אגף הכלכלה

תחזית הצמיחה של בנק ישראל לשנת 2015 עודכנה במעט כלפי מעלה

אגף הכלכלה
ריבית בנק ישראל לחודש ינואר נותרה ללא שינוי

ריבית בנק ישראל לחודש ינואר נותרה ללא שינוי

בנק ישראל הודיע ב-29 בדצמבר, כי הריבית לחודש ינואר 2015 תישאר ברמה של 0.25%. רמתה של ריבית זו היא מן הנמוכות בהשוואה בינלאומית (ראה/י גרף). הותרת הריבית ברמתה מאז ירדה בחודש ספטמבר 2014, נובעת משילוב של מספר תנאי רקע. ראשית, סביבת האינפלציה נותרה מתונה כאשר בחלק מהמדדים האינפלציה היא שלילית ובחלקם (בפרט בתחזיות לשנה הקרובה) היא קרובה לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1% עד 3%). זאת, למרות העלייה המחודשת במחירי הדירות. שנית, מדדי הפעילות הכלכלית השונים, כולל מדדים משוק העבודה, מצביעים בחלקם על התאוששות של הפעילות הכלכלית במשק ברביע הרביעי של השנה לאחר הפגיעה בצמיחת המשק ברביע השלישי כתוצאה ממבצע “צוק איתן”. הנקודה השלישית נוגעת לפיחות בשערו של השקל, בפרט מול הדולר, הצפוי להועיל ליצוא ולתמוך, להערכת בנק ישראל, הן בצמיחה והן להביא בתקופה הקרובה לעלייה במדד המחירים לצרכן, דרך השפעתו על מחירי המוצרים המיובאים. הנקודה הרביעית היא ההתפתחויות במשק העולמי, ובפרט המשך הצמיחה המתעצמת בארה”ב לצד חולשה בפעילות במרבית מדינות אירופה, יפן, ובחלק מהמשקים המתעוררים. הירידה החדה במחירי הנפט, אם תשמר, עשויה לתמוך בפעילות הכלכלית במדינות המייבאות נפט אך לפגוע במדינות המייצאות את המשאב.

ריבית של בנקים מרכזיים בעולם

על רקע האמור לעיל, העריך בנק ישראל “שרמת הריבית הנוכחית תומכת בהמשך ההתאוששות בפעילות הכלכלית ובחזרת האינפלציה אל תוך היעד“. הודעה זו מעט שונה מן הניסוח שנכלל בהודעת הריבית שפורסמה בחודש שעבר בה נאמר: “הוועדה המוניטרית סבורה שהשפעות הפחתות הריבית האחרונות, שהביאו את הריבית לרמה של 0.25%, טרם באו לידי ביטוי מלא בפעילות ובאינפלציה, ולאור זאת החליטה גם החודש להותיר את הריבית ללא שינוי”. להערכתנו, הניסוח בהודעה הנוכחית עשוי להצביע על כך שבעת הנוכחית, פחת, לדעת בנק ישראל, הצורך בנקיטת צעדים מרחיבים נוספים, במסגרת צעדי המדיניות המוניטרית האפשריים.

תחזית הצמיחה של  בנק ישראל לשנת 2015 עודכנה במעט כלפי מעלה

מחלקת המחקר של בנק ישראל עדכנה החודש את התחזית המקרו כלכלית לשנת 2015, אשר הוצגה לוועדה המוניטרית לקראת ההחלטה על הריבית לחודש ינואר 2015. במסגרת העדכון, התחזית לצמיחת המשק בשנת 2015 עומדת כיום על 3.2% לעומת 3.0% בתחזית שפורסמה על ידי בנק ישראל בחודש ספטמבר 2014 (ראה/י לוח). תחזית זו קרובה כיום לתחזית לאומי לשנת 2015 שהיא 3.4%. ההסבר לעדכון הקטן כלפי מעלה הוא בהתרחבות הצריכה הציבורית, כאשר מנגד, בנק ישראל הוריד את התחזיות לצריכה הפרטית, השקעות ויצוא. יש לציין כי התחזית לשינוי ביבוא עודכנה כלפי מטה (ייתכן ובשל צמצום רכיבי יבוא בצריכה הפרטית ובהשקעות).

תחזית מחלקת המחקר

באשר להתרחבות המהירה יותר של הצריכה הציבורית, הערכות בנק ישראל התבססו על הצעת התקציב שאושרה בקריאה ראשונה. אישור מאוחר של התקציב, בשל הבחירות, עלול להביא לקצב מתון יותר של גידול ההוצאות (ולכן של הצריכה הציבורית), וכפועל יוצא לצמיחה מתונה יותר של המשק. למרות העדכון המתון כלפי מעלה של קצב הצמיחה והעדכון כלפי מטה של הצריכה הפרטית, הרי שהתחזית לשיעור האבטלה עודכנה בשיעור משמעותי כלפי מטה ל-5.7% (מ-6.9% בתחזית קודמת).

באשר לאינפלציה במשק: שיעור עליית המחירים עודכן במעט כלפי מעלה (מ-1.0% בתחזית מספטמבר ל-1.1% בתחזית הנוכחית). עם זאת, בנק ישראל כלל בתחזית הנוכחית את הירידה הצפויה במחירי החשמל והמים בחודש ינואר 2015 שעתידה לגרוע מהמדד כ-0.4%. בנטרול ירידה זו (אשר כפי הנראה לא נכללה בתחזית מחודש ספטמבר) הרי שהתחזית לשנה הקרובה הייתה מסתכמת בכ-1.5%. העלייה הזו באינפלציה הצפויה מקורה בהשפעת הפיחות החד בשערו של השקל ולמרות הירידה במחירי הנפט.

למרות העדכון כלפי מעלה בתחזיות הצמיחה והאינפלציה (בנטרול השפעת מחירי החשמל והמים), הרי שבתחזית לריבית, מחלקת המחקר של בנק ישראל לא שינתה את הערכתה, לפיה, הוועדה המוניטרית תשמר את הריבית במהלך 2015 והיא תעמוד על 0.25%. זאת, בניגוד להערכות של החזאים השונים במשק (כולל לאומי) וכן מהציפיות הנגזרות משוק ההון. יחד עם זאת, הערכות אלה המתבססות על נתונים הידועים כיום עשויות להשתנות כפי שקרה בעבר. למשל, לפני שנה (דצמבר 2013) תחזית מחלקת המחקר הייתה כי הריבית בסוף 2014 תהיה 2.0%. ההתפתחויות הכלכליות במהלך השנה שחלפה הביאו את הוועדה המוניטרית להוריד משמעותית את הריבית עד ל-0.25% בסוף 2014, ובמקביל להוריד את תחזיות הריבית במהלך השנה.

התאוששות בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי ברביע הרביעי  

ערך הרכישות בכרטיסי אשראי גדל ברביע הרביעי של השנה (על פי נתוני החודשים אוקטובר-נובמבר) בשיעור חד ביחס לרביע השלישי. זאת, על פי נתונים ריאליים ומנוכי עונתיות. ייתכן שיש בכך ביטוי לתיקון הנובע מהאטת הפעילות של משקי הבית במהלך מבצע “צוק איתן” שהיה ברביע השלישי של השנה. עם זאת, תופעות של עליות/ירידות בהיקף הרכישות היו גם בעבר (ראה/י גרף). כאשר בוחנים את התפתחות ערך הרכישות בשנים האחרונות, הרי ששיעור הגידול הריאלי הרבעוני הממוצע, הוא כ-1.5% (במזון ומשקאות, כ-0.9%), דהיינו, כ-6%, במונחים שנתיים. שיעור זה גבוה מקצב התרחבות הצריכה הפרטית במשק באותה עת ומשקף גם תהליך מתמשך של מעבר לתשלום בכרטיסי אשראי, על חשבון אמצעי תשלום אחרים. נתונים אלה, לצד מדדי פעילות אחרים, עשויים לחזק את ההערכה כי ברביע הרביעי נרשמה התאוששות בפעילות הכלכלית לאחר האטה ברביע השלישי, שבמהלכו התרחש מבצע “צוק איתן”. בהקשר זה, בנק ישראל העריך כי המבצע גרע מהמשק כ-0.3% מהתוצר השנתי, בעיקר עקב הפגיעה ביצוא שירותי תיירות ובצריכה הפרטית. בהיעדר הרעה במצב הביטחוני, ניתן לצפות להתאוששות ברביעים הקרובים בתחומים אלה ולכך עשויות להיות השפעות חיוביות גם על הפעילות בכרטיסי אשראי.

מדד ערך סך הרכישות

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?