמריקאיות דומות עלה מעט השבוע לרמה של 1.3% לעומת פער של כ- 1.2% בהן עמדו בסוף השבוע שעבר.

ריבית בנק ישראל תעמוד ברמה של 1.25% חודש שלישי ברציפות

בנק ישראל הותיר את הריבית לחודש מרץ על כנה. ההתפתחויות בזירה האינפלציונית המשיכו להוות את הגורם העיקרי להחלטה. כך הפתיע מדד המחירים לצרכן בירידה חדה מהציפיות המוקדמות זה החודש השני ברציפות והציפיות האינפלציוניות ל- 12 החודשים הקרובים, הן של החזאים והן אלו הנגזרות משוק ההון, עומדות כיום סביב מרכז יעד יציבות המחירים. כמו כן, מעריך בנק ישראל כי גם בהסתכלות של 12 חודשים אחורה תתכנס האינפלציה בחודשים הקרובים לתוך תחום היעד, בין היתר בהשפעת הייסוף שחל לאחרונה בשקל ובהשפעת הפחתת המע”מ וביטול היטל הבצורת. הבנק ציין לטובה את ההתפתחויות החיוביות בפעילות הריאלית אך מציין את תלותו של המשק המקומי בצמיחה העולמית ולנוכח נתוני התעסוקה החלשים שהציגו כלכלות ה- G3, מעריך הוא כי הסיכון לתרחיש של מיתון נוסף עודנו קיים ואולי אף גבר. לאור האמור לעיל, עשוי הבנק המרכזי להותיר את הריבית על כנה גם בחודשים הקרובים. נציין כי ע”פ תשואות המק”מ צופים המשקיעים התחדשות בעליית הריבית רק בחודש מאי הקרוב.

נציין כי כמות הכסף (M1) ירדה בחודש ינואר, בהמשך לירידה שחלה בה בדצמבר, מגמה אשר אף היא עשויה להעיד על ירידה מסוימת בלחצים האינפלציוניים במשק. הירידה בכמות הכסף נבעה בין היתר מהגדלת היקפי הנפקות המק”מ החודשיות במטרה לצמצם את המדיניות המוניטארית המרחיבה.

תקציב דו-שנתי גם ב- 2011- 2012?

משרד האוצר הודיע השבוע כי הוא מוביל הצעה להגשת תקציב דו שנתי גם בשנים 2011- 2012, במטרה לשפר את תכנון הוצאותיהם של משרדי הממשלה לטווח ארוך יותר. כמו כן, מבקש האוצר לקבוע את שיעור הגידול השנתי של הוצאות הממשלה בהתאם לשיעורי צמיחת המשק בפועל ובכפוף ליחס החוב/תוצר הקיים (זאת לעומת קביעת שיעור הגידול ע”פ שימוש האוצר בתחזיות מאקרו-כלכליות, כפי שנעשה כיום). לפיכך, ככל ששיעור החוב הממשלתי יפחת, כך תוכל הממשלה להרחיב את הוצאותיה. להערכתנו, מעבר לתקציב דו-שנתי והשאיפה להקטין את משקלן של הוצאות הממשלה ביחס לתמ”ג, יסייעו בפיקוח על היקף ההוצאות הממשלתיות בטווח הזמן הארוך יותר וכן בשמירה על האחריות התקציבית. לפיכך, נראה שיש במהלכים אלו בשורה חיובית עבור המשקיעים באפיק הממשלתי לטווח הארוך, בעיקר באמצעות אגרות החוב הארוכות.  

תוכנית גיוסים חדשה

כאמור, משרד האוצר פרסם השבוע את היקף גיוס החוב המקומי הסחיר לשלושת החודשים הבאים. כצפוי, היקף הגיוסים יהיה נמוך למדי, בעיקר הודות להאצה בתקבולי המדינה ממיסים והצפי לצמיחה גבוהה יחסית של המשק המקומי. בסה”כ יגויסו בחודש מרץ הקרוב כ- 3 מיליארד ₪, אשר משקפים גיוס נטו שלילי חודשי בהיקף של 2 מיליארד ₪. בחודש אפריל צפוי גיוס הנטו השלילי להסתכם בכ- 7 מיליארד ₪ ורק בחודש מאי צפוי הוא לחזור לטריטוריה החיובית. גיוסי הנטו השליליים בתקופה הקרובה צפויים לגרום לעודפי ביקוש גדולים יחסית בקרב המשקיעים (ובפרט המוסדיים) לאפיק הממשלתי ולתמוך במחירי אגרות החוב הסחירות בשוק.

פרמיות הסיכון מתקנות מעט מעלה

אגרות החוב הקונצרניות רשמו השבוע מימושי רווחים תוך עליה קלה בפערים הנדרשים בין תשואתן לתשואת אגרות החוב הממשלתיות. עם זאת, על רקע רמתה הנמוכה של הריבית במשק, הציפיות להותרתה ברמתה הנוכחית בתקופה הקרובה והתיאבון לסיכון אשר עודנו קיים בקרב המשקיעים צפויים לתמוך באפיק זה. מסקנה זו מתחדדת גם על רקע היקפן הנמוך של הנפקות האוצר בחודשים הקרובים והעדרם לאחרונה של גיוסי חוב של חברות המדורגות בדירוגי אשראי גבוהים. בסיכום שבועי ירדו מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 בשיעור של כ- 0.4% וכ- 0.7% בהתאמה, בעוד מדד התל-בונד השקלי רשם ירידה מתונה יותר של 0.2%.

נציין כי כניסת דרישת הרשות לניירות ערך לתוקפה באשר לגילוי בשם הקרן אודות חשיפה אפשרית לאג”ח שאינן מדורגות בדירוגי השקעה, עשויה להביא ללחץ שלילי על אגרות החוב המדורגות בדירוגי השקעה נמוכים (BBB ומטה) במהלך החודש הבא. לחץ זה אינו צפוי להיות מהותי כל עוד יימשך החיפוש אחר תשואות תוך הגדלת הסיכון בהשקעה.

ועדת חודק מגישה המלצות

ועדת חודק הגישה השבוע את המלצותיה למשרד האוצר בנושא העמדת אשראי ע”י גופים מוסדיים באמצעות רכישת אגרות חוב של הסקטור העסקי. נזכיר כי מטרת הועדה הייתה לשפר את ניהול הסיכונים שנוטלים הגופים המוסדיים בעת השקעתם באג”ח קונצרניות, זאת על מנת לספק הגנה טובה יותר לכספי החוסכים לטווח ארוך. הוועדה המליצה לאמץ מספר רעיונות וביניהם קבלת חומר ההנפקה שבוע מראש, חובת הכנת אנליזה מקיפה להנפקה, דרישת “קובננטס” מינימאליים או שעבודים (הכללת מנגנון אוטומאטי של תוספת ריבית בעת הורדת דירוג, דרישה לפירעון מיידי בעת הורדת דירוג או חריגה מאמות מידה פיננסיות) וסיווג חוב ללא בטוחות כפונקציה של בכירות/נדחות החוב. להערכתנו, יש בהמלצות הועדה בכדי לצמצם את מקרי חדלות הפירעון בעתיד, אם כי הפיקוח על הגופים המוסדיים לאחר יישומן צפוי לקשיים רבים.

מבט לעתיד

על אף הצפי להותרת הריבית על כנה בחודשים הקרובים, צפויה העלאת הריבית להתחדש בהמשך השנה ולהביא לזחילת תשואות מעלה. עם זאת, הריבית השוטפת המתקבלת על אגרות החוב לטווח הבינוני-ארוך, הצפי להיקף נמוך של גיוסי חוב ממשלתיים בשנה הקרובה ופער התשואות הגבוה יחסית בין אגרות החוב הממשלתיות הארוכות לבין אלו הקצרות, מקנים להערכתנו עדיפות השקעה באגרות החוב לטווח הבינוני. משקיעים אשר אינם מעוניינים להגדיל את חשיפתם לסיכון יאלצו כיום להסתפק בהשקעות קצרות טווח ברמת תשואות נמוכה ביותר.

  • האפיק הצמוד – להערכתנו יש לשמור על מח”מ ממוצע של 7-4 שנים בחלק זה של התיק.
  • האפיק השקלי – להערכתנו יש לשמור על מח”מ ממוצע של 6-3 שנים בחלק זה של התיק.
  • אג”ח קונצרני – להערכתנו, במידה והאינדיקאטורים הכלכליים ימשיכו להציג שיפור בכלכלה המקומית והעולמית גם בחודשים הקרובים, צפויים פערי התשואות הקיימים בין האפיק הקונצרני לבין האפיק הממשלתי להמשיך ולהצטמצם לאורך השנה הקרובה.

שוק מטבע החוץ

השבוע התחזק הדולר מול השקל, תוך שחצה כלפי מעלה את רמת ה- 3.8 ₪ ל-$ במסגרת המסחר התוך-יומי וחזר להיסחר ברמות בהן שהה בתחילת השנה. מחזורי המסחר היו מתונים מהממוצע וגם פקיעת האופציות שקל-דולר שחלה השבוע, לא הגדילה את התנודתיות ואת המחזורים. החלטתו הצפויה של בנק ישראל כאמור להותיר את הריבית המוניטארית על כנה ברמה של 1.25%, מבססת את פערי הריביות בין השקל למטבעות הזרים.

במהלך השבוע נסחר הדולר במגמה מעורבת, כשבסוף השבוע שעבר נחלש המטבע האמריקאי ובמהלך השבוע הנוכחי שב והתחזק, כך שבסיכום שבועי הוא נותר כמעט ללא שינוי:

  • מחד, היחלשותו של המטבע האמריקאי בסוף השבוע שעבר חלה על רקע הודעת הבנק המרכזי בארה”ב על העלאת שיעור ריבית הניכיון (ה- Discount Rate) לראשונה מאז שנת 2006. השטר הירוק נחלש כתוצאה מכך כיוון שפעולה זו דחתה את המועד הצפוי להעלאת רבית ה- FED, מהלך שממנו חששו המשקיעים.
  • מנגד, בהמשך השבוע חלה התחזקות במטבע האמריקאי על רקע הודעת סוכנות הדירוג Moody’s כי בכוונתה להוריד את דירוג החוב של יוון, מה ששב ועורר את חששות המשקיעים לגבי יציבותו של גוש האירו. דבר זה החליש את האירו והביא להתחזקותו של השטר הירוק (הן בשל הקשר ההפוך בין מפלס חששות המשקיעים לבין עוצמת הדולר והן בשל היות הדולר אלטרנטיבה לאירו). גם פרסומם של מספר נתוני מאקרו עגומים במשק האמריקאי השבוע תרמו להתחזקות הדולר. בין הנתונים הללו יש להזכיר את מכירות הבתים החדשים לחודש ינואר ואת מדד אמון הצרכנים, שהיו חלשים מהצפיות המוקדמות.

מבט לעתיד
להערכתנו, שערו של המטבע האמריקאי בתקופה הקרובה ימשיך להיות מושפע מההערכות והספקולציות לגבי מצבן של מדינות ה- PIGS (פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד), שהינן מדינות בעלות יציבות פיננסית רעועה בגוש האירו. התגברות החששות ליציבותן הפיננסית תתמוך

מבט לעתיד

להערכתנו, שערו של המטבע האמריקאי בתקופה הקרובה ימשיך להיות מושפע מההערכות והספקולציות לגבי מצבן של מדינות ה- PIGS (פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד), שהינן מדינות בעלות יציבות פיננסית רעועה בגוש האירו. התגברות החששות ליציבותן הפיננסית תתמוך במטבע האמריקאי, ולהיפך. בטווח הארוך יותר, התחזקות השטר הירוק תיתמך מהתאוששות הכלכלה האמריקאית.

Comments are closed.