אגף הכלכלה

כלכלני לאומי: “האינפלציה צפויה להגיע לתחום יעד יציבות המחירים לקראת סוף 2015”

אגף הכלכלה
הפעילות הכלכלית במשק ירדה ברביע השלישי של השנה עקב "צוק איתן" אך השימושים במקורות עלו. מה יהיו ההתפתחויות בהמשך השנה וב-2015?

הפעילות הכלכלית במשק ירדה ברביע השלישי של השנה עקב “צוק איתן” אך השימושים במקורות עלו. מה יהיו ההתפתחויות בהמשך השנה וב-2015?

הפעילות הכלכלית במשק הישראלי ירדה בשיעור ריאלי של 0.4% ברביע השלישי של השנה לעומת הרביע השני (במונחים שנתיים, נתונים מנוכי עונתיות). התוצר העסקי, המשקף את הפעילות בסקטור העסקי ולא כולל את תרומת ההוצאה הממשלתית לתוצר המקומי הגולמי (תמ”ג), וכן רכיבי פעילות קטנים יחסית נוספים, ירד בשיעור חד יותר של 1.4%. הירידה בפעילות, גודלה והרכבה, היו על פי הצפוי (ראה\י סקירתנו מה-30.07.2014) ונבעה בעיקר מהשפעותיו הכלכליות של מבצע “צוק איתן”. זאת בדומה להתפתחויות הכלכליות שחלו במשק בתקופות לחימה קודמות (ראה/י גרף). יש לציין כי שיעור הירידה בפעילות ברביע השלישי היה מתון לעומת שיעורי הירידה בתקופות הלחימה הקודמות, וזאת, בין היתר, מכיוון שקצב הצמיחה במשק ברביע שקדם ללחימה היה נמוך (במבצע “עמוד ענן” לא חלה ירידה בפעילות הכלכלית מכיוון שהוא הסתיים לאחר זמן קצר יחסית של כשבוע ימים).

 בחינת רכיבי סך השימושים במקורות, הכוללים את התמ”ג וכן את הפעילות המבוססת על יבוא סחורות ושירותים, מעידה כי חלה צמיחה בחלק מרכיבי הפעילות ברביע השלישי. מבט כולל זה, מעיד שהפעילות הכלכלית במשק צמחה ברביע השלישי של השנה מעבר למה שמשתקף רק בנתוני התוצר. בסך הכל, השימושים במקורות עלו ברביע השלישי בשיעור של 3.1% ובניטרול רכיב השינויים במלאי בשיעור של 2.4% ביחס לרביע השני. השימושים המקומיים, אשר אינם כוללים היצוא, ובכך מהווים אינדיקציה לביקושים המקומיים, צמחו גם כן בשיעור חיובי, של 2.6%. בתרשים 2 ניתן לראות, כי הצריכה הפרטית, המהווה כ-60% מהתוצר, צמחה ברביע השלישי בשיעור שנתי של 3.9% לעומת 5.2% ברביע הקודם. בחינת נתוני הצריכה הפרטית מעידה על ירידה מסוימת בצריכה השוטפת. לעומת זאת, חלה עליה משמעותית בצריכת מוצרי בני קיימא, רביע שלישי ברציפות. במבט קדימה, אנו מעריכים כי שיעור הגידול של הצריכה הפרטית לנפש ב-2015 צפוי להיות מתון בהשוואה לממוצע ארוך הטווח של ישראל.

 רכיב נוסף שיש לציין הוא יצוא הסחורות והשירותים המהווה כשליש מהתמ”ג. ניתן לראות בתרשים כי ברביע השלישי של השנה חל מעבר מצמיחה שלילית לחיובית, אולם הצמיחה הייתה מתונה יחסית. הסיבה העיקרית לכך היא הירידה ביצוא שרותי תיירות (בעיקר הכנסות מתיירים זרים) על רקע מבצע צוק איתן. ירידה זו, ברביע השלישי מול הרביע השני, הסתכמה בכ-78%, במונחים שנתיים. אלמלא ירידה זו בתיירות הנכנסת, קצב הצמיחה של המשק ברביע השלישי היה עולה בכ-2.0% ולא יורד ב-0.4%. יש לציין כי בחודשים ספטמבר-אוקטובר חלה התאוששות מסוימת בכניסות תיירים ומגמה זו עשויה להימשך גם בחודשים הבאים כפי שקרה לאחר אירועי לחימה קודמים. התמשכות ההרעה במצב הביטחוני בישראל עלולה לפגוע בהתאוששות פעילות התיירות.  יש לציין כי יצוא שירותים, למעט תיירות, ויצוא הסחורות עלה ברביע השלישי של השנה ומגמה זו עשויה להימשך בטווח הקצר לפחות (ראה\י הרחבה למטה).

 רכיב התוצר שבלט לשלילה הוא ההשקעה בנכסים קבועים אשר ירדה בשיעור 3.6% ברביע השלישי לעומת הרביע השני. הסיבה העיקרית לכך היא הירידה בהשקעות בבניה והירידה בהשקעות במכונות וציוד. הסיבות לירידה נעוצות בחלקן בירידה בציפיות העסקים על רקע הלחימה בחודשי יולי-אוגוסט. יש לציין כי הירידה בהשקעה בענפי המשק נמשכת כבר שלושה רביעים (ירידה מצטברת של כ-20%), ואילו בבניה למגורים מדובר על ירידה רצופה של שישה רביעים, שנבעה מירידה בביקושים בשוק הדיור גם על רקע המתנתם של משקי הבית ליישומן של תוכניות הדיור השונות ואי הוודאות בקרב יזמי הנדל”ן. להערכתנו, פעילות ההשקעות תתאושש בטווח הקצר, על רקע השיפור שחל בציפיות העסקים בעת האחרונה, עקב הגידול הצפוי בביקוש לדיור לאחר אישור תכניות הדיור ע”י הממשלה, וכניסה לביצוע משמעותי של פרויקטים העושים שימוש בגז טבעי, זאת לצד ההשקעות הצפויות של מפעל אינטל החדש.

 במבט קדימה, אנו מעריכים כי שיעור הצמיחה בישראל ב-2014 יסתכם ב-2.2% (1.8% ללא השפעת הפקת הגז), וב-2015 תחול האצה בקצב הצמיחה לשיעור של 3.4% בעיקר על רקע ההאצה הצפויה בקצב הצמיחה בפעילות היצוא ובפעילות ההשקעות בנכסים קבועים.

יצוא הסחורות עלה בחודש אוקטובר. היצוא צפוי להמשיך לגדול בטווח הקצר עקב פיחות השקל והגידול בביקושים מארה”ב

יצוא הסחורות עלה בחודש אוקטובר והסתכם בכ-4.1 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). מדובר, בחודש שני בו חלה עליה בפעילות היצוא, וזאת לאחר מגמת ירידה הדרגתית בפעילות מתחילת השנה. השיפור בפעילות בחודשיים האחרונים נובע בעיקר מגידול ביצוא של מוצרי מחשוב ואלקטרוניקה, המהווה כרבע מהייצוא התעשייתי (ללא יהלומים).  יתכן כי השיפור בפעילות נובע, בין היתר, מהגידול המתון בביקושים למוצרי טכנולוגיה בארה”ב בחודשים האחרונים, כפי שעולה ממדד ה-Tech Pulse, ובהשפעת הפיחות בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות וביתר שאת מול הדולר בחודשים האחרונים. בחינת הנתונים על פני טווחי זמן ארוכים יותר מעידה כי בחודשים ינואר-אוקטובר חלה עליה מתונה של כ-1.8%, במונחים דולריים, בפעילות היצוא לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במבט קדימה, פעילות יצוא של ישראל צפויה לגדול על רקע ההתרחבות הצפויה בפעילות היבוא של סחורות ושירותים ב-2015 (צמיחה של 4.3% לעומת 3.7% ב-2014) ממדינות מפותחות המהוות את יעדי היצוא העיקריים של ישראל.  התפתחות זו, יחד עם הפיחות האחרון של השקל מול הדולר, עשויה לתמוך בהגדלת הביקושים למוצרים ישראלים בשנה הבאה.

 

ירידה בפעילות היבוא בחודשיים האחרונים. הגירעון המסחרי ירד במעט

יבוא הסחורות הסתכם ב-3.9 מיליארד דולר בחודש אוקטובר (נתון מנוכה עונתיות, ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), נמוך מהיקף היבוא הממוצע בשנה האחרונה, העומד על 4.1 מיליארד דולר. מדובר בירידה חודשית שנייה ברציפות. בחינת הנתונים על פני תקופת זמן ארוכה יותר מעידה כי בחודשים ינואר-אוקטובר חלה עליה של כ-4.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אך קצב הצמיחה הולך ומתמתן בעת האחרונה. זאת בעיקר עקב מגמת ירידה בחודשים האחרונים ביבוא חומרי גלם ומוצרי השקעה. בחודשיים האחרונים חלה ירידה מסוימת גם ביבוא של מוצרי צריכה בניגוד למגמה מתחילת השנה.

 עקב הפער הקיים בין היקף היצוא והיקף היבוא בחודש אוקטובר, נמדד עודף בסך של 150 מיליוני דולרים בחשבון הסחר הבסיסי (חשבון הסחר  הכולל ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק). אולם, מתחילת השנה נמדד גירעון של 950 מיליוני דולר לעומת עודף של 93 מיליוני דולרים בתקופה המקבילה אשתקד. יש לציין כי הגירעון הגבוה מתחילת השנה, וברביע השלישי בפרט (כ-580 מיליוני דולרים) עשוי לגרום לקיטון בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ב-2014. אנו צופים כעת עודף של 1.3% תוצר בחשבון השוטף במאזן התשלומים לעומת 2.5% תוצר ב-2013.

 האינפלציה צפויה להגיע לתחום יעד יציבות המחירים לקראת סוף 2015

מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר עלה בשיעור של 0.3% לעומת החודש הקודם, כאשר במרבית הסעיפים המרכזיים במדד נרשמו עליות מחירים. עליות המחירים המשמעותיות חלו בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה מסיבות של עונתיות; שירותי דיור בבעלות דיירים, זאת בניגוד למגמה העונתית; ועליה במחירי המזון בניגוד למגמה בחודשים האחרונים. ירידות המחירים המשמעותיות חלו בסעיפים דלק ושמנים לכלי רכב, על רקע ירידת מחירי הנפט בעולם, ביטוח רכב ונופש והבראה.

 בסך הכל, ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד בשיעור של 0.3%, בדומה לחודש הקודם. ירידת המחירים בשנה האחרונה נבעה ממספר גורמים עיקריים, ביניהם ההאטה בביקושים במשק, התגברות התחרות ברשתות השיווק בעיקר בשוק המזון והאופנה, ירידה בשירותי התקשורת, ירידה במחירי מוצרי האנרגיה, וההאטה בקצב עליית מחירי שכר הדירה (בעיקר של חוזי שכירות מתחדשים). בנטרול סעיף הדיור, המדד היה יורד בשיעור משמעותי יותר של 1.1%.

 להערכתנו, שיעור השינוי השנתי של המדד צפוי להיות שלילי בחודשים הקרובים, לעלות אל מעל לנקודת האפס ברביע הראשון של השנה הבאה ולשוב לטווח יעד יציבות המחירים לקראת סוף 2015.

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?