אגף הכלכלה

ריבית בנק ישראל עשויה להמשיך ולרדת ברבע הראשון של 2013

אגף הכלכלה
בנק ישראל הודיע ב- 26 לנובמבר כי הריבית לחודש דצמבר תישאר ללא שינוי על רמה של 2.0%.

בנק ישראל הודיע ב- 26 לנובמבר כי הריבית לחודש דצמבר תישאר ללא שינוי על רמה של 2.0%. זאת, לאחר הפחתת הריבית ב- 25 נקודות בסיס בחודש הקודם. ברקע להחלטה להותיר את ריבית דצמבר ללא שינוי עומדים נתוני האינפלציה בפועל וציפיות האינפלציה לשנה הקרובה. האינפלציה בפועל ב- 12 החודשים האחרונים עומדת על 1.8%, היינו מעט מתחת למרכז יעד יציבות המחירים. ציפיות האינפלציה לשנה קדימה הנגזרות משוק ההון נמצאות גם כן בסמוך למרכז יעד יציבות המחירים (1-3%). הירידה המהירה של ציפיות האינפלציה לשנה קדימה נובעת מכך שמדד המחירים לצרכן הפתיע כלפי מטה חודשיים ברציפות, וחיזק את ההערכות שאין לחצים אינפלציוניים במשק.

מאחר וציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון מוטות מעט כלפי מעלה בשל חוסר באגרות חוב סחירות לטווח של שנה קדימה, בחרנו לבחון את השינוי שחל בציפיות האינפלציה לשנה קדימה של החזאים הפרטיים במשק. כפי שניתן לראות בתרשים, ממוצע ציפיות האינפלציה לשנה קדימה של החזאים הפרטיים ירד מ- 2.2% לפני פרסום מדד ספטמבר ל- 1.9% לפני פרסום מדד אוקטובר.

 ההערכות השוק לסביבת האינפלציה המתונה תואמת את המשך האטה בפעילות הכלכלית, כפי שהדבר בא לידי ביטוי באינדיקטורים שונים כגון, שיעור הצמיחה של התוצר ברבע השלישי של השנה, לגביו הרחבנו בסקירה של השבוע שעבר, ובמדד המשולב לבחינת מצב המשק אותו מפרסם בנק ישראל. כמו כן, ראויים לציון סקרי ציפיות הנערכים על ידי הלמ”ס וגופים אחרים המשקפים אף הם, בעת האחרונה, תמונה פסימית למדי. באשר להשלכות מבצע “עמוד ענן” נראה כי בשלב זה לא הייתה השפעה על השווקים הפיננסיים וההערכה היא שההשפעה על הוצאות הממשלה ועל נתוני התוצר של הרבע הרביעי לא תהיה משמעותית, מאחר ומשך המבצע הצבאי היה קצר.

אנו מעריכים כי התמתנות סביבת האינפלציה, על רקע המשך ההאטה בפעילות הכלכלית וכן על רקע התמתנות קצב עליית מחירי הדיור, אשר היו הגורם העיקרי לעליית האינפלציה בשש השנים האחרונות (ראו פירוט בהמשך), צפויה לתמוך בהורדת ריבית נוספת בראשית 2013.

 

 בתנאי הרקע המקרו כלכליים הנוכחיים צפויה התמתנות של הביקוש לרכישת דירות בשנה הקרובה

בחודש אוקטובר נמכרו 1,268 דירות חדשות שנבנו ביזמה פרטית (כ- 15.2 אלף יחידות, במונחים שנתיים). זאת, בדומה לממוצע המכירות החודשי מתחילת השנה, למעט חודש ספטמבר בו חלה ירידה משמעותית בהיקף המכירות. ירידת המכירות בחודש ספטמבר חלה ככל הנראה על רקע תקופת החגים שהייתה ומיעוט מספר ימי הפעילות העסקית בחודש זה.

המלאי הבלתי מכור של דירות חדשות שנבנו ביזמה פרטית הסתכם בסוף חודש אוקטובר בכ- 15.3 אלף יחידות דיור. זאת בהשוואה למלאי ממוצע של כ- 15.7 אלף יחידות דיור מתחילת השנה. כלומר, מדובר בירידה מתונה יחסית של המלאי הבלתי מכור. כמו כן, היקף המלאי הבלתי מכור דומה לקצב המכירות הנוכחי, במונחים שנתיים.

 במבט קדימה, הריבית הנמוכה על המשכנתאות תמשיך להוות גורם אשר מזין את הביקוש לרכישת דירות, כאשר המגבלות הרגולטוריות בשוק המשכנתאות יוכלו למתן במעט את השפעת הריבית. ההאטה בפעילות הכלכלית אשר צפויה לבוא לידי ביטוי בעלייה מתונה בשיעור האבטלה תהווה גם כן גורם אשר עשוי למתן את הביקוש לרכישת דירות. נציין כי מאפיין שתומך במידה רבה בביקוש לרכישת דירות בישראל הנו רמת החיסכון הגבוהה המאפיינת את משקי הבית ואשר מספקת את ההון העצמי הנדרש לרכישת דירה. כך, ביקוש זה מושפע במידה פחותה יותר מהשינויים ברמת השכר החודשי. לכן, רמת הביקושים הגבוהה לדירות נמשכת למרות ההאטה בפעילות הכלכלית המקומית, אשר באה לידי ביטוי בירידה של רכיבי הוצאה אחרים של הצריכה הפרטית של משקי הבית בישראל.

באשר לצד ההיצע, נציין, כי הוא אינו צפוי לגדול במידה ניכרת לאור מגמת הירידה בהיקף התחלות הבנייה. לפיכך, אנו מעריכים כי לא יחול שינוי משמעותי בסביבת חודשי ההיצע בתקופה הקרובה. רמת חודשי ההיצע המשקפת את היחס בין היקף המכירות החודשי ובין המלאי הבלתי מכור עומדת על כ- 12.4 חודשים, כפי שניתן לראות בתרשים. מדובר ברמה בה המלאי הקיים יכול להספיק לתקופה של כשנה קדימה. רמת חודשי היצע זו, אשר מאפיינת את השנה האחרונה, תומכת בהמשך התמתנות הלחצים לעליות מחירים.

 יציבות על רמה של 12 חודשי ההיצע בשנה האחרונה תומכת בהמשך התמתנות הלחצים לעליות מחירי הדיור  

שיעורי עליית מחירי הדיור, כפי שהם נמדדים בסקר מחירי הדירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר מבוסס על מחירי העסקאות המדווחות לרשויות המס[1], ירדו במידה ניכרת ב- 2011 ו- 2012. זאת, לאחר עלייה בשיעור דו ספרתי בשנים 2008 – 2010 (ראי/ה תרשים).

התמתנות הלחצים לעליית מחירי הדיור, תואמת את הרמה הגבוהה של מספר חודשי ההיצע בשנה האחרונה. מאחר וסביבת חודשי ההיצע צפויה להמשיך ולהיות גבוהה גם בשנה הקרובה, לא צפויים לחצים לעליית מחירי הדיור.

עוד נוסיף, כי לאחר כארבע שנים בהן נחלש הקשר החיובי בין קצב עליית מדד סקר מחירי הדיור וקצב עליית מחירי הדיור שבמדד המחירים לצרכן (המבוססים על השינויים במחירי של חוזי שכירות מתחדשים), בחודשים האחרונים, החלה התכנסות של שני המדדים לסביבה בה קצב עליית המחירים עומד על שיעור דומה של כ- 2%.

אנו סבורים, כי המשך התמתנות הלחצים לעליית מחירי הדירות תמתן גם את קצב עליית מחירי השכירות, דבר אשר יבוא לידי ביטוי במיתון ההשפעה של מחירי הדיור על מדד המחירים לצרכן.


[1] מדד זה אינו כלול במדד המחירים לצרכן. מחירי הדיור שבמדד המחירים לצרכן מבוססים על השינויים במחירים של חוזי שכירות מתחדשים.