אגף הכלכלה

כלכלני לאומי: בצד גרעון מסחרי גבוה במיוחד במחצית הראשונה של השנה –ישנם גם סימנים לאופטימיות

אגף הכלכלה
סחר החוץ של ישראל: גירעון גבוה במיוחד במחצית הראשונה של השנה

סחר החוץ של ישראל: גירעון גבוה במיוחד במחצית הראשונה של השנה

נתוני סחר החוץ של ישראל לחודש יוני, אשר פורסמו בסוף השבוע שעבר על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאפשרים לעמוד על המגמות המרכזיות בפעילות הסחר הבינלאומי של המשק הישראלי מאז ראשית השנה.

נתונים מנוכי עונתיות מראים כי במחצית הראשונה של השנה הסתכם הגירעון המסחרי הבסיסי[1] בכ- 2.1$ מיליארד-  הרמה הגבוהה ביותר מזה כעשור (ראה/י תרשים המציג נתונים לפי מחציות שנה). העלייה בגירעון המסחרי הבסיסי, מקורה בהיחלשות היצוא, וזאת על רקע ההאטה בכלכלה העולמית והעלייה ברמת אי-הודאות.

 

נתונים מנוכי עונתיות המפלחים את היצוא לפי העוצמה הטכנולוגית[2] מראים שהן בהשוואה למחצית השנייה של 2011, והן בהשוואה למחצית המקבילה אשתקד, חלה במחצית הראשונה של השנה ירידה בהיקף היצוא ברוב התעשיות; חריגה היא התעשייה המעורבת-מסורתית (הכוללת לדוגמא את ענפי הגומי ופלסטיק, מוצרי המתכת ועוד) אשר שמרה על יציבות בהיקף היצוא בהשוואה למחצית המקבילה אשתקד.

אך ישנם גם סימנים לאופטימיות

מדד ה-Tech Pulse האמריקאי, שהינו מדד המשקף את התפתחות תעשיית ההייטק בארה”ב, אשר התפרסם בשבוע שעבר, מצוי ברמתו הגבוהה ביותר מזה ארבע שנים. עובדה זו מעניקה מקום לאופטימיות באשר לפעילותן של חברות ההיי-טק הישראליות, ובפרט אלו העוסקות בתחום הציוד לתקשורת, בקרה ופיקוח וציוד רפואי ומדעי[3], שכן, לאורך זמן הפעילות הענפית מתואמת באופן חיובי עם השינויים ברמתו של המדד הנ”ל. במילים אחרות,  ניתן לקוות כי בקרוב נחזור לראות שיעורי צמיחה חיוביים בהיקף היצוא של ענף זה.

 ומה ניתן ללמוד מניתוח היצוא לפי ארצות/אזורים? נתונים לחמשת החודשים הראשונים של השנה מראים שהיקף היצוא הדולרי לאיחוד האירופי וארה”ב התכווץ בשיעור של 2.0% ו-18.1%, בהתאמה. מנגד,  היקף היצוא הדולרי ליבשת אסיה התרחב בשיעור של 13.1% במהלך התקופה האמורה. הנתון האחרון מעודד במיוחד משתי סיבות: הראשונה, התרחבות זו מפצה על התמתנות הביקושים מצידן של המדינות המפותחות באירופה וארה”ב והשפעתה של זו על פעילות הסחר הבינלאומי של המשק הישראלי; השנייה נעוצה בעובדה שההאטה בצמיחתה של הכלכלה הסינית במחצית הראשונה של השנה, לא העיבה על הביקושים לתוצרת המקומית, אשר הוסיפו להתרחב בחמשת החודשים הראשונים של השנה. זאת ועוד, ניתן לשער כי אם לבסוף תצליח הכלכלה הסינית לעמוד בתחזית צמיחה של 8% ומעלה (כפי שניתן ללמוד מתחזיות קרן המטבע העדכניות לשנה הנוכחית והבאה), נהיה עדים לעלייה משמעותית אף יותר בהיקף היצוא לגוש האסייתי.

 לסיכום, פעילות היצוא של המשק הישראלי סובלת מהאטה משמעותית בהשוואה לשנים האחרונות ולכך השפעה שלילית על צמיחת המשק. ניתן לשער כי מגמה זו תוסיף לאפיין את התקופה הקרובה, שעה שחלקים רבים מהכלכלה הגלובלית בכלל, ושל המדינות המפותחות בפרט, מתקשים לחזור לצמיחה של ממש. עם זאת, יש בנמצא מספר אינדיקאטורים המעניקים מקום לאופטימיות זהירה בנוגע לעתידה של פעילות הסחר הבינלאומית של המשק הישראלי ובין אלו ניתן גם לכלול את הפיחות הריאלי בשערו של השקל.

  מדד המחירים לצרכן לחודש יוני הפתיע וירד ב-0.3%

מדד המחירים לחודש יוני ירד ב-0.3%. ירידות המחירים העיקריות היו בסעיפים: פירות וירקות (5.9%), תחבורה ותקשורת (1.1%) וריהוט וציוד לבית (0.3%). בעוד הירידה החדה במחירי הפירות והירקות הייתה עונתית ברובה, הירידה בסעיף תחבורה ותקשורת נבעה בשל הירידה במחיר הדלק והשפעות השינוי המבני בשוק הסלולר בישראל. נציין כי השינוי המבני בשוק הסלולר, צפוי להערכתנו להשפיע על מדד המחירים בצורה מדורגת במהלך החודשים הקרובים.

 בעקבות מדד יוני, קצב האינפלציה במהלך 12 החודשים האחרונים ירד ל-1.0% בלבד, דהיינו בגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1%-3%), כאשר בנטרול סעיף הדיור המדד נותר כמעט ללא שינוי עם קצב גידול שנתי של 0.2% בלבד. במבט על ההתפתחויות במהלך חצי השנה הראשונה, בלטו ירידות מחירים בסעיפי פירות וירקות (2.0%), הלבשה והנעלה (2.7%) וריהוט וציוד לבית (1.4%). התמתנות העלייה בסעיף הדיור בולטת גם היא, בחודשים ינואר-יוני סעיף הדיור עלה ב 1.9%, בהשוואה ל-3.5% בתקופה המקבילה אשתקד.במבט לשנה האחרונה, שישה מתוך עשרת הסעיפים הראשיים אשר מרכיבים את המדד (ומהווים כ-55.3% מסך המדד) היו שליליים במהלך 12 החודשים האחרונים, כך שההאטה בקצב עליית המחירים אינה מאופיינת רק על ידי אינפלציה מיובאת, אלא משקפת גם ירידה כללית בביקושים המקומיים.

 

במבט קדימה, אנו מעריכים כי סביבת האינפלציה תמשיך להימצא בחלקו התחתון של יעד יציבות המחירים, כאשר מגמת הירידה בביקושים המקומיים וההוזלה ההדרגתית בשירותי התקשורת צפויות לתמוך בסביבת אינפלציה נמוכה. מצב זה עשוי להקל על בנק ישראל להמשיך במדיניות מוניטארית מרחיבה, בפרט לאור העליה בריבית הריאלית הצפויה שהינה חיובית כיום. עם זאת, העלייה המחודשת במחירי הסחורות בעת האחרונה, עלולה לגרום לעליות במחירי המזון בחודשים הקרובים. בנוסף, תחזיות האינפלציה עדיין אינן מגלמות עלייה אפשרית בשיעור המע”מ ובמסים עקיפים נוספים אשר להערכתנו יידרשו על מנת שהממשלה תוכל לעמוד ביעד הגירעון ל-2013.



[1]  סך הגירעון המסחרי (= יבוא-יצוא) ללא אוניות, מטוסים ויהלומים וחומרי אנרגיה.

[2]  בהתאם להגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: עילית, מעורבת עילית, מסורתית, מעורבת מסורתית.

[3]  היקף היצוא בענף זה, המהווה כ- 17.5% מסך היצוא ללא אוניות, מטוסים ויהלומים, הביא אותנו להחלטה כי ראוי להתייחס אליו באופן פרטני.

Comments are closed.