אגף הכלכלה

כלכלני לאומי: במחצית הראשונה של השנה תנועות ההון היוצאות עלו על אלה הנכנסות ותרמו לכוחות הפועלים להחלשת שער החליפין של השקל

אגף הכלכלה
הגירעון הממשלתי צפוי להסתכם בשנת 2012 בכ- 4% תוצר

הגירעון הממשלתי צפוי להסתכם בשנת 2012 בכ- 4% תוצר

גירעון הממשלה בפעילותה התקציבית, הסתכם בחודש יולי בסך של כ- 1.7 מיליארד שקלים, ומראשית השנה הסתכם הגירעון הממשלתי בכ- 12 מיליארד ש”ח. זאת בהשוואה לגירעון של כ-5.2 מיליארד ש”ח בתקופה המקבילה אשתקד. כפי שניתן לראות בתרשים, תוואי הגירעון מאז תחילת השנה, גבוה מזה שהיה בשנת 2011, ודומה יותר לתוואי הגירעון בשנת 2010.

 בצד ההוצאות של הממשלה נרשמה עלייה מתחילת השנה בשיעור של 8.7% בהשוואה לעלייה מתוכננת בהוצאות בשיעור של 4.9%. כמו כן, שיעור ביצוע התקציב בשבעת החודשים הראשונים של השנה (54.6%), גבוה בנקודת אחוז בהשוואה לתקופה המקבילה בשלוש השנים הקודמות.

 

בצד ההכנסות, בלטה ביולי גבייה חריגה של מסים עקיפים, שייתכן ונבעה מהקדמת ביצוע עסקאות, עקב הכוונה להעלאה של מע”מ ב- 1% כבר באוגוסט ואשר בינתיים נדחתה ל- 1 לספטמבר. בסיכום ההכנסות מתחילת השנה, הצטבר עד יולי מחסור בגבייה ממסים בהיקף של 2.9 מיליארד ש”ח, זאת בהשוואה לפריסה החודשית של תחזית גביית המסים של מנהל הכנסות המדינה. עם זאת, ראוי לשים לב שעד חודש יוני היו הכנסות המדינה נמוכות מהתחזית (הכוונה ליעד, על בסיס חודשי), ביוני עלתה הגביה על היעד ובחודש יולי הייתה דומה לו.

 נזכיר כי בתקציב המקורי היקף ההוצאות המתוכנן (ללא מתן אשראי) עמד על 283.4 מיליארד ש”ח. בעקבות הסכמי שכר שנחתמו והחלטות ממשלה שונות שהתקבלו בעקבות ועדת טרכטנברג, גדלו ההוצאות המתוכננות ל- 301 מיליארד ש”ח. כמו כן, תחזית ההכנסות ממסים עודכנה במהלך חודש יולי כלפי מטה, על רקע ההאטה בצמיחת הפעילות הכלכלית. יש להניח, שבעקבות העלאת מיסי הקנייה על הסיגריות והבירות, שכבר נכנסה לתוקף, וכן העלאת המע”מ, החל מחודש ספטמבר, המחסור המצטבר בגבייה ממסים, יגדל באופן מתון יותר, ברבע האחרון של השנה. בסיכום של כל אלו צפוי הגירעון הממשלתי, להערכתנו, להסתכם בשנת 2012 בכ- 4% תוצר (בהשוואה ליעד המקורי של 2% תוצר).

 

יחס החוב לתוצר של ישראל צפוי לגדול בשנתיים הקרובות; חזרה לתוואי של ירידה תלוי בהתאוששות הצמיחה של המשק

ההאטה בצמיחת הפעילות הכלכלית צפויה להימשך גם ב- 2013 ולכן ההכנסות ממסים צפויות להית נמוכות גם בשנה הקרובה. לצד זאת, הממשלה הגדילה את התחייבויותיה בהיקף ניכר, כאמור בעקבות הסכמי שכר שנחתמו, החלטות ממשלה שהתקבלו בעקבות ועדת טרכטנברג, גידול בהוצאות הביטחון ועוד. הגידול בהוצאות על בסיס ההתחייבויות  הללו (“טייס אוטומטי”) צפוי היה להיות כ- 30 מיליארד ש”ח (גידול של כ- 10% בהשוואה לתקציב 2012). אולם, בשנים האחרונות מיושמת נוסחה אשר מגדירה את תקרת הגידול הריאלי בהוצאות הממשלה[1]. תקרה זו, בצירוף עם גורמים נוספים המשפיעים על גובה ההוצאה הממשלתית המתוכננת, כמו התחשבות בהתייקרויות בלתי צפויות בשנת 2012, וכן העלייה הצפויה במחירים בשנת 2013, יוצרים מצב שבו, באופן תיאורטי, הוצאות הממשלה יגדלו בשיעור נמוך מ-10%, המחושבים לפי “הטייס האוטומטי”, אולם עדיין צפוי גידול משמעותי בהוצאות שאינו עקבי עם עמידה ביעד הגירעון של 3% תוצר; לכן, מלבד העלאת שיעורי המס, הרי שעל מנת לעמוד ביעד הגירעון יידרש קיצוץ נרחב בהוצאות בהשוואה למסגרת התיאורטית הנובעת מן הכלל המוזכר לעיל.

 

כחלק מן הצעדים לשם עמידה ביעד הגירעון בשנת 2013, הממשלה יזמה הצעת חוק לשינוי נטל המס, אשר אושרה בכנסת ב- 6 לאוגוסט. לפי הצעת החוק, החל בינואר 2013, יועלה שיעור מס הכנסה באחוז אחד על הכנסות החל ממדרגת המס הרביעית (מ- 14,000 ₪ ומעלה), יוטל מס יסף על הכנסה שנתית מעל 800 אלף ₪ ויוגדל שיעור מס המעסיקים על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע במשק. להערכת משרד האוצר, סך תוספת ההכנסות למדינה ממהלכים אלו צפויה להסתכם ב- 2.8 מיליארד ₪. בנוסף, כאמור תחול העלאה של שיעור המע”מ אשר צפויה להוסיף להכנסות המדינה כ- 4.4 מיליארד ש”ח. נזכיר כי בנוסף לצעדים אלו עדכנה הממשלה, במהלך חודש יולי האחרון, את יעד הגירעון לשנת 2013 מ- 1.5% ל- 3.0%. אילולא עדכון זה, הייתה הממשלה נדרשת לבצע קיצוץ גדול נוסף בהוצאות בכדי לעמוד ביעד.

 ללא מהלך גדול של קיצוצים, הרי שהתוצאה של הירידה בהכנסות ממסים, לצד הלחצים החברתיים להגדלת הוצאות הממשלה ורכיבי הוצאה קשיחים אחרים, צפויה להוביל לעלייה ביחס החוב לתוצר בשנתיים הקרובות. כפי שניתן לראות בתרשים, ללא קיצוץ גדול בהוצאה הציבורית, יחס החוב לתוצר ב- 2012 צפוי להגיע ל- 75% תוצר ולהמשיך ולגדול ב- 2013. עם זאת, בהשוואה למדינות מערביות רבות, מדובר בהרעה מתונה וברמה אבסולוטית שאיננה חריגה. התקווה היא שהממשלה תציג תוכנית ישימה ומאוזנת שתאותת על כך שהעלייה של יחס החוב הנה זמנית בלבד.

  

במחצית הראשונה של השנה תנועות ההון היוצאות עלו על אלה הנכנסות ותרמו לכוחות הפועלים להחלשת שער החליפין של השקל (פיחות)

בחודש יוני נרשמה ירידה בהיקף המימושים של תושבי חוץ בשוק המק”מ והאג”ח הממשלתיות, בהשוואה לחודשים הקודמים. מאז ראשית השנה היקף המימושים בשני האפיקים הסתכם ב- 4.8 מיליארד דולר, כאשר בחודש יוני, היקף המימושים פחת ל- 250 מיליון דולר. ירידה זו בהיקף המימושים החודשי, נובעת, ככל הנראה, מהרמה הנמוכה אליה הגיע כבר היקף ההחזקות של תושבי חוץ במק”ם ובאג”ח ממשלתיות. בחודש יוני, הגיע משקלם של תושבי חוץ, במק”מ ובאג”ח ממשלתיות, לכ-4.2% מסך שווי השוק לעומת יותר מ-12% בשיא במהלך 2011. כיום משקל הזרים בשווקים אלו דומה למשקלם בסוף 2009.

 

במסגרת ההשקעות הפיננסיות של תושבי חוץ בישראל נרשמו בחודש יוני מימושים גם במניות ישראליות, בבורסה בתל אביב, בהיקף של 120 מיליון דולר. זאת בהמשך למימוש בהיקף דומה בחודש מאי. יש להניח כי מימושים אלו הנם, בין היתר, תגובה לתחזיות לירידה ברווחיות של חברות ישראליות העוסקות ביצוא וכן של חברות הסלולר. ברכיב ההשקעות הישירות, לעומת זאת, נמשכה כניסה של כספים של תושבי חוץ להשקעות בישראל, בעיקר בענפי הטכנולוגיה העלית. מאז ראשית השנה, היקף ההשקעות הישירות החודשי (על פי הנמדד בתנועות כספים דרך בנקים) עומד על כ- 500 מיליון דולר.

 באשר להשקעות של תושבי ישראל בחו”ל, ברכיב ההשקעות הישירות נרשמה בחודש יוני, השקעה בהיקף של 350 מיליון דולר, לאחר פעילות בהיקפים זניחים בחמשת החודשים הראשונים של השנה. ברכיב ההשקעות הפיננסיות נרשמו בחודש יוני השקעה בהיקף של 243 מיליון דולר במניות, לצד מימושים בהיקף של 182 מיליון דולר באג”ח. מרבית ההשקעות והמימושים נעשו בידי המשקיעים המוסדיים, כחלק ממדיניות של ניהול סיכונים, גם על בסיס גיאוגרפי.

 בסיכום נתוני תנועות ההון, נרשמו במחצית הראשונה של השנה תנועות הון יוצאות נטו, דהיינו, עודף של תנועות הון יוצאות על פני הנכנסות. מגמה זו תורמת למכלול הכוחות הפועלים להחלשת שער החליפין של השקל (פיחות) ובראשו התרחבות הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. בהקשר זה נציין כי בחינת פערי התשואות של אג”ח ממשלתיות ל- 10 שנים של ישראל וארה”ב ובניכוי פרמיית סיכון המדינה של ישראל, כפי שזו באה לידי ביטוי במחיר ה- CDS, מצביעה על כך, כי ישנה ציפייה של המשקיעים לפיחות מסוים של השקל על פני זמן.


[1] לפי הנוסחה, שיעור הגידול הריאלי המקסימלי בהוצאות הממשלה יהיה תוצאה של סביבת הצמיחה הכלכלית הריאלית וכן הפער של יחס החוב/תוצר המדינה בפועל מן היעד של 60% תוצר.

Comments are closed.