כלכלני לאומי: יחס הגירעון לתוצר ב-2013 עשוי להיות נמוך מן היעד של 4.65% תוצר

במחצית הראשונה של 2013 הסתכם הגירעון הממשלתי בסך של כ-10.3 מיליארד ₪  לעומת גירעון בסך של כ-11.1 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד, וב-12 החודשים האחרונים הסתכם הגירעון ב-38.2 מיליארד ₪. בחינת מצב הגירעון המצטבר מעידה לאחרונה על מגמת ירידה ברמת הגירעון ביחס לתוצר אשר החלה בחודש פברואר; לאחרונה הרמה הגיעה ל-4% תוצר לעומת הרמה הממוצעת בחודשים ינואר-מאי אשר עמדה על כ-4.5% תוצר.

מגמת הירידה הינה תוצאה של גידול מהותי בהכנסות ממסים עקיפים (מע”מ, מסי קניה, מיסוי עקיף על מוצרי צריכה ספציפיים) אשר עלו בשיעור ריאלי של 8.2% וזאת עקב העלאת שיעורי המס וגם, ככל הנראה, עקב גידול חריג ברכישות מסוימות על ידי הציבור בחודשים האחרונים, אשר נבע מרצון הציבור להקדים רכישות אלו ולהימנע ככל הניתן מהעלאת  שיעורי מס שונים כמו שיעור המע”מ בחודש יוני וכן הצפי לייקור המיסוי על דיור (מס רכישה, מס שבח). יש לציין כי גם לתקבולי המס החד פעמיים מעסקת ישקר הייתה תרומה לצד הכנסות המדינה ממסים.

על רקע זה אנו מעריכים כי רמת הגירעון בתקציב תהיה נמוכה מהתקרה שנקבעה לשנת 2013 ברמה של 4.65% תוצר, ותנוע בטווח של 4.0-4.5%. במידה וצעדי המדיניות הכלכלית לקראת שנת 2014 יתפרשו כתומכים בהפחתת יחס הגירעון-תוצר גם בשנה הבאה, תהיה לכך תרומה לשמירה על פער תשואות לפדיון נמוך יחסית בין אגרות החוב של ממשלת ישראל ומקבילותיהן בארצות הברית, לאחר שבשנה האחרונה חלה מגמת ירידה בפער שבין אגרות החוב של ישראל וארה”ב לרמה מאוד נמוכה בפרספקטיבה היסטורית. המשך שיפור בתנאים הפיסקאליים של ממשלת ישראל, לצד הגידול הצפוי בעודף במאזן התשלומים של ישראל, עשוי לתמוך בפער תשואות נמוך יחסית.

היקף ההנפקות הממשלתיות עשוי לרדת

ההוצאה התקציבית לחישוב תקרת הגירעון על פי התכנית הכלכלית לשנים 2013-2014 עומדת כיום על כ-309 מיליארד ש”ח בשנת 2013 וזאת מול תחזית הכנסות של 263.4 מיליארד ₪. תקרת הגירעון הכולל (ללא אשראי) בשנת 2013  הוא כ-45.6 מיליארד ש”ח, המהווים את היעד של 4.65% תוצר. תקרת הגירעון הכולל, לרבות אשראי, לשנת 2013 הוא 41.2 מיליארד ₪, והמקור העיקרי למימון הגירעון יהיה מלוות מהציבור הישראלי, הכוללות הנפקות של חוב סחיר ולא סחיר ובתוספת קטנה יחסית של מקורות אחרים, אשר צפויות להסתכם בכ-39.7 מיליארד ₪ (נטו). מתוך היקף זה, עיקר פעילות גיוס החוב צפויה להתבצע בשוק האג”ח הממשלתי המקומי. עד כה, בחודשים ינואר-יוני, נפרעו מלוות ממשלה של חוב סחיר ולא סחיר בהיקף של כ-34 מיליארד ₪, אך הממשלה ביצעה גיוס עודף בתקופה זו בהיקף של כ-20 מיליארד ₪.

על פי תקרת הגירעון של 4.65% תוצר, הגירעון הכולל למחצית השנייה של 2013 יהיה עד כ-33 מיליארד ₪, וכאמור לעיל, גם ישנה אפשרות לגרעון נמוך מכך.  רובו של גירעון זה ימומן באמצעות הנפקות חוב של הממשלה בשוק המקומי (סחיר ולא סחיר). היקף הגיוס הכולל של הממשלה במחצית השנייה של השנה צפוי להיות עד כ-55 מיליארד ₪ המשקף את הגירעון הנותר למימון עד לסוף השנה, “מיחזור” חובות ישנים המגיעים לפדיון וכנגד שימוש בעודף הגיוס הממשלתי שנצבר במחצית הראשונה של השנה. לשם השוואה, במחצית הראשונה של 2013, גיוס החוב הממשלתי בשוק המקומי (סחיר ולא סחיר) היה כ-58 מיליארד ₪. המשמעות של הערכת גיוס זו היא שבמחצית השנייה של 2013 עשויה להיות ירידה קלה בהיקפי הגיוס של הממשלה בשוק המקומי. ירידה זו עשויה להיות מודגשת עוד יותר במידה והגירעון בפועל לשנת 2013 יהיה נמוך מהתקרה, זאת בהמשך לאמור לעיל. יציבות, או אף ירידה בהיקף הגיוס, עשויים למתן את הלחצים הפועלים לעליית תשואות בשוק האג”ח הממשלתי אשר עיקרם מיובאים מחו”ל בעת האחרונה.

רכישות המט”ח של בנק ישראל תומכות בשקל באופן מתון בלבד

ב-13 במאי הודיע בנק ישראל, במקביל להחלטת הריבית שלא מן המניין בה הפחית את הריבית ברבע אחוז לרמה של 1.50%, על תוכנית רכישות מט”ח בהיקף של 2.1 מיליארד דולר עד סוף השנה כדי לקזז את ההשפעה של הפקת הגז על שער החליפין כתוצאה מהתרומה הצפויה בהיקף של 2.8 מיליארד דולר לחשבון השוטף. מדו”ח יתרות המט”ח עולה כי בנק ישראל  רכש בחודש יוני 1.44 מיליארד דולר מתוכם 240 מיליוני דולר נרכשו על פי תכנית הרכישות, ובסך הכל בחודש יוני נרשם גידול בסך 570 מיליוני דולרים לעומת סוף החודש הקודם לרמה של 78.2 מיליארד דולר. למרות התערבות בנק ישראל בשוק המט”ח, השקל התחזק בחודש יוני בשיעור של 1.8% לעומת הדולר, בהמשך למגמה ב-12 החודשים האחרונים. יש לציין כי פיחות השקל בשלושת השבועות האחרונים בשיעור של 3.3% הינו תוצאה של התחזקות הדולר בעולם כנגד מרבית המטבעות על רקע השינוי בטון הבנק הפדראלי (מדד הדולר העולמי, ה-DXY התחזק בכ-5% באותה התקופה). להערכתנו, הכוחות הבסיסיים לתיסוף השקל קשורים בחלקם בלבד לתרומת הגז לחשבון השוטף ולפערי ריבית, כאשר אחד הגורמים המשמעותיים התומכים בתיסוף הוא תנועות ההון הנכנסות (נטו) המושפעות מגידול בהשקעות הישירות בישראל, מגמה אשר צפויה להימשך.