כלכלני לאומי: “תנועות ההון הפיננסיות היוצאות ממשיכות לגדול ויתכן שיהיה בכך גורם הממתן את הלחצים לתיסוף השקל בעתיד”

הממשלה צפויה לעמוד ביעד הגירעון ב-2014. קיימים סימני שאלה לגבי עמידה ביעד הגירעון ב-2015 

הפעילות התקציבית של הממשלה בחודשים ינואר-מאי הסתכמה בעודף של כמעט 1 מיליארד ₪. מדובר בנתון חיובי מאד בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים קודמות אשר התאפיינו בגירעונות גבוהים בתקציב (ראה\י תרשים 1). בחינת הנתונים בחמשת החודשים הראשונים של השנה מעידה על המשך מגמת שיפור בהכנסות המדינה ממסים לאחר שבחודשים ינואר-מאי ההכנסות היו גבוהות בשיעור ריאלי של כ-10.3% מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות הממשלה מתחילת השנה נובע, בין היתר, מהעלאות שיעורי מס (מס חברות), העמקת גביית המסים והגברת האכיפה, וכן מגורמים חד פעמיים (גביה חריגה) יש לציין כי החל מהמחצית השנייה ב-2013 חלה התמתנות בקצב הגידול השנתי של הכנסות המדינה ממע”מ בגין פעילות בשוק המקומי (כלומר ללא מע”מ על יבוא), דבר אשר עשוי להעיד על ההאטה בהתרחבות הביקושים המקומיים והצריכה הפרטית בפרט. להערכתנו, מגמה זו עשויה להימשך בטווח הקצר על רקע העלייה המתונה בשכר הריאלי וירידת המחירים במשק כפי שבאה לידי ביטוי בירידת מדד המחירים לצרכן מתחילת השנה. 

ב-12 החודשים האחרונים הסתכם הגירעון הממשלתי בכ-25.8 מיליארד ₪, רמה המשקפת שפל של כמעט שלוש שנים, ועל פי אומדני משרד האוצר, הגירעון המצטבר מהווה 2.4% ביחס לתמ”ג – נמוך יותר מיעד הגירעון לשנת 2014 שהינו 2.7% לפי ההגדרות המעודכנות למדידת התוצר. להערכתנו, ובהתבסס על עודף מגביית מסים מתחילת השנה ביחס לתכנון (4.2 מיליארד ₪) ותחזיות הצמיחה למשק הישראלי שנערכו על ידי אגף הכלכלה של לאומי, הממשלה צפויה לעמוד ביעד הגירעון ב-2014. יחד עם זאת, הממשלה צפויה לעמוד בפני אתגר לשם עמידה ביעד הגירעון לשנת 2015 (2.5% תוצר), וזאת על רקע האפשרות של הגדלת הוצאות הממשלה  מעבר לגידול המתוכנן לשנת 2015 הנגזר מהכלל הפיסקאלי (לצורך קידום תוכניות חברתיות, הטבת מע”מ 0% בתחום הדיור, ביטחון ועוד). בעקבות זאת, בנק ישראל המליץ לממשלה בחודש מאי לבצע מספר צעדים פיסקאליים מרסנים (העלאת מסים וקיצוץ בהוצאות) כדי לעמוד ביעד הגירעון, אך נכון לעכשיו, לא פורסמו החלטות מטעם הממשלה בנושא זה.

היקף ההשקעות הישירות במשק נותר גבוה והמשיך לתמוך בעוצמתו של השקל

ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים (“FDI”) הסתכמו בכ-0.5 מיליארד דולר בחודש אפריל (הנתונים לחודש אפריל כוללים את הנתונים המדווחים על ידי מערכת הבנקאות בלבד, והיקף ההשקעות הסופי עשוי להיות גבוה יותר לאחר שיתקבלו הנתונים משאר המקורות). בסך הכל, מתחילת השנה הסתכם היקף ההשקעות הישירות בכ-3.45 מיליארד דולר. נתון זה משקף קצב שנתי של כ-10.4 מיליארד דולר בשנה (ראה/י תרשים 2). מדובר בקצב השקעות גבוה בראיה היסטורית ונמוך במעט מהיקף ההשקעות הגבוה שנמדד בשנה שעברה. על פי נתוני תנועות ההון הקודמים וסקר הלמ”ס, עיקר פעילות ה-FDI מתבצעת על ידי גופי השקעות מארה”ב ואירופה ומתמקדת בעיקר בענפי הייטק ובמחקר מדעי (היוו כמחצית מההשקעות הישירות בשנים האחרונות), אך לא רק. לאחרונה אנו עדים להמשך מגמה של התעניינות גוברת מצד גופי השקעות אסייתיים בחברות ישראליות הפועלות בענפי כלכלה שונים, ביניהם מזון (רכישת תנובה על ידי ברייטפוד), צבע ותחזוקת הבית (רכישת טמבור על ידי קוסטו הסינגפורית), פיננסים וחברות הזנק.

להערכתנו, המגמה החיובית של השקעות ישירות במט”ח של זרים  במשק הישראלי עשויה להימשך השנה וב-2015 בעיקר עקב התגברות הציפיות לשיפור בפעילות הכלכלית בעולם ובישראל, סביבת הריביות הנמוכה בעולם, ותשואות לפדיון נמוכות בשוקי האג”ח המהווים אלטרנטיבת השקעה. יש בכך ביטוי להערכת הגופים הזרים לאיכות הנכסים ומצב המשק הישראלי. על רקע זה, אנו מעריכים כי פעילות ה-FDI, יחד עם העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, עשויים להמשיך להוות גורמים דומיננטיים אשר יתמכו בעוצמתו של השקל ביחס לסל המטבעות. יש לציין כי בנק ישראל ממשיך לרכוש מט”ח בקצב של כ-280 מיליוני דולרים בחודש (הממוצע בשנה האחרונה) במסגרת תכנית רכישות המט”ח לקיזוז השפעת הגז על שער החליפין (בסה”כ, הבנק אמור לרכוש מט”ח בהיקף של 3.5 מיליארד דולרבמסגרת התכנית לרכישות המט”ח). תכנית זו נועדה לעקר את השפעת הפקת הגז הטבעי על החשבון השוטף של מאזן התשלומים ועל השקל, אך לא עושה כך בהקשר של השפעות ה-FDI על החשבון הפיננסי, אשר גם להן השפעות משמעותיות על שער החליפין של השקל.

תנועות ההון הפיננסיות היוצאות ממשיכות לגדול ויתכן שיהיה בכך גורם הממתן את הלחצים לתיסוף השקל בעתיד

ההשקעות הפיננסיות בחו”ל של תושבי ישראל הסתכמו בכ-1 מיליארד דולר בחודש אפריל. למרות שהיקף ההשקעות בחודש אפריל היה נמוך ביחס לממוצע ההשקעות בשלושת החודשים הקודמים (כ-1.45 מיליארד דולר), עדיין מדובר בהיקף השקעות גבוה בהשוואה לנתוני העבר הרחוק יותר (יש גם לזכור כי מספר ימי המסחר באפריל היה נמוך בשל חג הפסח). בסך הכל מתחילת השנה עומד היקף ההשקעות הפיננסיות על 5.3 מיליארדי דולרים. רמה זו משקפת קצב שנתי של כ-16 מיליארדי דולרים — קצב שיא היסטורי — לעומת 11 מיליארדי דולרים בשנה שעברה ו-8.8 מיליארדי דולרים ב-2012. בתרשים 2 ניתן לראות את המגמה החיובית בהשקעות הפיננסיות בחו”ל על ידי משקיעים ישראלים בשנים האחרונות.

יציבותו של השקל בעת האחרונה, למרות הפער הניכר בין תנועות ההון היוצאות לנכנסות, עשוי ללמד כי חלק גדול מההשקעות הפיננסיות בחו”ל של גופי ההשקעות המוסדיים הישראליים ושל הסקטור העסקי הינו מגודר באמצעות מכשירי נגזרים  ועל כן ההשפעה על שער החליפין של השקל כנגד סל המטבעות של תנועות ההון היוצאות הייתה קטנה בשנים קודמות.  מתחילת 2014 ניכרת מגמת יציבות בשער החליפין של השקל כנגד סל המטבעות (ראה\י תרשים 3), ויתכן כי מגמה זו הושפעה בחלקה מעלייה המדרגה בתנועות ההון היוצאות.

במבט קדימה, אנו מעריכים כי התנאים הבסיסיים של המשק אמורים לתמוך בעוצמתו של השקל. אולם, במידה והיקף ההשקעות הפיננסיות של ישראליים בחו”ל ימשיך לגדול ויחול שינוי בתפיסת המשקיעים המוסדיים, אשר יגרום לירידה בהיקף הגידור המטבעי, אזי הלחצים לתיסוף השקל כנגד סל המטבעות עשויים לקטון בעתיד. גורם נוסף שעשוי להקטין במעט את הלחצים לתיסוף הוא מגמת הגידול בגירעון בסחר הסחורות של ישראל.

עלייה משמעותית במספר כניסות התיירים לישראל

בחודשים ינואר-מאי ביקרו בישראל 1.44 מיליוני תיירים (מבוסס על נתונים מנוכי עונתיות). נתונים אלה משקפים גידול משמעותי של 22.5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בתרשים 4 ניתן לראות כי בשנה האחרונה חלה עליה חדה במספר התיירים שנכנסו לישראל, דבר אשר קיבל ביטוי גם בעליה במספר לינות התיירים מחו”ל (מספר לינות של ישראלים ירד בשנה האחרונה). מגמת הגידול במספר התיירים נובעת ממספר גורמים, ביניהם שיפור בסביבה הגיאו-פוליטית (שקט יחסי בישראל ביחס למדינות מזה”ת אחרות), שיפור מסוים בביטחון הכלכלי של משקי הבית במדינות המפותחות כפי שבא לידי ביטוי במדדי אמון הצרכנים הבינלאומיים, הגברת מאמצי השיווק ומתן מבצעים מיוחדים לתיירים על רקע תיסוף השקל. עם זאת, התיסוף פוגע בהכנסות השקליות של המלונות בישראל.

המגמה החיובית בכניסות תיירים לישראל עשויה להימשך השנה וב-2015 על רקע השיפור הכלכלי הצפוי בעולם. המשך מגמה חיובית בכניסות תיירים תתמוך בגידול בפדיון בענף המלונאות וביצוא השירותים של ישראל. הסיכונים העיקריים להערכות אלה הם שינוי לרעה בסביבה הגיאופוליטית ותיסוף בשער החליפין של השקל כנגד סל המטבעות.