אגף הכלכלה

ריבית בנק ישראל לחודש אוגוסט אמנם נותרה ללא שינוי, אך צפויה לרדת בהמשך

אגף הכלכלה
המדד המשולב משקף צמיחה איטית גם ברבע השני של בשנה

המדד המשולב משקף צמיחה איטית גם ברבע השני של בשנה.המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש יוני ב-0.2%, ומתחילת השנה הסתכמה עלייתו ב-1.1%. התפתחות המדד המשולב במהלך ששת החודשים האחרונים מצביעה על עלייה של 0.2% בכל חודש, אשר משקפת ירידה בקצב הצמיחה של המשק בהשוואה ל-2011. כפי שניתן לראות בתרשים, קיים מתאם חיובי גבוה בין שיעור הצמיחה של התוצר העסקי לבין שיעור השינוי במדד המשולב (הנתונים הם של ממוצעים נעים המשקפים מגמות). על פי התרשים, התוצר המקומי הגולמי של המגזר העסקי עשוי לגדול ברבע השני של 2012 בקצב שנתי נמוך מזה של הרבע הראשון, התואם את תחזית אגף כלכלה לתוצר המקומי הגולמי הכולל אשר עומדת על 2.8% ב-2012.

 

מה ניתן ללמוד מהתפתחות רכיבי המדד המשולב?

עיקר העלייה במדד המשולב ביוני נבעה מגידול במדדי הפדיון בענפי המסחר והשירותים ובייצור התעשייתי. בחודשים ינואר-יוני עלו מדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים והייצור התעשייתי ב-2.9% ו-1.7% בהתאמה. בנוסף, במהלך חודש אפריל, נרשמה עלייה של 0.3% בהיקף משרות השכיר בסקטור העסקי, זאת לאחר ירידה בשיעור דומה בכל הרבע הראשון של השנה.

 מדד יצוא הסחורות ירד ביוני בשיעור חד של 12.3% לעומת מאי, ומדד יצוא השירותים שמר על שיעור צמיחה חיובי עם עלייה של 0.3% ביוני לעומת מאי. בסיכום הרבע השני של 2012, ניכרת חולשה משמעותית בנתוני היצוא – מדד יצוא הסחורות ירד ב-3.8% ברבע השני ביחס לרבע הראשון. עם זאת, מדד יצוא השירותים עלה ב-1.7% ביחס לרבע הראשון כאשר הוא למעשה שומר על יציבות מתחילת השנה. על רקע העובדה כי 70% מהיצוא במשק הישראלי הינו יצוא של סחורות, נתונים אלו צפויים להשפיע בצורה שלילית על היקף השימושים ברבע השני. עם זאת, ההחלשות הריאלית של השקל בבמהלך השנה האחרונה צפויה למתן במעט את המגמה השלילית של היצוא במהלך המחצית השנייה של השנה ואף לתרום לחזרה למגמה חיובית במהלך 2013.

בצד המקורות, ניתן לראות האטה גם בנתוני היבוא. מדד ייבוא מוצרי צריכה ירד ברבע השני ביותר מ-7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כפי שניתן לראות בתרשים (בעמוד קודם), ירידה זו מאותתת על גידול מינורי בצריכה הפרטית של משקי בית ישראליים בשוק המקומי ברבע השני, לעומת הרבע המקביל אשתקד. נציין כי, לירידה ביבוא קיימות השפעות מנוגדות על הצמיחה הכוללת של המשק – מחד, הירידה ביבוא מאותת על החלשות הביקושים במשק וכך, דרך הצריכה הפרטית, תהיה לו השפעה שלילית על הצמיחה, מאידך, תורמת להגדלת היצוא נטו, אשר תורם לצמיחת התוצר.

 לסיכום, נתוני המדד המשולב לחודש יוני, אשר משלימים את נתוני הרבע השני, מאותתים על כך שהצמיחה ברבע זה היתה מעט חלשה יותר מהרבע הראשון של השנה בעיקר על רקע הירידה החדה ביצוא ועל רקע חולשת הביקושים של משקי הבית בשוק המקומי. במבט לחודשים הבאים, הירידה הצפויה בסביבת הריבית במשק, המשולבת עם החלשות השקל ביחס לסל המטבעות, צפויה לתמוך לקראת 2013 בהתאוששות היצוא, אך הינה בעלת השפעות מנוגדות על הצריכה הפרטית. מחד, הירידה בריבית צפויה להמשיך ולעודד את הצריכה במשק, ומאידך, החלשות השקל צפויה לתמוך בהתייקרות מוצרי הצריכה המיובאים למשק.

 ריבית בנק ישראל לחודש אוגוסט נותרה ללא שינוי, אך צפויה לרדת בהמשך

בנק ישראל הודיע ב-23 ביולי, כי הריבית לחודש אוגוסט תשאר ללא שינוי ברמה של 2.25%. החלטת הועדה המוניטרית איזנה בין הנתונים השונים על מצב המשק שעמדו לפניה: מחד, סביבת האינפלציה מצויה בסמוך למרכז יעד יציבות המחירים ואולי אף מתחתיו וגם קצב עליית מחירי הדיור התמתן.

 קצב התרחבות הפעילות הכלכלית בישראל מצוי מתחת לפוטנציאל, ברמה שנתית הנמוכה מ-3% וייתכן שאף מצוי בהאטה, בעיקר על רקע ההאטה בצמיחה העולמית. כל הגורמים אשר צוינו לעיל, תומכים בהורדת ריבית (כפי שעשו בנקים מרכזיים בעולם). כמו כן, יש לזכור כי הירידה בסביבת האינפלציה מביאה לעליה בריבית הריאלית  (בהינתן שמירה על רמת הריבית הנומינלית), דהיינו לריסון במדיניות המוניטרית, אשר בעת הנוכחית, אינה הולמת את מצב המשק.

 מנגד, ציין בנק ישראל את הפחתת הריבית בחודש שעבר ואת החלשות השקל שצפויים לסייע למשק, בעיקר דרך שיפור ברווחיות היצוא שהוא הגורם העיקרי שנפגע, ובכך פוחתת מידת הדחיפות של הפחתת ריבית נוספת. גם אי הוודאות בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2013 תמכה בהמתנה ולא בהורדה נוספת של הריבית. יחד עם זאת, נראה כי בהמשך השנה צפויה הריבית לרדת במידה מזערית.

Comments are closed.