אגף הכלכלה

כלכלני לאומי: “האם נבלמה מגמת הירידה בגירעון בתקציב?”

אגף הכלכלה
היצוא עלה בחודש אוקטובר.

היצוא עלה בחודש אוקטובר. נתוני היצוא בחודשים האחרונים עודכנו כלפי מעלה
בחודש אוקטובר הסתכם יצוא הסחורות ב-4.1 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות, וללא אוניות, מטוסים ויהלומים). מדובר ברמה גבוהה ביחס להיקפי היצוא החודשיים בשנה האחרונה (ראה/י גרף), וזהו החודש השלישי ברציפות בו חל גידול בפעילות ביחס לחודש קודם. יש לציין כי הלמ”ס עדכן את היקפי היצוא בחודשים קודמים כלפי מעלה (עם קבלת נתונים נוספים ממאגרי המכס) ועל פי הנתונים החדשים ניתן לראות כי בעת האחרונה חלה התאוששות מסוימת בפעילות היצוא, וזאת כפי הנראה על רקע השיפור המתון בביקושים בקרב שתי שותפות הסחר העיקריות של ישראל, ארצות הברית והאיחוד האירופי. בסך הכל, ב-12 החודשים האחרונים גדל היצוא בשיעור מתון של 2.1% (במונחים דולריים נומינליים ולא כמותיים), אך טוב יותר ביחס לקצבי השינוי בחודשים האחרונים.

 יצוא ללא אוניות, מטוסים ויהלומים

השיפור בנתוני היצוא בחודש אוקטובר והעדכון כלפי מעלה בנתוני החודשים האחרונים, נובע בעיקר משיפור בפעילות בענפי יצוא מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי, וציוד רפואי, גידול בפעילות של יצוא התרופות אשר נוטה להיות מאד תנודתית, וכן עליה ביצור מוצרי מתכת ויצור מוצרי גומי ופלסטיק. מנגד, מספר קבוצות סחר בלטו לשלילה (צמצום ביצוא), ביניהן יצוא כימיקלים, יצוא לוחות ורכיבים אלקטרוניים ויצוא של ציוד חשמלי.

במבט קדימה, המגמה בפעילות היצוא התעשייתי תושפע בעתיד הקרוב בעיקר ממגמות הצמיחה בקרב שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כאשר ברקע חוזקו של השקל מול המטבעות המרכזיים. להערכתנו, פעילות היצוא תצמח בשנה הבאה בשיעור מתון ונמוך מהממוצע ארוך הטווח של גידול היצוא וזאת על רקע השיפור החזוי בקצב הצמיחה בקרב המשקים המפותחים ובפעילות הסחר הבינלאומי.

ירידה ביבוא ובגירעון המסחרי

בחודש אוקטובר ירד יבוא הסחורות (לעומת ספטמבר) ובעשרת החודשים הראשונים של השנה נרשמה ירידה בשיעור של 2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הירידה בפעילות נובעת בעיקר מירידה ביבוא של מוצרי השקעה, ובעיקר של מכונות וציוד לתעשייה, דבר אשר עשוי להעיד על החולשה בענפי התעשייה ובפעילות ההשקעות במשק. הירידה ביבוא של מוצרי השקעה קוזזה בחלקה על ידי עליה ביבוא של מוצרי צריכה. בנוסף, ניכרת מגמת התייצבות ביבוא של חומרי גלם.

לאור הגידול ביצוא והירידה ביבוא, נרשם עודף בחשבון הסחורות  ה”בסיסי” (הגירעון/עודף ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) בחודש אוקטובר בהיקף מתון של כ-43 מיליון דולר, וזאת לאחר ארבעה חודשים רצופים בהם נרשם גירעון אשר הסתכם במצטבר בכ-1.4 מיליארד דולר. בסך הכל, מתחילת השנה הסתכם הגירעון המסחרי ב-0.4 מיליארד דולר לעומת 2.6 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד (ירידה של כ-83%).

יבוא של מוצרי השקעה וחומרי גלם

במבט לשנת 2014, אנו מעריכים כי היבוא יצמח בקצב מתון יותר ביחס לקצב הצמיחה של היצוא, דבר אשר עשוי להקטין את הגירעון המסחרי. ירידה בגירעון המסחרי, עשויה לתרום להמשך עלייה בעודף בחשבון השוטף, וזאת בהנחה ששאר הרכיבים ישארו קבועים, דבר אשר תומך בהמשך לחצים לתיסוף השקל.

האם נבלמה מגמת הירידה בגירעון בתקציב?

בחודש אוקטובר הסתכם הגירעון  הממשלתי ב-4.6 מיליארד ₪, וכתוצאה מכך עלה הגירעון הממשלתי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים לרמה של 34.4 מיליארד ₪ לעומת 32.9 מיליארד בחודש הקודם. העלייה בגירעון המצטבר בחודש אוקטובר (ראה/י גרף) קטעה רצף של חמישה חודשים בהם חלה בו ירידה. הסיבות לעליה בגירעון בחודש אוקטובר נעוצות הן ברמת ההוצאות הגבוהה ביחס לחודש אוקטובר אשתקד וביחס לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, והן על רקע העלייה המתונה מאד, במונחים נומינליים, בהכנסות ממסים. סך גביית המסים בחודש אוקטובר הסתכמה ב-17.6 מיליארד ₪ ומשקפת עליה בשיעור נומינלי של חצי אחוז בלבד (ירידה של 0.6% במונחים ריאליים). יחד עם זאת, יש לציין כי אחד הגורמים אשר השפיעו על רמת ההכנסות הנמוכה בחודש אוקטובר הוא שחלק מהגבייה ברוטו וחלק מהחזרי המע”מ של חודש ספטמבר גלשו לחודש אוקטובר, בשל החגים. בנטרול אפקט זה, הגביה נטו בחודש אוקטובר הייתה מעט גבוהה יותר ומסתכמת ב-18.1 מיליארד ₪. בחינת נתוני ההכנסות מעידה על המשך מגמת גידול בהכנסות ממסים ישירים וממס הכנסה בפרט, ומאידך, ירידה בהכנסות ממסים עקיפים בעיקר עקב הירידה בגביית מע”מ מיבוא. ירידה זו מוסברת בחלקה על ידי הירידה בשער החליפין של הדולר לעומת השקל ובירידה בביקושים מחו”ל לעומת אשתקד, בעיקר של  מוצרי השקעה. מגמת הגידול במסים הישירים עשויה להימשך בחודשים הבאים ובשנה הבאה, בין היתר על רקע ההעלאה המתוכננת בשיעור מס הכנסה ובשיעור מס החברות, ואילו העלייה בגביית מע”מ עשויה להתמתן על רקע ההתמתנות בהתרחבות הצריכה הפרטית.

גרעון או עודף ללא מתן אשראי

בחינת נתוני התקציב מתחילת השנה מעידה גם כן על התמתנות מסוימת בקצב גידול ההכנסות לאחר שסך ההכנסות ממסים בחודשים ינואר-אוקטובר צמחו בשיעור ריאלי של 6.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כאשר ההכנסות בחודשים ינואר-ספטמבר צמחו בשיעור מתון יותר של 7.7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, יש לציין כי בתקופה זו נרשמו הכנסות בסכום כולל של 9.7 מיליארד ₪ כתוצאה מהעלאות מס (3.6 מיליארד ₪ במסים ישירים, ו-6.1 במסים עקיפים) ו-3.3 מיליארד ₪ נוספים נזקפים להכנסות מעסקאות חד פעמיות, שחלקן אף בוצעו בשנים קודמות וההכנסה מהן הוכרה רק השנה. בנטרול העלאות המסים וההכנסות החד פעמיות היו ההכנסות יורדות בשיעור ריאלי של כחצי אחוז לעומת אשתקד, דבר המעיד על חולשה מסוימת בפעילות הריאלית במשק.

יחד עם זאת, רמת הגירעון הנוכחית הינה נמוכה באופן משמעותי ביחס לתקרה שנקבעה על ידי משרד האוצר, 45.6 מיליארד ₪ (4.3% במונחי תוצר) לשנת 2013. על רקע הביצועים העודפים בהכנסות ממסים לצד תת ביצוע בצד ההוצאות, וחרף העלייה הצפויה בהוצאות בחודש דצמבר, כמדי שנה, היקף הגירעון בתקציב לשנת 2013 צפוי להיות נמוך יותר מרמת התקרה שנקבעה. במבט לשנת 2014, העלאות המסים המתוכננות בתחילת השנה הבאה עשויות לגרום להמשך קיטון של הגירעון ולסיכוי גבוה לעמידה ביעד אותו הציבה הממשלה (כ-31.1 מיליארד ₪).

Comments are closed.