ד"ר גיל מיכאל בפמן

התאוששות כלכלית או הכנה למשבר הבא?

ד"ר גיל מיכאל בפמן
במהלך שנת 2009 העולם חווה מיתון של ממש עם צמיחה שלילית משמעותית

במהלך שנת 2009 העולם חווה מיתון של ממש עם צמיחה שלילית משמעותית. על פי הסימנים הנוכחיים, נראה שכלכלת העולם כבר הגיעה לנקודת השפל והמחצית השנייה של 2009 מאופיינת בחזרה לשיעורי צמיחה חיוביים. התאוששות זו צפויה להימשך ב-2010, תוך חזרה לצמיחה חיובית מתונה של כ-2.5 אחוזים, זאת בהשוואה לקצב שנתי ממוצע של כ-4.8 אחוזים בשנים 2004-2007. במקביל, גם בנפח הסחר העולמי חלה במהלך 2009 ירידה חריפה עם התכווצות הצפויה להסתכם בכ-9 אחוזים, כאשר הירידה חריפה עוד יותר בקרב המדינות המתפתחות.

ההתאוששות הכלכלית הצפויה בצמיחה העולמית תיצור תנאים להתאוששות גם בנפח הסחר העולמי החל משנת 2010. להערכתנו, הצמיחה הכלכלית העולמית במחצית השנייה של 2009 ובמהלך 2010 עשויה להפתיע כלפי מעלה לטובה. עם זאת, במבט לטווח ארוך יותר קדימה, ישנם מספר גורמים מדאיגים.

ארה”ב

ראשית, המשק האמריקאי, המוביל את העולם, חווה במהלך השנה החולפת את אחת מתקופות המיתון הכלכלי החריפות ביותר מאז המשבר הגדול של 1929. תהליך ההתאוששות צפוי להיות מתון ואיטי והוא החל במהלך המחצית השנייה של 2009, אך במבט שנתי, התוצר בארה”ב עדיין צפוי לרדת ב-2009 בכ-2.5 אחוזים. במקביל נרשמה עלייה חדה בשיעור האבטלה.

ההתייצבות בתמונה הכלכלית הבינלאומית וצעדי ההרחבה התקציביים והמוניטאריים חסרי התקדים שננקטו בארה”ב הם הגורמים העיקריים שעומדים בבסיס החזרה לצמיחה של המשק האמריקאי בשנת 2010. עם זאת, כאשר השפעתם של צעדי ההרחבה הכלכליים תחל  להיחלש, מאחר ואלה לא יכולים  להימשך לעד, נרגיש בהתמתנות בצמיחת המשק האמריקאי. התמנות זו, הנובעת מניתוק המשק האמריקאי מ”מכשירי ההחייאה”, עלולה להיות בעלת משמעויות גלובליות שליליות משמעותיות, בדגש על שנת 2011.

מעבר להשפעות הניתוק מ”מכשירי ההחייאה”, הערכתנו היא שקצב הצמיחה הפוטנציאלי בארה”ב נפגע וירד מסדרי הגודל של כ-3 אחוזים לשנה לשיעור נמוך בהרבה. לכך עלולה להיות השפעה שלילית ארוכת טווח.  ירידה זו משקפת את השפעת הבלימה החדה בהשקעות הריאליות במשק האמריקאי מאז שנת 2007 וכן מגמה הולכת ומסתמנת של ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה בארה”ב. יש לקחת בחשבון גם את הנטל הגדול שיוטל על המשק האמריקאי בשנים הבאות כתוצאה מהצורך להפחית את יחס החוב/תוצר של ממשלת ארה”ב, הצפוי לבוא בבוא העת לידי ביטוי בהעלאת שיעורי המס ובהקטנת ההוצאה התקציבית.

בשוק הדיור, למרות הופעתם של מספר נתונים חיוביים, המשבר במדינות ארה”ב עדיין בעיצומו. במדינת קליפורניה, כשליש מן הדירות שוות פחות מאשר יתרת המשכנתא שיש עליהן. התהליך המתמשך של עיקולי דירות ונטישתן על ידי דייריהם כדרך להשתחרר מעול המשכנתא, יוצר רמה גבוהה של דירות בלתי מכורות. על רקע זה, אין זה מפתיע שהתחלות הבנייה בארה”ב ירדו באופן חד ביותר. הפחתת התחלות הבנייה בהיקף דרמטי לרמה הנמוכה במידה ניכרת מן הביקוש הבסיסי לדיור בארה”ב, צפויה להביא להתייצבות היקף התחלות הבנייה במהלך 2010 בעוד שעלייה בהיקף ההתחלות אינה צפויה לפני 2011.

במקביל, הנפילה המתמשכת במחירי הדירות פוגעת במישרין בעושרם של משקי הבית האמריקאים. נפילה זו התרחשה לצד הירידה בשווי ההשקעות הפיננסיות. שינוי חד זה, מעלייה מהירה לירידה, גרם להעלאת שיעורי החיסכון של משקי הבית. זהו תיקון מעודד לאחד מיסודות המשבר בארה”ב.

אירופה

תמונת המצב למשקי אירופה המערבית עדיין איננה חיובית, זאת על רקע התמשכות ההשפעה של מספר גורמי זעזוע.

הזעזוע הראשון מבין שלושה שפקד את אירופה, היה זה של המשבר הפיננסי. בעוד שבארה”ב ובאנגליה פעלו הרשויות להלאמת בנקים ומוסדות פיננסיים כושלים אחרים, ביתר מדינות אירופה הייתה התנגדות לכך. נראה שאירופה תהיה חייבת לפעול להקמת מנגנונים לתמיכה במוסדות הפיננסיים והבנקים אשר חשופים “לנכסים רעילים” וכן חשופים במידה רבה יחסית לקשיים הכלכליים הניכרים של מזרח אירופה.

הזעזוע השני נוגע להתנפצותן של בועות שונות, ובפרט בועות מחירי נדל”ן שנוצרו בשוקי הדיור של ספרד, אירלנד ומדינות אחרות. נציין שעליית מחירי הדירות באירופה הייתה בהיקף דומה לזה שהיה בארה”ב לפני פרוץ המשבר.

הזעזוע השלישי בא בצורה של ירידה חדה בביקוש העולמי שפגע במידה ניכרת בסקטורי היצוא של אירופה.

ההיבט הגלובלי

הזעזוע הראשון עליו דיברנו, הנוגע למשבר הפיננסי והשפעתו על המוסדות הפיננסיים בעולם, פותח את הפתח לסוג נוסף של סיכון אשר מאיים על העתיד והוא של תגובת יתר רגולטורית בעולם. הסיכון כאן הוא שבעקבות יישום הפתגם “מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננים”, העולם יחווה הידוק חריף מאוד מצד גורמי הפיקוח, וזאת עד כדי בלימה של יוזמות לחדשנות פיננסית וייקור משמעותי של עלויות גיוס ההון של פירמות. באשר לתגובת המדיניות, זו איננה אחידה בעולם, וכפי שראינו בתחום המדיניות המוניטרית, הבנק המרכזי של אירופה נקט במדיניות מרחיבה, אך במידה פחות אגרסיבית מאשר הבנק הפדראלי של ארה”ב. הבדל זה בא לידי ביטוי לא רק בקצב המתון יותר של הפחתת הריבית אלא גם במגוון כלי המדיניות בהם הבנקים המרכזיים השתמשו לשם ביצוע ההרחבה המוניטארית על ידם.

באירופה בפרט המדיניות מבוססת על שימוש בכלים קצרי טווח, בעוד שבארה”ב ישנו שימוש גם בכלים ארוכי טווח כמו רכישה מסיבית של איגרות חוב ממשלתיות.  נראה שההבדלים גם נובעים מן הגישה השמרנית יותר של הבנק המרכזי של אירופה, קיומו של יעד אינפלציה מוצהר באירופה והכניסה המאוחרת יחסית של אירופה למיתון.

המדינות המתפתחות

הפעילות הכלכלית של דרום מזרח אסיה תלויה בתחום היצוא, כך שבשנים הקרובות הצמיחה צפויה להיות נמוכה מן הממוצע של השנים שקדמו למשבר הכלכלי העולמי, וזאת כתוצאה מן ההתאוששות האיטית של הביקושים בעולם. נראה שהמשקים שנפגעו במידה החמורה ביותר מן ההאטה העולמית הם דרום קוריאה וטייוואן. לעומת המדינות המפותחות באזור, במדינות המתפתחות של דרום מזרח אסיה הביקושים המקומיים גדלים בעקבות השיפור ברמת החיים הבסיסית, שרמתה שם עדיין נמוכה מהמקובל בעולם המערבי. זהו גורם חשוב שיוכל לקזז חלק מן השפעת המיתון בעולם המערבי על המדינות המתפתחות של דרום מזרח אסיה. עוד נציין, שבשונה מהמשקים המתפתחים במזרח אירופה, רוב מדינות דרום מזרח אסיה, “שנכוו” מהמשבר הפיננסי ב-1997, השכילו לשמור לעצמן רזרבות אדירות של מטבע חוץ. רזרבות אלו מגבירות את יכולתן של הממשלות שם להרחיב את הביקושים לצריכה מקומית ובכך למתן את הירידה במחזור העסקים.

קבוצת מדינות מתעוררות נוספת היא של מדינות אמריקה הלטינית, הנמצאות בתהליך של התאוששות לאחר המשבר הכלכלי של השנים 2001-2002 ותקופת המעבר של שנת 2003. רצף זה של צמיחה נקטע במהלך השנה האחרונה בעקבות הנפילה בביקוש העולמי שבא לידי ביטוי גם בהיחלשות זמנית במחירי הסחורות. בעקבות הירידה בביקושים העולמיים, בשנת 2009 צפויה התכווצות של התוצר במדינות אמריקה הלטינית. כמו כן, משקי אמריקה הלטינית הושפעו לרעה ממשבר מצוקת האשראי העולמי, דבר שהקטין את נגישות מדינות אלו למקורות מימון חיוניים, אם כי לא במידה כה חמורה כמו במדינות מזרח אירופה. מבין מדינות אמריקה הלטינית המפגינות עמידות טובה יחסית ראוי לציין את ברזיל. במהלך השנים הקרובות קצב הצמיחה של אמריקה הלטינית צפוי לחזור ולהתאושש לכ-3-4 אחוזים לשנה.

השוק המקומי

לבסוף, מצבה הכלכלי של ישראל יושפע בשנים הקרובות ממידת ההתייצבות במצב השווקים הפיננסיים וכן מקצב היציאה של המשקים המובילים בעולם מהמיתון העולמי.  לצד גורמים חשובים אלו, תהיה חשיבות רבה בטווח הארוך יותר, לתוואי המדיניות הכלכלית של הממשלה, למידת היציבות הפוליטית ולמצב הביטחוני של ישראל. תחום הביקושים המקומיים צפוי להוביל כמנוע של צמיחה בכלכלת ישראל במהלך השנה הבאה, זאת בזמן שהיצוא צפוי להתאושש באיטיות. כתוצאה, בשנת 2010 צפוי המשק הישראלי לצמוח בכ-2.7 אחוזים. לא צפויה האצה משמעותית נוספת בצמיחת התוצר הכולל בשנת 2011 ורק  מאוחר יותר צפויה האצה הדרגתית שתתבסס הן על גידול נוסף בביקושים המקומיים והן על ראשיתה של התאוששות הדרגתית נוספת

תגובות הקוראים (2)

  1. Anonymous

    תודה

    הגב
  2. Anonymous

    לגיל שמחתי לראות את המידע העדכני בכתבה באמצעותו נחשפתי לבלוג של בלל . תודה ובהצלחה נתניה גייסט

    הגב

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?