אגף הכלכלה

כלכלני לאומי: “שיעור האינפלציה ישוב לטווח יעד יציבות המחירים ברביע השלישי ב-2015. הריבית צפויה להישאר ללא שינוי בעת הקרובה”

אגף הכלכלה
התייצבות ביצוא הסחורות בחודשים האחרונים. היצוא לאירופה ממשיך לרדת, בעוד שהיצוא לארה"ב ואסיה במגמת עליה

התייצבות ביצוא הסחורות בחודשים האחרונים. היצוא לאירופה ממשיך לרדת, בעוד שהיצוא לארה”ב ואסיה במגמת עליה.
יצוא הסחורות הסתכם בחודש נובמבר ב-3.9 מיליארד דולר לעומת 4.1 מיליארד דולר בחודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). בסך הכל, בחינת נתוני המגמה מעידה על התייצבות בהיקפי היצוא החודשיים בחצי השנה האחרונה סביב 4 מיליארד דולר (ראה\י תרשים). בחודשים ינואר-נובמבר השנה חלה עליה ביצוא בשיעור של 1.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. קיימת מידה רבה של אי אחידות במגמות בין הענפים, כאשר הענפים המרכזיים המתאפיינים במגמה חיובית הם מחשבים ואלקטרוניקה וענף המתכות, ומצד שני, הענפים המתאפיינים במגמת התמתנות הם תרופות, כימיקלים וציוד חשמלי (ללא מכשירי חמשל ביתיים).

מנתוני סחר חוץ לפי ארצות עולה כי נמשכת הירידה ביצוא לאיחוד האירופי על רקע החולשה בפעילות הכלכלית שם. מצד שני, מגמת הגידול ביצוא הסחורות לארה”ב נמשכת על רקע הגידול בביקושים המקומיים במשק האמריקני. יש לציין כי גם מגמת הגידול ביצוא לאסיה נמשכת.

במבט קדימה, אנו מעריכים כי פעילות היצוא של ישראל תגדל בשנה הבאה על רקע הערכות לשיפור בפעילות ובביקושים בכלכלה האמריקאית, עליה מסוימת בקצב הצמיחה באירופה ב-2015 לעומת הצמיחה האפסית שהייתה השנה, והמשך המגמה של הגדלת נתח השוק ביצוא למדינות ביבשת אסיה. השיפור במצב הכלכלי ביעדי היצוא העיקריים של ישראל יחד עם הפיחות הריאלי של השקל מול סל המטבעות, ובפרט מול הדולר בחודשים האחרונים, עשויה לתמוך בגידול בביקושים למוצרים ישראלים במהלך השנה הבאה.  

המשקל של  סחר הסחורות עם רוסיה בפעילות אינו גובה

היצוא לרוסיה בחודשים ינואר-נובמבר הסתכם ב-857 מיליוני דולרים (ללא יהלומים) ובמונחים שנתיים, נמוך יותר מהיקפי יצוא הסחורות בשנים 2012 ו-2013 אשר היו 1,053 ו-1,036 מיליוני דולרים בשנה. הירידה ביצוא לרוסיה משקפת את החולשה בביקושים המקומיים במשק הרוסי עוד מאמצע 2014. להערכתנו, עקב הפיחות ברובל והירידה באמון העסקים, הביקושים מרוסיה למוצרים ישראלים עלולים לרדת בטווח הנראה לעין. יחד עם זאת יש לציין כי יצוא הסחורות לרוסיה מהווה בסך הכל כ-2% מסך היצוא הישראלי, ולכן הסיכון המאקרו כלכלי הישיר של ירידה בהיקף היצוא לרוסיה אינו גבוה. עם זאת, אין בכך להפחית מן הפגיעה שעלולה להיות במספר חברות וענפים ספציפיים להם קשרי סחר ופעילות ברוסיה. הרכב היצוא של סחורות מישראל לרוסיה מובל על ידי שני ענפי יצוא עיקריים שהם תרופות וחקלאות (ישנו גם יצוא של מזון וציוד הי-טק על סוגיו השונים), וקיימת גם פעילות משמעותית של תיירות נכנסת מרוסיה לישראל (מרפא, עסקים ונופש).

בשנת 2013, יבוא הסחורות מרוסיה ללא יהלומים הסתכם בהיקף של 172 מיליוני דולרים ובשנת 2014 היבוא צפוי להסתכם בהיקף נמוך יותר.  נתונים אלה משקפים היקף נמוך ביחס לסך היבוא של ישראל.

להערכתנו, רק במידה ותחול החרפה משמעותית במשבר הרוסי, תוך כדי גלישה מהירה, דרך מגוון מסלולים, למדינות נוספות ולשווקים הפיננסים בעולם, בדומה למשבר ה-LTCM ב-1998, אזי צפויות להיות לכך השפעות רוחביות על הכלכלה העולמית שיקבלו ביטוי גם במשק המקומי. לעת עתה, זהו אינו התרחיש המרכזי. ב-1998 ההשפעה על המשק הישראלי כללה פיחות משמעותי בשקל, האצה זמנית של האינפלציה, העלאה חדה יחסית של הריבית, ותנודתיות רבה וירידות בשוקי ההון.

המשך מגמת ירידה בפעילות היבוא בחודשים האחרונים. עודף במאזן הסחר בשלושת החודשים האחרונים

יבוא הסחורות הסתכם ב-3.85 מיליארד דולר בחודש נובמבר (נתון מנוכה עונתיות, ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) – ההיקף הנמוך ביותר ב-20 החודשים האחרונים. בחינת נתוני המגמה מעידה כי מגמת הירידה החלה במחצית הראשונה של השנה והתגברה במידה מסוימת בחודשים האחרונים. בחינת הנתונים על פני תקופת זמן ארוכה יותר מעידה כי בחודשים ינואר-נובמבר חלה עליה של כ-3.1% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אך קצב הצמיחה נמצא במגמת התמתנות. על פי נתוני היבוא לפי קבוצות סחורות, מגמת הירידה בחודשים האחרונים הינה רוחבית ומקבלת ביטוי משמעותי ביבוא חומרי גלם ומוצרי השקעה, בעוד שהירידה ביבוא מוצרי צריכה הינה מתונה יותר, דבר המשקף את האיתנות היחסית של הביקוש מצד משקי הבית. להערכתנו, הסיבות לירידה ביבוא נעוצות, בין היתר, בהתחזקות של המטבעות של שותפות הסחר של ישראל והמשך ההאטה בביקושים המקומיים. במבט קדימה, אנו מעריכים כי בשנת 2015 תחול התאוששות ביבוא של מוצרי השקעה וחומרי גלם בעקבות ההתאוששות הצפויה בהשקעות בבניה ובענפי המשק במהלך השנה הבאה.

עקב הפער הקיים בין היקף היצוא והיקף היבוא בחודש נובמבר, נמדד עודף בסך של 77 מיליוני דולרים בחשבון הסחורות הבסיסי (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק). מדובר בחודש השלישי ברציפות בו יש עודף בחשבון הסחורות. המשך של מגמה זו תתמוך בעליה בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים (ראה\י הרחבה למטה).

העודף הגבוה בחשבון השוטף ימתן את הכוחות הפועלים לפיחות בשער החליפין של השקל

החשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ברביע השלישי של השנה בעודף של 1.7 מיליארד דולר (מנוכה עונתיות). מדובר בירידה בעודף ביחס לשני הרביעים הקודמים. זאת כתוצאה מגידול בגירעון בחשבון הסחורות, ירידת העודף בחשבון השירותים כתוצאה מהירידה בשירותי תיירות על רקע מבצע “צוק איתן”, וירידת העודף בחשבון הסחורות המשניות.

בנוסף, יש לציין כי הלמ”ס עדכן את נתוני החשבון השוטף כלפי מעלה בשני הרביעים הראשונים של השנה בהיקף של כ-750 מיליוני דולרים וכן עדכן כלפי מעלה את נתוני העודף לשנים קודמות. בסך הכל, מתחילת השנה הסתכם העודף בכ-8.3 מיליארד דולר.  להערכתנו, העודף בחשבון השוטף עשוי לגדול ברביע הרביעי על רקע השיפור במאזן הסחר שחל בחודשים אוקטובר-נובמבר והשיפור הצפוי ביצוא שירותי תיירות ברביע הרביעי. על רקע ההתפתחויות בחשבון השוטף והערכותינו לגבי ההתפתחויות העתידיות, עדכנו כלפי מעלה את תחזיתנו ל-2014 ו-2015. אנו מעריכים כי העודף בחשבון השוטף יהיה כ-3.3% ביחס לתוצר השנה ו-3.9% בשנה הבאה.

להערכתנו, העודף בחשבון השוטף וזרימת ההשקעות הישירות והפיננסיות מחו”ל לישראל תומכים ביציבותו של שער החליפין של השקל ביחס לסל המטבעות, וצפויים לאזן את הכוחות שפעלו באופן זמני, ככל הנראה, לפיחות בחודשים האחרונים. גורמים אלו, שפעלו להיחלשותו של השקל מאז חודש אוגוסט, כללו: הפחתות ריבית בישראל; שינויים מסוימים בפעילות בנק ישראל בשוק המט”ח; שינויים באופי פעילות הגידור של השקעות יוצאות על ידי משקיעים מוסדיים ישראליים ועוד.

 שיעור האינפלציה ישוב לטווח יעד יציבות המחירים ברביע השלישי ב-2015. הריבית צפויה להישאר ללא שינוי בעת הקרובה

מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר ירד בשיעור של 0.2% לעומת החודש הקודם, כאשר במרבית הסעיפים המרכזיים במדד נרשמו ירידות מחירים. בסך הכל, ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד בשיעור של 0.1%, לעומת 0.3%- בחודש הקודם. בנטרול סעיף הדיור המתבסס ברובו על מחירי שכר הדירה, המדד היה יורד בשיעור משמעותי יותר של 1.0%.

ירידות המחירים המשמעותיות חלו בסעיפים הבאים: דלק ושמנים לכלי רכב על רקע ירידת מחירי הנפט בעולם; הבראה ונופש מסיבות של עונתיות; מחירי המזון בהמשך למגמה בשנה האחרונה; וירידה במחירי הירקות והפירות הטריים. מנגד חלו עליות מחירים במוצרי הלבשה והנעלה עקב עונתיות, ובשירותי הדיור בבעלות דיירים (שכר דירה של חוזים מתחדשים). בסעיף שירותי הדיור חלה האצה מסוימת בקצב העליה השנתי (2.9% בחודש נובמבר לעומת 2.1% בחודשים אוגוסט-ספטמבר) עקב התגברות הערכות בעת האחרונה כי הממשלה עשויה להגביר את הפיקוח על שוק הדיור ולחוקק חוקים המגבילים את עליית מחירי שכר הדירה בשנים הקרובות.

על פי סקר מחירי הדירות, שלא נכלל במדד המחירים לצרכן, בחודשים ספטמבר-אוקטובר חלה עליה של 1.4% במחירי הדירות ביחס לחודשים אוגוסט-ספטמבר. מדובר בעליה חדה יחסית שנבעה מהגידול בביקושים לדירות בעת האחרונה על רקע הירידה בציפיות להצלחת הרפורמות של הממשלה בשוק הדיור. הגידול בביקושים לדירות צפוי להימשך ולתמוך בהמשך מגמה של עליית מחירים בטווח הקצר. מחירי העסקאות בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2014 לעומת התקופה המקבילה אשתקד משקפים האצה מחודשת בקצב העלייה השנתי לכ-6.5%.   

להערכתנו, שיעור השינוי השנתי של המדד צפוי להמשיך לעלות בטווח הקצר באופן הדרגתי, בין היתר בהובלת מחירי הדיור ובהשפעת הפיחות בשער החליפין של השקל, וחרף הירידה במחירי הדלק וההפחתה הצפויה במחירי המים והחשמל. אנו מעריכים כי שיעור האינפלציה השנתי ישוב לטווח יעד יציבות המחירים ברביע השלישי ב-2015. אנו מעריכים כי ריבית בנק ישראל תישאר ללא שינוי בעת הקרובה, ותחל לעלות במחצית השנייה של 2015 במקביל לתחילת העלאות הריבית בארה”ב.

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?