ליאורה קפלן

הדרך לניהול חכם של תיק ההשקעות שלכם

ליאורה קפלן
החל ממארס 2009 ועם פתיחת שנת 2010, שוק המניות הגלובלי דוהר בכיוון אחד בלבד

החל ממארס 2009 ועם פתיחת שנת 2010, שוק המניות הגלובלי דוהר בכיוון אחד בלבד. תקופה ארוכה של עליות שערים היא נהדרת לכולם: למשקיעים, לחברות ולכלכלה כולה. אך אחת הבעיות העלולות להתלוות לאידיליה כזו היא קהות חושים של המשקיעים. האמת העצובה היא שלמשקיעים אין זיכרון קצר – יש להם זיכרון קצרצר. אך למרות דעתי זו, אני כן מאמינה ביכולתם של אנשים ללמוד מהניסיון ובשנתיים האחרונות “הרווחנו” ניסיון יוצא דופן.

ההערכות הרווחות כעת הן להמשך השיפור בצמיחה הכלכלית העולמית. החששות הרווחים הם מפני מכשולים מעכבי צמיחה, כדוגמת שיעורי האבטלה הגבוהים בעולם. תנאי רקע אלו תומכים בסביבת ריביות נמוכה לאורך זמן. מעבר לעובדה שסביבה כזו היא בסה”כ טובה לפירמות (עלות מימון נמוכה וצמיחה התומכת ברווחים), המשמעות הנגזרת עבור המשקיעים היא שלעת עתה אין הרבה אלטרנטיבות מעניינות להשקעה מחוץ לשוקי המניות.

ללמוד מההיסטוריה

בודדים יכלו להרשות לעצמם להתייחס באדישות לירידות השערים שליוו את שנת 2008. גם מי שלא השקיע באופן עצמאי בשווקים, סביר להניח שהיה חשוף לירידות, בין אם בקרן ההשתלמות שלו ובין אם בחיסכון הפנסיוני. המשבר בלט במיוחד  באופן הדרמטי והמהיר בו התגלגלו האירועים, אשר הותירו רבים, כולל אנשי מקצוע בכירים ומנוסים, פעורי פה. על אחת כמה וכמה, המשקיע ה”קטן” מצא עצמו חסר אונים.

בימים האחרונים ייצר נשיא ארה”ב כותרות סביב המהלכים ליצירת רגולציה, שתגביל את הסיכון שמציבות חברות הפיננסים על יציבות הכלכלה האמריקאית. חוסר הוודאות והחששות מפני השפעתה השלילית של הרגולציה המוצעת על פוטנציאל הרווח העתידי של בנקים ובתי השקעות בארה”ב באו מיד לידי ביטוי בירידה בתיאבון לסיכון של משקיעים בכל העולם. ההיסטוריה מלמדת שכאשר משקיעים מפחדים, הם מורידים את רמת הסיכון בתיקי ההשקעות שלהם והביטוי לכך בשווקים הוא חד ומהיר. ההיסטוריה מלמדת גם שכאשר כל זה קורה, יותר מדיי אנשים מוצאים עצמם מאוד מופתעים ולא מוכנים.

מה אתה יודע על הכסף שלך?

אז מה עושים? בטור הקודם שלי התייחסתי לכלים הקיימים היכולים לעזור בזיהוי סיכונים, בפרט בהשקעה באיגרות חוב. הפעם רציתי להתייחס לנושא של מעורבות המשקיע בתהליך ההשקעה.  אם ניקח את המשבר האחרון כדוגמה, משקיעים רבים יכולים באמת לומר שגם מלומדים ומנוסים מהם לא הצליחו לנחש, לזהות, להבין ולהגיב בזמן. לכאורה, אם כך, אין טעם להשקיע מאמץ מיוחד.

אבל, מי שנופל לקטגוריית “המשקיע הקטן” הוא בדרך כלל אדם שעובד קשה מאוד כדי להגיע למצב בו יש לו מה להשקיע. “המשקיע הקטן”, לצערי, מקדיש בדרך כלל מעט מדיי זמן ומאמץ בהבנת מונחים בסיסיים בעולם ההשקעות ובהבנת מהות הנכסים בהם הוא משקיע. להערכתי, הגיע הזמן שכל מי שמוצמדת לו תווית “המשקיע הקטן” ישאל את עצמו מספר שאלות קשות:

  1. כמה זמן הוא משקיע בהשגת הכסף שיש לו?
  2. כמה זמן הוא משקיע בשמירה עליו?
  3. כמה הוא יודע על ההשקעות שלו?
  4. עד כמה כדאי לו להטיל את האחריות (פסיכולוגית ומעשית) לכסף שלו על אנשים אחרים?

לקחת אחריות

המסקנות, לדעתי, הן פשוטות ביותר אך גם מרחיקות לכת. אנשי המקצוע תמיד יהיו שם לעזור, לכוון, להדריך, לייעץ ולעיתים (אם מדובר במנהלי תיקים) גם להחליט עבורכם. אבל כל זה לא מוריד מהאחריות של כל אחד ואחד מציבור המשקיעים.

האחריות הבסיסית ביותר שלכם היא לדעת מה הם נכסי ההשקעה שיש לכם (מהחיסכון הפנסיוני ועד הפיקדון היומי בחשבון העו”ש), מה מידת הסיכון אליה הייתם רוצים לחשוף את התיקים שלכם, באיזה כלים אתם משקיעים ואיך הם עובדים (מומלץ להתחיל במושגים הבסיסיים ביותר – פיקדון, תכנית חיסכון, מניה, איגרת חוב, קרן נאמנות, תעודת סל ועוד’) וגם לנהל מעקב צמוד ושוטף אחר ההשקעות.

אין ספק, האחריות הזו דורשת זמן ומאמץ. אני מאמינה שההשקעה הזו יכולה להניב עבורכם תמורה חשובה, גם בתחושת הביטחון וגם בביצועי ההשקעות. גם היום, קיימים לא מעט גורמי סיכון במערכת הגלובלית שהם בעלי פוטנציאל ליצירת זעזועים. שאלת קיומה של בועת אשראי בסין, חדלות פירעון של מדינות במזרח אירופה, התפרצות אינפלציונית גלובלית ועוד. התממשותו של כל אחד מתרחישים אלו תשפיע על כיסו של כל אחד ואחד מאיתנו, “ציבור המשקיעים”.

האם תהיו מוכנים למשבר הבא? אשמח לענות על שאלותיכם ועל תגובותיכם,

ליאורה.

תגובות הקוראים (15)

  1. בני מדבדייב

    ליאורה,
     
    יש מפגש מחזור במדרשה, את נקראת לדגל
     
    שוחחי עימי (גם בנושא השקעות בבנק)
     
    בני  

    הגב
  2. Anonymous

    תודה על הכתבה

    הגב
  3. עזריאל סגל

    כאחראית על התחום הבינלאומי-ארשה לעצמי לנצל הבמה ולשאול את גב’ ליאורה קפלן- מהו שיעור המס על דיבדנד  שמקבל אזרח ישראלי בבנק בארץ על מניות בארה”ב-טבע  ,בנק אוף אמריקה פוטאש וכו’?
    תודה מראש

    הגב
    • ליאורה קפלן

      שלום עזריאל,

      ראשית, אני מתנצלת על העיכוב בתשובה.

      לשאלתך, שיעור המס על דיבידנד ( הנגבה על ידי רשות המסים ליחיד תושב ישראל שאינו בעל שליטה) עומד על 20%. מידע נוסף לגבי מיסוי שוק ההון תוכל למצוא באתר בנק לאומי (גם אם אין לך חשבון וסיסמא).

      בתוך האתר יש לבחור את נושא “השקעות”, ותחת תת נושא “שוק ההון” אפשר למצוא לא מעט מידע מסוכם באופן פשוט וקל להבנה, תחת הקישור “מיסוי ניירות ערך – עקרונות מרכזיים”.

      הגב
  4. יוסי

    שלום, ליאורה
    התחלתי להתעניין בשוק ההון. אין לי שום רקע קודם.
    עד היום כספי חסכונותי היו בפק”מים בבנק ואני רוצה להשקיע
    ולהרוויח יותר.
    מה אני צריך לעשות? האם יש שירות ייעוץ בבנק?
    איך זה הולך, פשוט אין לי מושג.
    תודה מראש על התשובה

    הגב
    • ליאורה קפלן

      יוסי שלום,

      מאוד שמחה לשמוע על העניין שלך בתחום.

      מה לעשות? ממליצה שני דברים במקביל:

      קודם כל לקרוא. יש המון מקומות לעשות את זה, הרבה אתרים באינטרנט (גם מקומיים ובעברית) שמספקים כמות אדירה של אינפורמציה. אפשר פשוט להתחיל עם הכנסת המילים “שוק ההון למתחילים” ב- google.

      חוץ מזה מומלץ לפנות ליועץ השקעות בסניף הבנק שלך. לדעתי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לקבוע פגישה עם היועץ ולוודא שהיא תימשך לפחות שעה. ככה אתה יודע שהוא/היא יהיו מרוכזים לגמרי בך, בתיק שלך ובשאלות שלך.

      אל תרגיש מחויב להתחיל לפעול כבר בסיכום הפגישה הראשונה. קודם חשוב להרגיש נוח עם המונחים ולהבין את הסיכון והסיכוי הגלומים בכל האפשרויות שיוצעו לך, גם אם המשמעות היא קודם לחזור הביתה, לקרוא עוד ולהתייעץ עם אחרים.

      בהצלחה!

       

      ליאורה

      הגב
  5. כמה אתם חשופים, ולמה? | Ymarket

    […] הדברים האלה כתבה ליאורה קפלן, אחראית על שווקים בינלאומיים בענף מחקר שוק […]

    הגב
  6. אביהו

    ליאורה שלום
    ציינת משברים בשוק ההון שהם חלק מהתנהגות השוק לאורך שנים.
    שתי שאלות לי אלייך:
    1) מהי תשואת שוק מניות (ממוצע שנתי באחוזים) לתקופה הארוכה ביותר שנמדדה.
    2) תוך כמה זמן (ממוצע) חזרו מחירי המניות למחירם טרם המשבר. (מתייחס למשברים בולטים שהיו נניח במאה השנים האחרוונת)
    תודה לך מראש

    הגב
    • ליאורה קפלן

      תודה על תגובתך.

      מבדיקת ביצועי ה- Dow Jones Industrial Average וה- S&P500 בשנים 1900 ו- 1928, עולה שהשוק האמריקאי הניב בממוצע 7% לשנת השקעה. כאן הבדיקה היא לשינוי במחיר המדד בלבד, ללא תוספת של דיבידנדים.

      לגבי שאלתך השנייה, אפשר לדבר על 3 אירועים בהיסטוריה (פרט למשבר הנוכחי) בהם ה- S&P500 צנח בשיעור של כ- 50% ומעלה: הראשון, בתחילת שנות ה-30′, אז איבד המדד כ- 85% ביחס לשיא אליו הגיע בספטמבר 1929. הוא חזר להיסחר באותן רמות שיא רק בשנת 1954.

      המשבר הגדול הבא היה בשנות ה- 70′. בינואר 73′ הגיע המדד לשיא ממנו איבד כ- 50% תוך 20 חודשים ואליו חזר רק בשנת 1980.

      המשבר האחרון הוא משבר ראשית שנות ה-2000, כאשר במארס אותה השנה הגיע המדד לשיא של 1530 נקודות, ממנו צנח בכ- 50% ואליו חזר, אך לא לאורך זמן, רק בשנת 2007.

      הגב
  7. אבי

    פוסט מחכים ומועיל 🙂

    הגב
  8. אלי גושן

    שלום ליאורה,

    אכן צדקת לגבי הנושאים בהם המשקיע הקטן צריך וחייב להיות מעורב, וגם נגעת בשתי נקודות המהוות לדעתי את לב הבעיה של תחום ההשקעות:
    * הפתעות/ משברים בתחומי המיקרו והמאקרו שגם המומחים מופתעים מהם.
    * המיגבלות של המשקיע הקטן לנווט (גם עם יועצים) בשוק ההון.

    מה שמוגדר בשפה המקצועית “גורמי סיכון” מצטייר בעיני המשקיע הקטן כהימור, וזה כמובן הופך למשהו מאוד מוחשי כשהמדובר בהפסד כספי.
    ואולם כידוע, חולשתו או חוסנו של משקיע כזה תמיד יהיו פועל יוצא של אלמנטים כגון: יכולת לספוג הפסדים “על הנייר” (האפקט הפסיכולוגי, אורך נשימה) יכולת עמידה מול “תופעת העדר”, אך בעיקר- מודעות לאופן ההתנהלות של שוק ההון והמכשירים הנהוגים בו.
    משקיע המטמיע את האלמנטים הבסיסיים הללו יוכל להתמודד ביתר קלות, ואולי גם (אך לא בהכרח) יצליח יותר במבחן התוצאה בעת המימוש.

    הגב
    • אלדד

      העלת נקודות חולשה שמחזקות את הטענה שלי שהשקעה דרך קרן הפנסייה/ביטוח מנהלים/השתלמות נותנת חשיפה בטוחה יותר לסיכון.
      “האפקט הפסיכולוגי” – מצטמצם כאשר כבר מגיל צעיר יוצרים חשיפה גבוהה לסיכון בקרן ולא מתעדכנים באותה תכיפות בביצועי התיק הפנסיוני (אני אפילו מתייחס להפרשות הפנסיוניות כמס הכנסה שלישי. שני זה ביטוח לאומי).
      “אורך נשימה” – טפו טפו טפו, קיים כיוון שתמיד תהיה חייב להזרים עוד כסף לקרן, לכן אני אפילו שמח שהבורסה יורדת. כמובן שלקראת גיל 55 שווה לצמצם סיכונים.

      הטענה שהכסף אינו נזיל מוצדקת, אך יותר זניחה, כיוון שניתן לקחת התחייבויות אל מול הפירעון העתידי שלו.

      הגב
    • ליאורה קפלן

      הי אלי,

      תודה על תגובתך.

      אין ספק ששתי הנקודות שציינת הן כבדות משקל. עם הזמן אני מקווה לגעת עוד בנקודות האלה ולנסות לתת קצת טיפים לגבי איך לנהל את התיק נכון יותר.

      בקצרה, אומר שלהערכתי ברגע שהמשקיע מבין ומפנים את נושא הסיכון, עם היתר כבר הרבה יותר קל להתמודד.

      הגב
  9. אלדד

    נשמע כאילו יש לך הרבה נסיון עם סוגים שונים של לקוחות. 🙂

    מה שאני אוהב בטור הזה זה את העובדה שלמרות שהניסוח מאד מקצועי, אני בתור חוסך פשוט מרגיש שסיכמת בדיוק את הלבטים היומיומיים שלי בנוגע לניהול הכסף. חבל שאת התשובות עצמן, אנחנו בתור חוסכים חייבים לתת לעצמינו.

    בהיותי קונטרול פריק מצד אחד (חייב להיות מעודכן ולא סומך על אף אחד שינהל לי את החסכונות, שבאמת השגתי בזיעה רבה) ומצד שני שונא סיכון, החלטתי שהדרך הנכונה בשבילי לחסוך היא:
    1. לא לסכן את החסכונות הנזילים שלי כמעט בכלל. זאת כיוון שאני נמצא בשלב בחיים בו כל תנודה בערך החסכונות (וברוך השם ראינו בזמן האחרון תנודתיות) תשפיע לי מהותית על התכניות לעתיד.
    2. 50% מהפנסייה לשים במניות והשאר באג”ח (יש כאלה שיגידו 100% מניות, אבל הייתי שמרני).
    ככה בעצם אני שקט שהכסף הנזיל שלי שומר על ערכו ובאותה עת יודע שבמקרה של פריחה בלתי צפויה בבורסה אני (או יורשי) אהנה מכך בבוא היום.

    עוד סיבה לפיצול הנ”ל הוא שאם כבר משלמים לקרן הפנסייה כל כך הרבה עמלות ניהול, שלפחות ינהלו. ההפרש בין קרן סולידית למסוכנת יכול להגיע ל3% בשנה.

    תודה על הטור והעיקר הבריאות

    הגב
    • ליאורה קפלן

      הי אלדד,

      תודה על תגובתך.

      אני שמחה לשמוע שמצאת את הנוסחה האופטימאלית עבורך לניהול התיק, ועוד יותר משמח אותי לראות שאתה חושב במונחים של “Asset Allocation‏”.</p>

      לדעתי צורת מחשבה כזו אוטומטית גורמת לך להימנע מטעויות כמו שינויים אינטנסיביים מדי (קניות ומכירות) בתיק שבסופו של דבר רק פוגעים בביצועים. מצד שני, ככה אתה הופך למשקיע לטווח ארוך במובן ה”טהור” ביותר ומנהל את התיק שלך תוך התחשבות באירועים הפיננסים החשובים בחיים ומתוך ראייה כוללת של כל הנכסים שיש לך. שאפו!

      ליאורה.

      הגב

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?