אגף הכלכלה

כלכלני לאומי: “שיעור האבטלה יעלה השנה ובשנת2015 עשוי לעלות ולעמוד על 6.6% (בממוצע)”

אגף הכלכלה
שיעור האבטלה יעלה השנה וב-2015

שיעור האבטלה יעלה השנה וב-2015
ברביע השלישי של השנה חלה עליה מתונה מאד, של כחמשת אלפים מועסקים, במשק הישראלי (נתונים מנוכי עונתיות). בסך הכל, מתחילת השנה חלה עליה של כ-60 אלף מועסקים. עליה זו משקפת קצב גידול שנתי של 2.2% במספר המועסקים במונחים שנתיים. מדובר בקצב שנתי מתון ביחס לשנים קודמות. בנוסף, ברביע השלישי חלה עליה של כ-12 אלף במספר המובטלים, ושיעור האבטלה הממוצע עלה, רביע שלישי ברציפות, ל-6.4% לעומת 6.1% ברביע השני. יש לציין כי שיעור האבטלה בחודש ספטמבר לבדו היה גבוה יותר מהממוצע הרבעוני ברביע השלישי ועמד על 6.5%. במקביל, שיעור ההשתתפות (מספר המשתתפים בכוח העבודה האזרחי ביחס לסך האוכלוסייה בגילאי 15 ומעלה) נותר יציב ברביע השלישי ביחס לרביע הקודם ועמד על 64.3% . כלומר, העלייה בשיעור האבטלה ברביע השלישי לא נבעה מעליה בשיעור ההשתתפות כפי שקרה בשלושת הרביעים הקודמים.

בחינת נתוני התעסוקה בקבוצת הגילאים 25-64 (“גילאי העבודה העיקריים”), המהווה כ-80% מסך המשתתפים במשק והינה המשפיעה ביותר על הפעילות הכלכלית במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי העבודה צעירים יותר), מצביעה על ירידה קטנה בשיעור האבטלה מ-5.3% ל-5.2%. עם זאת, מקורה של ירידה זו היא בירידת שיעור ההשתתפות (מספר המשתתפים עלה בהיקף מתון מאד בפלח גילאים זה), זה רביע שני ברציפות, בניגוד למגמה ארוכת הטווח.

שיעור הבלתי מועסקים

לסיכום, הנתונים לרביע השלישי מעידים על האטה בגידול מספר המועסקים, עליה בשיעור האבטלה ובלימת מגמת העלייה בשיעור ההשתתפות. בנוסף, כמחצית מהגידול במספר האבסולוטי של המשתתפים בכוח העבודה במשק בארבעת הרביעים האחרונים, מקורו במועסקים בגילאי 15-24. רמת ההכנסה של פלח מועסקים זה נמוכה יותר ביחס למועסקים בגילאי העבודה העיקריים. על פי נתונים אלה ולאור העלייה המתונה בשכר הריאלי למשרת שכיר במשק ואמון הצרכנים הנמוך יחסית, איננו צופים שיפור משמעותי בביקושים המקומיים בטווח הקצר. לאור ההאטה בפעילות הכלכלית במשק והרעה בציפיות העסקים לגבי שינוי במספר המועסקים בטווח הקצר, אנו מעריכים כי שיעור האבטלה עשוי לעלות ולעמוד ב-2015 על 6.6% (בממוצע) לעומת 6.3% ב-2014. יש לציין כי עדיין מדובר בשיעור אבטלה נמוך בראיה היסטורית.  

נמשכת העלייה במועסקים במשרה חלקית על חשבון מועסקים במשרה מלאה, וירידה במספר שעות העבודה בשבוע

בחינת נתוני התעסוקה לפי היקפי העבודה מעידה על ירידה משמעותית של 39 אלף מועסקים שעבדו במשרה מלאה לרמה של 2,242 אלפי מועסקים – שפל של 4 רביעים, ולעומת זאת חלה עליה של 30 אלף מועסקים במשרה חלקית לרמה כוללת של כ-1,042 אלפי מועסקים, אשר שיעורם מסך כוח העבודה הינו כ-30% –  מדובר בשיא היסטורי.

בנוסף, בחינת נתוני שעות העבודה בקרב המועסקים מעידה כי חלה ירידה בממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק ברביע השלישי של השנה, רביע שלישי ברציפות. ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק עומד כיום על 34.9 שעות לעומת 35.5 ברביע הקודם ו-36.3 בסוף 2013. על פי נתוני המגמה, הירידה במספר השעות ניכרת במרבית הסקטורים.

מספר המועסקים לפי היקף עבודה

התפתחויות אלה, הכוללות מגמות של קיטון בהיקף המועסקים במשרה מלאה לצד עליה במשרה חלקית, וירידה במספר שעות העבודה בשבוע למועסק, מעידות כי נמשכים תהליכי ההתייעלות במשק, דבר אשר עשוי לתמוך ברווחי החברות בטווח הקצר לפחות, אך מצד שני, התפתחויות אלה אינן תומכות בגידול בביקושים המקומיים שכן הן מצביעות על חולשה בשוק העבודה.

עליה במספר המועסקים בסקטור הציבורי וירידה בסקטור העסקי

כפי שציינו למעלה, ברביע השני חלה עליה קטנה במספר המועסקים, אך השינוי במספר המועסקים לפי ענפים כלכליים לא היו אחיד. בתרשים, המציג את שיעור השינוי במספר המועסקים ברביע השלישי של 2014 לעומת הרביע השני, ניתן לראות כי היו ארבעה ענפים בהם חלה עליה משמעותית במספר המועסקים: חקלאות, חשמל וגז, תחבורה ודואר, ובידור ופנאי. יחד עם זאת, יש לציין כי מספר המועסקים בענפים אלה אינו גדול והם מהווים יחדיו כ-8% מסך המועסקים. במקביל, בחלק מהענפים הגדולים מבחינת תעסוקה, כגון תעשיה (12% מכוח העבודה), מנהל ציבורי (כ-10% מכוח העבודה), בינוי, ניהול ותמיכה, חלה ירידה במספר המועסקים. מספר המועסקים בענפי המסחר הסיטונאי והקמעונאי, המהווה כ-12% מסך כוח העבודה, שמר על יציבות (0.3+) לאחר מגמת ירידה ברביעים האחרונים. 

 מועסקים לפי ענף כלכלי

בסך הכל, בסקטור העסקי, המהווה כשני שליש מסך המועסקים במשק, חלה ירידה מסוימת בתעסוקה. על פי סקר הערכת מגמות בעסקים בחודש ספטמבר, חלה הרעה בציפיות המנהלים לגבי השינוי בתעסוקה בשלושת החודשים אוקטובר-דצמבר בענפי התעשייה ובמסחר הסיטונאי והקמעונאי. לעומת זאת, חל שיפור מסוים בציפיות בענפי הבינוי והמלונאות.  להערכתנו, על רקע ההתפתחויות הכלכליות במשק וציפיות העסקים הנמוכות, קצב גיוסי העובדים בסקטור העסקי ימשיך להיות נמוך בהמשך השנה וככל הנראה גם בשנה הבאה. 

לעומת זאת, בסקטור הציבורי חל גידול במספר המועסקים ברביע השלישי של 2014 ביחס לרביע שני (1.3%+), זאת בהמשך למגמה ברביעים הקודמים. כפי שניתן לראות בתרשים, הגידול ברביע השלישי נבע ככל הנראה מעליה במספר המועסקים בענפי החינוך והבריאות. בנוסף, יש לציין כי קצב הגידול במספר המועסקים במגזר הציבורי השנה נמוך יותר ביחס לשנה שעברה, וקצב הגידול המתון צפוי להישמר על רקע האתגרים לעמידה ביעד הגירעון התקציבי.

התמתנות בסביבת האינפלציה ב-OCED. שיעור האינפלציה בישראל נמוך ביחס למרבית המדינות

מדד המחירים לצרכן במדינות ה-OECD עלה בשיעור של 1.7% ב-12 החודשים האחרונים עד ספטמבר 2014, לעומת 1.8% בחודש הקודם. אחד הגורמים אשר השפיעו על האינפלציה הוא ירידת מחירי האנרגיה, וכן ההאטה בביקושים המקומיים. יש לציין כי האינפלציה במדינות ה-OECD נמצאת במגמת ירידה מ-2008, עת פרץ המשבר העולמי. ניתן לראות בתרשים כי האינפלציה במרבית המדינות באירופה נמוכה מהממוצע ב-OECD, ואף בחלק מהמדינות יש אינפלציה שלילית. למרות שבעת האחרונה גדלו סיכוני הדיפלציה בגוש היורו, ב-OECD צופים כי האינפלציה תחזור לעלות בעקבות המדיניות המוניטארית המרחיבה והערכות כי מספר מדינות בגוש היורו יובילו מדיניות פיסקאלית מרחיבה בכדי לתמוך בביקושים בהתאוששות כלכלית.

מדד המחירים לצרכן לפי מדינות ה-OECD

באשר לסביבת האינפלציה בישראל, כידוע שיעור עליית מדד המחירים לצרכן הסתכם ב-0.3%- ב-12 החודשים האחרונים, המשקף סביבת אינפלציה מתונה מאד ביחס לשאר המדינות ב-OECD. יחד עם זאת, אנו מעריכים כי מצב זה הינו זמני ובמהלך המחצית הראשונה ב-2015, שיעור עליית המדד יהיה חיובי ובמחצית השנייה יהיה בתחום יעד יציבות המחירים של בנק ישראל (1%-3%). 

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?