אגף הכלכלה

כלכלני לאומי: “תחזית הצמיחה של המשק לשנת 2014 עודכנה כלפי מטה עקב החולשה ביצוא הסחורות והירידה הצפויה ביצוא שירותי תיירות”

אגף הכלכלה
ירידה ביצוא הסחורות ברביע השני עקב חולשה במרבית הענפים הכלכליים

ירידה ביצוא הסחורות ברביע השני עקב חולשה במרבית הענפים הכלכליים. תחזית היצוא לשנת 2014 עודכנה כלפי מטה

החולשה בפעילות היצוא ניכרת במרבית הענפים (ראה\י תרשים), כולל בענפי הכלכלה המרכזיים ביצוא מישראל: מחשבים, כימיקלים, תרופות וציוד ומכונות (ענפים אלה היוו כ-75% מסך הייצוא ברביע השני של השנה אך מרבית פעילותם מרוכזת בקרב מספר קטן של חברות גדולות). יצוא מחשבים וציוד רפואי ירד בשיעור של כ-5% ברביע השני לעומת הרביע הקודם (אשר גם בו חלה ירידה של 2.5%). יש לציין כי על פי מדד ה- Tech Pulse (המדד המשולב לענפי טכנולוגיות המידע בארה”ב), בחודשים האחרונים חל גידול מסוים בפעילות הייצור בתעשיית ההייטק בארה”ב, והתפתחות זו, במידה ותימשך, עשויה להשפיע לחיוב על הביקושים למוצרים ושירותי טכנולוגיה ישראליים בחודשים הבאים. יצוא הכימיקלים ירד ב-12.5% ומתאפיין במגמת ירידה מתחילת השנה. יצוא התרופות ירד בשיעור החד ביותר ברביע השני ביחס לענפים האחרים (27%-), אך זאת בהשוואה ליצוא ברביע הראשון אשר היה גבוה באופן חריג, ככל הנראה עקב עסקה חד-פעמית. בסך הכל, בנטרול הגורם החד פעמי, פעילות יצוא התרופות מתאפיינת במגמת יציבות בחודשים האחרונים. יצוא הסחורות ברביע השני של השנה הסתכם בכ-11.7 מיליארד דולר (מנוכה עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). נתוני הרביע השני משקפים ירידה משמעותית של 8.6% ביחס לרביע הראשון של השנה, וירידה של 3.4% ביחס לרביע המקביל אשתקד. יש לציין כי נתוני סחר החוץ החודשיים נוטים בדרך כלל להתעדכן כלפי מעלה בחודשים שלאחר פרסום הנתונים הראשוניים, ולכן הנתונים הסופיים עשויים להיות גבוהים יותר במידה מסוימת. עם זאת, סביר להניח כי גם לאחר העדכונים (אשר יקבלו ביטוי בעיקר בנתונים לחודש יוני) נתוני הרביע השני יעידו על ירידה בפעילות לעומת הרביע הראשון.

החולשה בפעילות היצוא ניכרת במרבית הענפים (ראה\י תרשים), כולל בענפי הכלכלה המרכזיים ביצוא מישראל: מחשבים, כימיקלים, תרופות וציוד ומכונות (ענפים אלה היוו כ-75% מסך הייצוא ברביע השני של השנה אך מרבית פעילותם מרוכזת בקרב מספר קטן של חברות גדולות). יצוא מחשבים וציוד רפואי ירד בשיעור של כ-5% ברביע השני לעומת הרביע הקודם (אשר גם בו חלה ירידה של 2.5%). יש לציין כי על פי מדד ה- Tech Pulse (המדד המשולב לענפי טכנולוגיות המידע בארה”ב), בחודשים האחרונים חל גידול מסוים בפעילות הייצור בתעשיית ההייטק בארה”ב, והתפתחות זו, במידה ותימשך, עשויה להשפיע לחיוב על הביקושים למוצרים ושירותי טכנולוגיה ישראליים בחודשים הבאים. יצוא הכימיקלים ירד ב-12.5% ומתאפיין במגמת ירידה מתחילת השנה. יצוא התרופות ירד בשיעור החד ביותר ברביע השני ביחס לענפים האחרים (27%-), אך זאת בהשוואה ליצוא ברביע הראשון אשר היה גבוה באופן חריג, ככל הנראה עקב עסקה חד-פעמית. בסך הכל, בנטרול הגורם החד פעמי, פעילות יצוא התרופות מתאפיינת במגמת יציבות בחודשים האחרונים. 

ייצוא תעשייתי לפי ענפי כלכלה

במבט קדימה, פעילות יצוא הסחורות של ישראל תושפע בהמשך השנה בעיקר מההתפתחויות בביקושים מצד המדינות המפותחות (שותפות הסחר העיקריות של ישראל), כאשר לאחרונה מתרבים הסימנים לשיפור בחלק ממדינות אלה, בעיקר בארה”ב ובריטניה, כאשר המגמה באירופה מתאפיינת בצמיחה איטית מאוד ובאסיה ניכרת האטה בקצב הצמיחה. בסך הכך, ההתפתחויות בפעילות הכלכלית בעולם עשויות לתמוך בגידול היצוא הישראלי. אולם, ההתפתחויות בשער החליפין של השקל ממשיכות להתאפיין בלחצי תיסוף ריאלי משמעותיים בעת האחרונה, בהמשך למגמה שהחלה בראשית 2013, דבר אשר ממתן את הפוטנציאל של התאוששות קצב הצמיחה של היצוא, גם אם תחול התאוששות כלכלית עולמית. עקב הירידה ביצוא הסחורות ברביע השני עדכנו את תחזית הגידול של היצוא לשנת 2014 כלפי מטה וכעת אנו מעריכים כי היצוא הישראלי יצמח השנה בשיעור ריאלי של 2.9% במקום 3.4% בתחזית הקודמת.

יבוא הסחורות נשאר יציב ברביע השני לאחר מגמת עליה ברביעים הקודמים. הגירעון המסחרי התרחב  

יבוא הסחורות הסתכם ב-12.6 מיליארד דולר ברביע השני של השנה (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה). מדובר בירידה זעירה של 0.4% לעומת הרביע הקודם (נתוני היבוא עשויים להתעדכן כלפי מעלה בחודשים הבאים), וזאת לאחר ארבעה רביעים רצופים בהם נמדדה עליה בפעילות היבוא (ראה\י תרשים). הירידה בפעילות היבוא ברביע השני הושפעה מירידה ביבוא של מוצרי השקעה וירידה קטנה ביבוא חומרי גלם (0.1%-). יבוא מוצרי צריכה עלה בשיעור מתון של 1.4% ברביע השני לאחר עליה בשיעור של 4.4% ברביע הקודם.

הגרון / עודף המסחרי הבסיסי

להערכתנו, לא ניתן לקבוע על סמך הנתון האחרון האם מגמת העלייה בפעילות היבוא נבלמה. אולם, קיימת סבירות כי הרביע השלישי של השנה יושפע ממספר גורמים אשר עשויים לגרום להאטה ביבוא הסחורות, ביניהם: סבירות להאטה ביבוא של מוצרי צריכה פרטית (בני קיימא) על רקע הירידה במכירות של דירות חדשות; ירידה כללית בביקושים בקרב משקי הבית על רקע מבצע “צוק איתן” (כתלות באורך המבצע); המשך מגמת עליה מתונה בלבד בשכר הריאלי; וכן האטה ביבוא חומרי גלם על רקע ההאטה בצמיחת הפעילות בסקטור העסקי. יחד עם זאת, המשך מגמת השיפור בסביבה העסקית בעולם וגידול בפעילות ההשקעות בבניה ובענפי המשק (בין היתר, בתחום הגז הטבעי) בשנה הבאה, עשויים לתמוך בחזרה למגמת צמיחה ביבוא הסחורות.

לאור הפער שבין היבוא לבין היצוא ברביע השני, נמדד גירעון גדול בחשבון הסחר הבסיסי (הגירעון הכולל ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק) של 940 מיליוני דולרים, העשוי למתן את קצב הצמיחה ברביע זה. מתחילת השנה נמדד גירעון של 830 מיליוני דולרים לעומת עודף של 640 מיליוני דולרים בתקופה המקבילה אשתקד (ינואר-יוני). יש לציין כי תחזיתנו לחשבון השוטף של מאזן התשלומים בשנת 2014 כוללת גירעון בחשבון הסחורות ומצד שני עודף בחשבון השירותים, כך שבסופו של דבר העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים צפוי להישמר השנה ברמה הדומה לזו של שנת 2013 ולהמשיך ולתמוך בתיסוף השקל.

מספר כניסות התיירים לישראל צפוי לרדת בטווח הקצר עקב מבצע “צוק איתן”

ברביע הראשון של השנה ביקרו בישראל כ-870 אלף תיירים, מתוכם 746 מיליוני תיירים נכנסו בדרך האוויר (נתון מנוכה עונתיות). מתחילת השנה (חודשים ינואר-יוני) ביקרו בישראל כ-1.73 מיליוני תיירים. נתונים אלה משקפים גידול משמעותי של 21.8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. נתוני המחצית הראשונה משקפים קצב שיא שנתי של 3.4 מיליוני תיירים לעומת 2.96 מיליוני תיירים בשנה שעברה. יחד עם זאת, מספר כניסות התיירים צפוי לרדת, זאת על רקע מבצע “צוק איתן”. עוצמת הירידה ומשך הזמן של ירידה זו תלויים בהתפתחויות הביטחוניות. זאת ועוד, ניסיון העבר מלמד כי מספר כניסות התיירים שב לרמה בה נמצא טרם תחילת הלחימה רק כעבור חצי שנה עד שנה ממועד השבת הרגיעה הביטחונית. הירידה בכניסות התיירים צפויה להשפיע לרעה על היקף יצוא השירותים (כפי שקרה בעבר, ראה\י תרשים), ובעקבות זאת עדכנו את תחזית הצמיחה של יצוא השירותים ושל התוצר כלפי מטה.

כניסות תיירים

תחזית הצמיחה של המשק לשנת 2014 עודכנה כלפי מטה עקב החולשה ביצוא הסחורות והירידה הצפויה ביצוא שירותי תיירות

על פי נתוני האומדן השלישי של החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של השנה (פורסם היום ע”י הלמ”ס – 16.07.2014), המשק הישראלי צמח בשיעור של 2.9%, במונחים שנתיים, בהשוואה לרביע הרביעי ב-2013, מעט גבוה יותר בהשוואה לשיעור הצמיחה אשר פורסם באומדן השני (2.7%). במבט קדימה, לאור החולשה בפעילות יצוא הסחורות ברביע השני של 2014 והירידה הצפויה בתיירות הנכנסת ובאמון הצרכנים עקב ההרעה במצב הביטחוני (ראה\י הרחבה למעלה) עדכנו את תחזית הצמיחה של המשק הישראלי לשנת 2014 כלפי מטה ל-2.7% לעומת 2.9% בתחזיתנו הקודמת. באשר לשנת 2015, במידה ותושב הרגיעה הביטחונית, השפעתו על הצמיחה במשק בשנה הבאה עשויה להיות קטנה.

שיעור עלית המחירים השנתי ירד ל-%0.5. מחירי המזון ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן לחודש יוני עלה בשיעור של 0.3% לעומת החודש הקודם (ממוצע התחזיות של הגופים הפיננסיים היה 0.2%). עליות המחירים המשמעותיות נרשמו בסעיפי ההלבשה והנעלה (כ-10%) והדיור (כ-0.3%) אשר תרמו את מרבית העלייה. עוצמת העלייה בסעיף ההלבשה וההנעלה הייתה מעבר לעליה העונתית הרגילה בחודש זה וזאת למרות מבצעי סוף העונה ברשתות האופנה. ייתכן והסיבה העיקרית לשיעור העלייה הגבוה נעוצה בחלקה בשיטת המדידה של הלמ”ס הכוללת השוואה בין מחירי יוני 2014 ומחירי יוני 2013. בנוסף, יש לציין כי ירידות מחירים משמעותיות חלו במחירי הפירות והירקות (2.7%-) ובמחירי המזון אשר ירדו בשיעור של 0.3%. מחירי המזון נמצאים במגמת ירידה מאז הרביע הרביעי בשנה שעברה עת הגיעו לרמת שיא. מאז חודש אוקטובר ירדו מחירי המזון בשיעור של 2%, ובהשוואה לחודש יוני 2013, חלה ירידה של כ-0.7% וזאת בהמשך למגמת האטה בקצב עליית מחירי המזון בשנה האחרונה (ראה\י תרשים). ירידת מחירי המזון בעת האחרונה נובעת בעיקר מהתגברות התחרות בקרב רשתות המזון וירידה במחירי יצור המזון בשנה האחרונה (4.1%-) על רקע הירידה במחירי יבוא סחורות המזון ותיסוף השקל. להערכתנו, מגמות אלה צפויות להימשך ועשויות לתמוך, יחד עם התגברות הרגולציה בתחום, בהמשך ירידה במחירי המזון בעת הקרובה.

מדד מחירי המזון

ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן בשיעור של 0.5%, מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים. מדובר באינפלציה נמוכה מאד המשקפת שפל של 7 שנים. שיעור עליית המדד השנתי צפוי להמשיך לרדת בחודשים הקרובים, וצפוי להתחיל לעלות (משיעורים נמוכים מאד) לקראת סוף השנה ולעמוד בעוד 12 חודשים מעט מעל הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1%-3%). למרות סביבת האינפלציה המתונה והחולשה בסקטור העסקי, אנו מעריכים, בתרחיש המרכזי, כי בנק ישראל לא יפחית את הריבית בחודשים הקרובים, וזאת בעיקר עקב המשך מגמת העלייה במחירי הדיור (8.8% ב-12 החודשים האחרונים), המשך עליית מחירי הנכסים הפיננסיים, והערכות לשיפור בפעילות במשק ב-2015.

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?