פול קליין

כיצד בונים נכון תיק השקעות?

פול קליין
עולם ההשקעות הנו פשוט בבסיסו.

עולם ההשקעות הנו פשוט בבסיסו. החלק החשוב ביותר ובעל ההשפעה הרבה ביותר על ביצועי התיק הינו התמהיל, או ההתפלגות בין האפיקים השונים (Asset Allocation).
מדובר בחלוקה הבסיסית בין אחוז המניות ואחוז אגרות החוב. כדאי לכל משקיע לזכור, כי בסופו של יום החלטה זו תשפיע הרבה יותר על התשואה ועל תנודתיות התיק, מאשר ההחלטה באיזו מניה להשקיע או מתי להיכנס או לצאת מנייר כזה או אחר.

כיום בישראל מנהלי ההשקעות נוטים לחלק את עולם ההשקעות ל-4 אפיקים עיקריים: צמוד מדד, לא צמוד, מטבע חוץ ומניות. עם זאת, בפועל עולם ההשקעות מחולק ל-3 אפיקים בלבד: מניות, אגרות חוב וכספים (או כפי שהם מכונים בחו”ל: Equity, Bonds, Cash).

אני מעדיף חלוקה פשוטה עוד יותר בין שני אפיקים עיקריים: מניות (החלק התנודתי ובעל פוטנציאל תשואה גבוהה) ואגרות חוב קצרות (העוגן הסולידי, היציב ובעל פוטנציאל תשואות מוגבל).

כיצד מאפיינים לקוח?

אני עוסק אישית בשוק ההון כבר חמש עשרה שנים ומכיר היטב את הנעשה בו, הן בפועל והן באקדמיה. אחת העובדות הבולטות ביותר שלמדתי היא שמעולם לא היה גורו, כלכלן או אנליסט, אשר צפו יותר מפעם אחת משבר או פריחה גדולה, ולעולם לא נצליח לגלות מבעוד מועד מיהו הגורו או האנליסט, אשר יחזו את המשבר/פריחה הבאים.

מתוקף תפקידי, השתתפתי במאות ישיבות של וועדות השקעות, אך באף אחת מהן לא קיבלתי תובנה ברורה ומשמעותית בנוגע לכיוון העתידי של השווקים השונים, בטווח של שנה שנתיים קדימה.

על כן, בבואי לבנות תיק השקעות ולקבוע את ההתפלגות בין האפיקים השונים, הפרמטר שמנחה אותי אינו רק תחזית מאקרו כזו או אחרת, או ניתוח מלומד של אנליסט או גורו תורן, אלא גם, ובעיקר, האפיון הפרטני של הלקוח.

שני הפרמטרים החשובים ביותר לאפיון לקוחות הינם אופק ההשקעה והיכולת הסובייקטיבית של המשקיע להתמודד עם תנודתיות. אם שני פרמטרים אלה ידועים, אזי רוב עבודת “התשתית” לאפיון צרכי הלקוח נעשתה (מעבר לתשתית, נלקחים בחשבון נתונים נוספים כגון פרופיל אישי, מצב כספי, היכרות עם שוק ההון וכו’).

תחת אפיון זה, יש חלוקה ספציפית בין מרכיבי התיק (מניות ואג”ח), אשר אמורה להתאים לאפיון. הקווים המנחים אותי הינם שתיקי השקעות צריכים להיות מוטי מניות, תוך ניסיון מצד הלקוח להתעלמות מהתנודתיות בטווח הקצר (להתמודד עם “עוגות גבינה” – פרטים בהמשך).

הנחה חשובה נוספת היא שככל שאופק ההשקעה ארוך יותר, כך האפיק המנייתי צריך לתפוס נפח גדול יותר, וזאת בכדי להגדיל את ההסתברות לקבלת תשואות גבוהות. עם זאת, יש לצמצם את הרכיב המנייתי ככל שמתקרבים למועד בו נרצה להשתמש בכסף. חלוקת התיק בין האפיקים השונים מאופיינת בשאיפה לייצר תשואה ממוצעת גבוהה ככול האפשר.

הדרך להשגת תשואות הינה פשוטה יחסית, אך הסוגיה העיקרית היא לא בהכרח היכן ובמה להשקיע אלא לדעת כיצד להתמודד עם המשמעויות הפסיכולוגיות הכרוכות בהשקעה. מניסיוני, המשקיע הממוצע מתקשה לעיתים קרובות להתמודד עם ההיבט הזה, בעיקר כאשר התיק שלו נחשף לתנודות.

על עוגות גבינה והשקעות

בהשאלה מעולם מושגים אחר, כולנו הרי יודעים שכדי לרדת במשקל יש להקפיד על מזון בריא, לאכול במועדים קבועים ולבצע במקביל פעילות גופנית מסודרת. הבעיה של מרביתנו, ועבדכם הנאמן בכלל זה, היא שקשה להתמודד נפשית עם עוגת שוקולד מפתה המונחת על השולחן, או לוותר על סרט טוב לטובת שעה של ריצה, הליכה, או תרגילים לחיזוק השרירים.

ובחזרה לעולמנו. הדרך להשגת תשואות גבוהות לאורך זמן הנה להשקיע כמה שיותר באפיק המנייתי. הבעיה היא, כאמור, שבטווח הקצר אפיק זה תנודתי, והתנודות הללו גורמות לנו לא פעם לפעולות אימפולסיביות, שאינן בהכרח הדבר הנכון לתיק מניות לטווח ארוך.

לצד זאת, חשוב לזכור, כי כל השקעה פיננסית היא בסופו של דבר תנודתית ולצד הצלחה מרשימה קיים גם פוטנציאל ההפסד.

כאשר המשקיע הטיפוסי מדבר על הסיכוי להפסד, הוא משתמש במושג “סיכון”. זו הבעיה המרכזית הקשורה בתהליך השקעה. זה נכון שאף אחד אינו יכול להימנע כליל מחשיפה לסיכון, אולם בהחלט ניתן לבחור את רמת החשיפה הרצויה לסיכון.

חשוב להבין כי מדובר במשוואה פשוטה: ללא סיכון כלל, לא ניתן לצפות לאותה רמת תשואה שהייתה מתקבלת מהשקעה במידת סיכון כזו או אחרת. לכן, חשוב להבין שכל אסטרטגיית השקעה כרוכה ברמת סיכון כלשהי, גם סיכון לטווח קצר וגם סיכון לטווח הארוך. עוד חשוב להבין, כי התיק לא יציג בהכרח ביצועים טובים כל שבוע, חודש, או שנה, אך בטווח הארוך, עם סבלנות ויכולת התמדה, הסיכוי לעמוד ביעדים גדולה מאוד .

כלל ראשון: היו סבלניים

אם אתם מצפים שאני אגלה לכם מי היא נבחרת המניות המנצחת שלי, שאמורה לספק את הסחורה, אתם טועים.

מה שאני כן מוכן לומר, הוא שאני לא מאמין בבחירת מניות (STOCK PICKING) וגם לא בתזמון השוק (MARKET TIMING). אני גם לא מכיר גופים שמצליחים ‘להכות את השוק’ לאורך זמן.

לכן, בבואי להשקיע בשוק המניות, אני קונה את כולו, משקיע בו לאורך זמן ולא מנסה לבחור במניות כאלה או אחרות ואני גם לא מנסה לבחור בהכרח את העיתוי המדוייק לכניסה או יציאה מהשוק. ההנחה האחרונה גורסת שאין לבחור במניות בודדות, אלא לרכוש את השוק כולו ע”י תעודות סל, או קרנות סל, ופשוט להישאר מושקע לאורך זמן.

אם אתם נמנים על המשקיעים שאורך נשימתם קצר, ההמלצה היחידה שיש לי עבורכם היא לוותר על שוק המניות, חד וחלק. איני רואה אפשרות לחזות את ההתנהגות של שוק כלשהו לתקופה של שנה שנתיים ומי שמתיימר לעשות כך – טועה.

שוק מניות בשנה נתונה יכול לנוע בין עלייה מטאורית לקריסה וכפי שאמרנו, התשואה העודפת הממוצעת נובעת מהשקעה בשוק המניות לאורך הזמן. למי שאין זמן, שוק המניות אינו המקום בשבילו.

ובכל זאת – במה להשקיע?
כפי שכבר ציינתי, השקעה נבונה נשענת על איפיונו האישי של הלקוח ועל כן ההמלצות שלעיל הינן כלליות בלבד ועל היועץ מנהל ההשקעות להתאימן לאופיו של הלקוח.

העוגן הסולידי מורכב כאמור מאג”ח. כאן  אני ממליץ להשקיע במק”מ או בנכסים עוקבי מק”מ, כגון קרנות מחקות. בחלק זה של התיק, אני מנסה לקבל תשואה מסויימת במינימום סיכון.

את התשואה העודפת (עם תנודתיות גבוהה יותר) אני מעדיף לחפש באפיק המנייתי, ולא באג”ח ארוך ו/או קונצרני.

באפיק המנייתי, התמונה מורכבת קצת יותר. כאן כדאי להשקיע ב- 3 שווקים על פי החלוקה הבאה:

  1. ארה”ב – 60% מהסכום המיועד למניות יושקע בארה”ב, הכלכלה הגדולה בעולם. ההמלצה היא להעדיף השקעה העוקבת אחרי ביצועיו של מדד רחב, כגון מדד 500 S&P, המדד המייצג את 500 המניות בעלות השווי הגדול ביותר. רצוי להטות את  המדד לכיוון מניות ערך (Value) קטנות. זאת ניתן לעשות ע”י שימוש בקרנות מחקות הנסחרות בחו”ל (ETF).
  2. סין – 20% מהיתרה מיועדת להשקעה בשוק הסיני הצומח. במקרה זה ההמלצה הינה להשקיע במוצרים העוקבים אחרי המדד המשקף את ביצועיהן של 25 המניות הסיניות הגדולות ביותר, הנסחרות בבורסה של הונג-קונג ומותרות להשקעה למשקיעים מחוץ לסין.
  3. ברזיל – 20% מהיתרה מיועדת להשקעה בשוק הברזילאי. במקרה זה ההמלצה הינה להשקיע במוצרים העוקבים אחרי המדד של חברות ברזילאיות הנסחרות בבורסה של סאן-פאולו וניתנות להשקעה בידי זרים.

ולסיום. מילה לכל אותם “עושי סיבובים”, או אנשי ה-“עשיתי 40% על XXX אתמול” וכמובן ל”אחד שמבין” – אני מכיר מספר מקומות אחרים שמספקים את אותו הריגוש, אך מגישים גם ויסקי חינם.

גילוי נאות

תיקי ההשקעות המוצעים כאן מתבססים על דעתי האישית. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות כאן לתוצאות בפועל.

תגובות הקוראים (5)

  1. אלון

    פול,
    אהבתי לקרוא את הטור החכם והפשוט שלך ואני אכן מסכים עם רובו
    אני ממליץ לך לעשות זאת יותר!! אתה טוב בזה.
    אגב, אם זו דעתך האמיתית וכאמור אני מאמין שכך הדבר, אז שיטת הפניקס מתאימה לך לפחות עבור הכסף ארוך הטווח.
    נ.ב מתי אתה מקבל את המינוי לראש אגף??? זה בהחלט מגיע לך!!!

    הגב
  2. גיא דר

    פול היקר,
    ברוכים הבאים לעולמם של הבלוגרים- עברת בהצלחה מרובה את הבלוג הראשון ובטח לא האחרון שלך.
    אין ספק שאתה מדבר בגובה העיינים מבלי להתיימר להיות הגורו שיודע הכל(כי אין חיה כזאת)- סוף סוף מישהו שלא מתיימר להגיד מה יהיה בעוד 5 שנים? מתי צפוי השוק לעלות או לרדת? מתי נצא ממיתון והאם הדולר יעלה או יירד ?
    אחלה בלוג-מאוד מעניין ומרתק !
    ממחר אני מתחיל לרוץ (גם אם זה בא על חשבון סרט טוב) ולהשקיע במניות לטווח ארוך מבלי ללכת כל חודש למדוד את לחץ הדם.
    תודה על השיתוף

    הגב
    • פול קליין

      גיא שלום,

      אני שמח שנהנית.

      אם תתחיל להשקיע יותר באפיק המנייתי לטווח ארוך ותחדל מבדיקה יומית של התיק – דיינו.

      ואם כתוצאה מהטור תתחיל לבצע גם פעילות גופנית – אז די דיינו 🙂

      הגב
  3. דוד

    3 הערות
    1.”מתוקף תפקידי, השתתפתי במאות ישיבות של וועדות השקעות, אך באף אחת מהן לא קיבלתי תובנה ברורה ומשמעותית בנוגע לכיוון העתידי של השווקים השונים, בטווח של שנה שנתיים קדימה”-  אז באמת למה צריך ועדות
    2. ציבור המשקיעים לא מעוניין לרכוש אג”ח קצר . הרוב אינם מוכנים להסתפק בתשואה הגלומה באגרות החוב הקצרות.
    3. ציבור המשקיעים מסיט חלק קטן מכספו למניות בחו”ל הרוב המוחלט משקיעה במניות בארץ .

    הגב
    • פול קליין

      דוד שלום,

      כדבריך (ואני מסכים איתך לחלוטין) ציבור המשקיעים “לא מעוניין לרכוש אג”ח קצר” ו”מסיט חלק קטן מכספו למניות חו”ל”, וזו בדיוק הבעיה.

      לגבי המק”מ, הציבור לא מסתכל על תיק ההשקעות בכללותו על מרכיביו השונים (להזכירך לצד המק”מ, דיברתי על מרכיב מנייתי משמעותי) אלא בוחן כל מרכיב כמוצר בודד לגופו,

      מה ש”הציבור” צריך לעשות הוא במקום להשקיע ב”קונצרני” חלף מק”מ, עדיף פשוט להגדיל את הרכיב המנייתי.

      לגבי מניות חו”ל, הציבור בעולם ככלל והציבור הישראלי בפרט (כולל משקיעים מוסדיים) סובל מ-Home Bias משמעותי וחבל שכך.

      פול.

      הגב

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?