כלכלני לאומי: “הריבית צפויה להישאר ללא שינוי בחודשים הקרובים”

המשק ממשיך לצמוח בקצב מתון יחסית, של כ-3%, אך קצב הצמיחה צפוי לעלות בהמשך השנה וב-2015

המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה ברביע הראשון של השנה בשיעור של 2.8% במונחים שנתיים, קרוב לשיעור השינוי הממוצע בששת הרביעים הקודמים. נתון זה מעיד על יציבות בקצב הצמיחה במשק ברביעים האחרונים, אך בראיה ארוכת טווח יותר, מדובר בשיעור צמיחה מתון ביחס לשיעור הצמיחה הפוטנציאלי במשק הישראלי וביחס לקצבי הצמיחה בעבר הרחוק היותר (ראה\י גרף). 

בחינת האינדיקאטורים אשר השפיעו על המדד ברביע הראשון של השנה לעומת קודמו (רביע רביעי, 2013) מעידה על מגמות בלתי אחידות בקרב רכיבי הפעילות השונים המרכיבים את המדד. הגורמים העיקריים אשר תרמו לעליית המדד ברביע הראשון הם: יצוא השירותים אשר צמח בשיעור ניכר של 7.3% ביחס לרביע הקודם; רכיבי צריכה פרטית, ביניהם פדיון בענפי המסחר והשירותים; ויבוא מוצרי צריכה. לעומת זאת, הגורמים העיקריים אשר מיתנו את שיעור הצמיחה במדד המשולב הם: קיפאון ביצוא הסחורות ברביע הראשון של השנה ביחס לרביע הקודם, על רקע האטה ביצוא מחשבים וכימיקלים (קרא\י הרחבה בסקירתנו מה-23.04.2014); וירידה בהתחלות הבניה.

 להערכתנו, קצב הצמיחה בהמשך השנה יושפע ממספר גורמים מנוגדים. ראשית, ההתרחבות בפעילות במדינות המפותחות והגידול בביקושים למוצרים ושירותים בתחום הטכנולוגיה עשויים לתמוך בהתרחבות בפעילות היצוא הישראלי. בנוסף, מגמת השיפור בשוק העבודה, המקבלת ביטוי בעליה במספר המועסקים, גידול בהיצע המשרות (פירמות המבקשות להעסיק עובדים חדשים) בעת האחרונה ועלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, עשויה לתמוך בהתרחבות, אם כי איטית יחסית, בצריכה הפרטית לנפש – בפרט של מוצרים לצריכה שוטפת ולא של מוצרים בני-קיימא. הגורם אשר עשוי להכביד על הצמיחה במשק הוא ההאטה הזמנית בפעילות ענף הבניה עקב העלייה הניכרת במידת אי הוודאות בקרב חלק מן היזמים בשוק הנדל”ן למגורים, במהלך פרק הזמן שיארך עד לאישור הצעות החוק השונות בתחום הדיור, אשר ככל הנראה יאושרו רק במהלך המחצית השנייה של השנה.          

 מגמת הירידה בשיעור האבטלה עשויה להיבלם במהלך השנה, אך ככל הנראה שלא בגלל האטה בקצב יצירת מקומות עבודה חדשים

ברביע הראשון של השנה חלה עליה של כ-38 אלף מועסקים במשק הישראלי (מנוכי עונתיות). עליה זו משקפת קצב גידול נאה של 4.4% במספר המועסקים במונחים שנתיים לעומת 2.7% ברביע הקודם, ומעידה על שיפור בשוק העבודה ברביע הקודם. במקביל, באותה התקופה חל גידול במספר המשתתפים בכוח העבודה ושיעור ההשתתפות במשק עלה לרמה של 64.1% לעומת 63.7% ברביע הקודם. כפי שציינו בסקירותינו הקודמות, העלייה בשיעור ההשתתפות נובעת, בין היתר, משיפור בציפיות של משקי הבית לגבי המצב הכלכלי (כפי שעולה מסקר אמון הצרכנים של הלמ”ס), ומתוכניות ממשלתיות ארוכות טווח לעידוד התעסוקה. לאור העלייה בשיעור ההשתתפות (כלומר הצטרפות של עוד אנשים לשוק העבודה), וחרף העלייה במספר המועסקים, שיעור האבטלה ברביע הראשון שמר על יציבות ברמה של 5.8%, זאת בהמשך לירידה הדרגתית ומתונה בשיעור האבטלה במהלך 2013 (ראה\י גרף). 

בחינת נתוני התעסוקה בסקטור העסקי לפי ענף כלכלי מעידה על גידול במספר המועסקים ברביע הראשון בענפי המסחר הסיטונאי והקמעונאי בשיעור של 14.8% במונחים שנתיים, גידול של 13.8% בבינוי, גידול של כ-7.3% בשירותים פיננסיים וגידול של 4.4% בתעשייה. מצד שני, חל קיטון במספר המועסקים במגזר המידע והתקשורת בשיעור של 7% במונחים שנתיים ו-10% בשירותי אוכל ואירוח.

 נתוני התעסוקה בסקטור הציבורי ברביע הראשון שיקפו שונות בין הענפים השונים. בענף החינוך נמדדה עליה חריגה של 24.5 אלף מועסקים (משקף גידול בקצב שנתי של כ-28%). מצד שני, חלו ירידות בעיקר בקבוצת “מנהל מקומי, ציבורי וביטחון” (5.1%-) ובשירותי בריאות (2%-). 

 לסיכום, ההתפתחויות בשוק העבודה מעידות על מגמת שיפור הדרגתית ומתונה בשנה האחרונה. במהלך 2013 המגמה החיובית הושפעה בעיקר מגידול מהותי במספר המועסקים בסקטור הציבורי לצד קיפאון בסקטור העסקי. במהלך ראשית 2014, הואט גיוס העובדים בסקטור הציבורי, אשר במבט שנתי ל-2014 צפוי להיות נמוך יותר מאשר בשנה שעברה על רקע האתגרים לעמידה ביעד הגירעון התקציבי ועקב ההתמתנות המתחייבת מן הכלל הפיסקלי החדש בקצב התרחבות הוצאות הממשלה. במקביל, אנו מעריכים כי קצב הגיוסים של כוח אדם בסקטור העסקי לא יהיה גבוה השנה על רקע קצב הצמיחה המתון במשק, בעיקר בענפים המסורתיים ברמות הטכנולוגיה הנמוכות, ורצון המעסיקים להתייעל. בנוסף, במידה ותימשך מגמת העלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, קיימת סבירות כי מגמת הירידה בשיעור האבטלה תיבלם במהלך השנה הקרובה.

 ריבית בנק ישראל עשויה להתחיל לעלות במהלך המחצית השנייה של 2014

בנק ישראל הותיר את הריבית לחודש מאי ללא שינוי, ברמה של 0.75%. בנק ישראל מנה מספר נימוקים אשר עמדו ברקע קבלת ההחלטה של הוועדה המוניטארית: 1. חלה האצה מסוימת בהתרחבות במשק ברביע הראשון של השנה (בניגוד לנתוני המדד המשולב אשר הצביעו על התמתנות קלה, ואשר הינם בעלי מתאם חיובי גבוה עם נתוני התוצר המקומי הגולמי), בהובלת הביקושים המקומיים ויצוא השירותים לצד השיפור המתמשך בפעילות במדינות המפותחות; 2. המשך מגמת עליה במספר המועסקים במשק; 3. ציפיות האינפלציה משקפות האצה מסוימת באינפלציה ב-12 החודשים הבאים, אם כי שיעור עליית המדד  צפוי להישאר בתחום יעד יציבות המחירים; 4. השקל נחלש במונחי שער החליפין הנומינלי אפקטיבי; 5. הערכות כי הריבית בארה”ב תעלה רק ברביע השני ב-2015; 6. המשך מגמת העלייה במחירי הדיור לצד חוסר וודאות לגבי השפעת צעדי המדיניות של הממשלה בנושא הדיור.

 במבט קדימה, אנו מעריכים כי הריבית תישאר ללא שינוי בחודשים הקרובים ממספר סיבות: ראשית, סביבת הריבית הנוכחית המתאפיינת בריבית ריאלית שלילית (מדובר בריבית בנק ישראל בניכוי ציפיות האינפלציה ב-12 החודשים הבאים), הנעה בטווח של 1.0%-  –  0.5%-. ריבית זו משקפת מדיניות מוניטארית מרחיבה ועשויה להמשיך לתמוך באינפלציה של מחירי נכסים, הן בתחום הדיור והן בשוק ההון. בנוסף, מניתוחים שביצענו בעבר מצאנו כי מידת האפקטיביות של כלי הריבית מבחינת השפעתו על שער החליפין של השקל מול סל המטבעות, ועל רמת הריביות הניתנות למגזר העסקי ולמשקי הבית הינה מוגבלת מאד. בנוסף, אנו מעריכים כי במהלך השנה תמשך מגמת ההתאוששות במשק העולמי הצפויה להשפיע לחיוב גם על המשק הישראלי.לכן, בבחינת עלות/תועלת למשק, ההשפעה של הפחתות ריבית נוספות על קצב הצמיחה במשק צפויה להיות קטנה.

 להערכתנו, ריבית בנק ישראל עשויה להתחיל לעלות במהלך המחצית השנייה של 2014 ומוקדם יותר מאשר ההערכות הנגזרות משוק המק”מ אשר אינן מגלמות העלאת ריבית בשנה הקרובה — אך זאת במידה ויתקיימו מספר תנאים: האצה בקצב הצמיחה במשק המקומי, עדכון תחזיות הצמיחה לשנת 2015 כלפי מעלה, המשך מגמת שיפור בציפיות העסקים בארץ ובחו”ל והתגברות הערכות לתחילת מהלך של העלאות ריבית בארה”ב במחצית הראשונה של 2015. יש לציין כי בנק ישראל מעריך שהריבית תחל לעלות ברביע הראשון של 2015 ותעמוד על 2% בסוף השנה הבאה, אם כי תחזית הריבית של בנק ישראל מתבססת על תחזית צמיחה מתונה יחסית לשנת 2015.