איציק קורן

הזדמנויות וסיכונים: האפקט של הארכת תקופת ההשקעה במניות

איציק קורן
בדקנו את התשואה שהשיגו משקיעים במדד מניות ת"א

בדקנו את התשואה שהשיגו משקיעים במדד מניות ת”א 100 שהשקיעו במשך שנה – ואיך היא השתנתה כשתקופת ההשקעה הוארכה ל-3 שנים.
התוצאות מעודדות: הסבירות של סיום תקופת ההשקעה בהפסד ירדה מ-28% ל-16% בלבד. זה לא מבטיח כמובן שום דבר לגבי העתיד – אבל בהחלט מלמד משהו על סיכונים והזדמנויות בהשקעה.
בסוף שנת 2002, רגע אחרי התפוצצות בועת ה-“דוט-קום”, לא יכלו המשקיעים לדעת מה צפוי להם בעשור שלפניהם. היום אנחנו כמובן יודעים שמי שהשקיע במדד ת”א 100 בין השנים 2003-2012 השיג תשואה של  12.2% במונחים שנתיים (תשואה מצטברת של 216%). לשם השוואה, מדד אג”ח שקלי ממשלתי הניב באותה תקופה 7.9% במונחים שנתיים (תשואה מצטברת של 114.6%). לא ניתן להגדיר את התשואה העודפת של מדד המניות כ”ארוחת חינם”, שכן כדי ליהנות ממנה נדרשו המשקיעים להתמודד עם עליות וירידות יומיומיות בערך השקעתם, לעיתים בשיעורים לא מבוטלים.
בתרשים שלהלן, תוכלו לראות עד כמה היו תוצאות ההשקעה שונות משנה לשנה.

תשואה שנתית של מדדי ת"א 100 ואג"ח ממשלתיות

תנודות כאלה גורמות סבל רב למשקיעים שונאי סיכון,  ובמקרים רבים גורמות להם לפעול מתוך שיקולי טווח קצר. למשל, לקנות ביוקר כשהתנודה היא כלפי מעלה ולמכור בזול כאשר המחיר נופל. ייתכן שמודעות גדולה יותר של משקיעים לאפקט של הארכת תקופת ההשקעה תסייע להם להימנע מטעויות יקרות ששיקולי הטווח הקצר כופים עליהם. יצאנו ובדקנו אם כן מה היתה ההשפעה של הארכת טווח ההשקעה במדד ת”א 100 מתקופה של שנה ל-3 שנים במהלך העשור של 2003-2012 – איך השפיעה זו על הסבירות שההשקעה תסתיים בהפסד או ברווח גבוה יותר. כדי להקל על ההשוואה בין התוצאות (שנה מול שלוש שנים) נציג את כל הנתונים במונחים שנתיים (ובסוגריים את התשואה המצטברת ל-3 שנים).

כיצד בנינו את ההמחשה?

ראשית, חישבנו את התשואה בפועל על השקעה במדד ת”א 100 ועל השקעה במדד אג”ח ממשלתיות שקליות בריבית קבועה, לתקופות של שנה ו-3 שנים לכל יום מסחר בעשר השנים האחרונות (2003-2012). מדובר בתוצאות השקעה של משקיעים שבוחרים אקראית את אחד מימי המסחר של עשר השנים האחרונות כתחילת תקופת השקעה שנתית. חילקנו את המשקיעים ל-3 קבוצות לפי תוצאותיהם בתום שנה: הפסד, תשואה של עד 20% ותשואה גבוהה מ-20%. חזרנו על פעולות אלו גם לגבי השקעה לטווח של 3 שנים והתוצאות לפניכם.

תוצאות ההשקעה לתקופות של שנה:

השקעה במדד ת”א 100 לתקופות של 12 חודשים

טבלה 1

קבוצה א’ – המפסידים: 28% מאוכלוסיית המשקיעים הפסידו מכספי הקרן. ההפסד היה עד 53% ובממוצע 19% מקרן ההשקעה. ההפסד צורב עוד יותר כשלוקחים בחשבון כי לו השקיעו במדד האג”ח היתה התשואה הממוצעת קרוב ל-7%.

קבוצה ב’ – תשואה חיובית עד 20%: 31% מהמשקיעים היו בקטגוריה של השקעה שהניבה בין 0% ל-20%, עם תשואה של 12.9% בממוצע.  בתקופות אלו הניב מדד האג”ח בממוצע תשואה של 5.9%, כ-7% פחות ממדד המניות.

קבוצה ג’ – “שיאני” התשואה: 40% מהמדגם השיגו תשואות בטווח של 20% עד 98% בשנת ההשקעה, ותשואה ממוצעת מרשימה של 38.9% לשנה. נזכיר כי הנחנו שהעיתוי של תקופת ההשקעה נבע מבחירה אקראית ולא מיכולת תזמון מיוחדת בכניסה לשוק.

תוצאות הארכת תקופת ההשקעה ל- 3 שנים:      

השקעה במדד ת”א 100 לתקופות של 3 שנים

טבלה 2

קבוצה א’ – המפסידים: הארכת טווח ההשקעה ל-3 שנים הקטינה את שיעור המשקיעים המופסדים מתוך כלל האוכלוסייה מ-28% ל-16%. ההפסד הממוצע עמד על 5.3% מהקרן (הפסד מצטבר של 14.7%). ההפסד המירבי למשקיע בודד הגיע ל-13.9% במונחים שנתיים ולהפסד מצטבר של 36% מערך ההשקעה תוך 3 שנים. ההפסד צורב עוד יותר כשלוקחים בחשבון כי לו השקיעו במדד האג”ח היו מרוויחים 6.7% במונחים שנתיים וכ-22% ב-3 שנים.

קבוצה ב’ – תשואה חיובית עד 20%: קבוצה זו גדלה משמעותית מ- 31% ל-56%. תשואתם עומדת על ממוצע של 7.7% במונחים שנתיים (כ-25% במצטבר). מדובר אמנם בתשואה גבוהה בכ-1.8% לשנה יחסית להשקעה באג”ח, אך ספק אם זהו עודף התשואה לו ציפו משקיעי המניות בתמורה לסיכון.

קבוצה ג’ – “שיאני” התשואה: שיעור השיאנים ירד עם הארכת התקופה ל-3 שנים מ-40% ל-27%. גם התשואה המרבית ירדה ל-40% “בלבד” במונחים שנתיים (תשואה מצטברת של 174.6%). התשואה הממוצעת שהשיגו חברי הקבוצה ירדה ל-26% במונחים שנתיים ובמצטבר לכ-100% תוך 3 שנים. הביצועים להם זכו משקיעי הקבוצה הם מהסוג שהביא לאפיק המנייתי את תהילתו, אך גם משכו לתוכו בתקופות הגאות את המשקיעים הפחות מיודעים ששכחו כי תשואת העבר אינה מנבאת את תשואת העתיד.

השקעה באפיק המנייתי לטווח הארוך

ראינו כי השקעה לתקופה קצרה של שנה חשפה את משקיעי המניות בעשור האחרון לתשואה פוטנציאלית גבוהה אך גם לסיכונים לא מבוטלים. גם לאחר הארכת תקופת ההשקעה ל-3 שנים נשארו המשקיעים חשופים לסיכונים, אך שיעור המשקיעים שהפסידו כסף ירד, וכך גם גובהם של ההפסדים.

למי שתוהה מה קרה בעשור האחרון לאלו שהשקיעו לתקופות ארוכות מ-3 שנים נזכיר את הנתון איתו פתחנו – התשואה המצטברת של מדד המניות עמדה על 12.2% במונחים שנתיים. נדגיש כי כמובן שאין כל וודאות כי זו תהיה רמת התשואה באפיק המנייתי בעשור הבא. על אותו משקל, אין להסיק כי להשקעה באג”ח יש “רצפה” שמגינה על הקרן. בנוסף, מי שיבדוק את כותרות העיתונים בסוף שנת 2002 יגלה כי רגע לפני התקופה אותה סקרנו, “הוכשרה הקרקע” לחלק מהביצועים שראינו, שכן מדד המניות ספג הפסדים של יותר מ-40% תוך שנתיים וחצי וגם משקיעי האג”ח עברו טלטלות שהביאו את תשואת האג”ח ל-10 שנים לתשואה חלומית של 11%.

מה האלטרנטיבה לחשיפה לא מבוקרת לטלטלות השוק?  משקיעים שפנו ליועץ מקצועי שנעזר בכלים תומכים מתקדמים, פיזרו את תיק ההשקעות בין האפיקים השונים בצורה שתתאים למטרת ההשקעה, תקופת ההשקעה הצפויה ולפרופיל הסיכון שלהם – סביר שמצאו עצמם במצב שהגדיל את סיכוייהם להגיע בשלום לסוף תקופת ההשקעה וליהנות מפירותיה.

פרסום זה אינו מהווה הצעה ו/או ייעוץ כלליים ו/או המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים שלך לרכישה ו/או ביצוע השקעות, פעולות ו/או עסקאות כלשהן, ואין בו משום המלצה ו/או חוות דעת ו/או תחליף לשיקול דעתך העצמאי

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?