אגף הכלכלה

הוראות הדיווח החדשות יאפשרו לבנק ישראל לפעול בעתיד כנגד שחקנים ספציפיים בשוק המכשירים הפיננסיים

אגף הכלכלה
הוראות הדיווח החדשות של בנק ישראל בשוק נגזרות המט”ח

הוראות הדיווח החדשות של בנק ישראל בשוק נגזרות המט”ח, שוק המק”מ והאג”ח הממשלתיות הקצרות:
משמעויות
בנק ישראל הודיע ב-19 בינואר 2011, כי בכוונתו להחיל על תושבי ישראל ותושבי חוץ חובות דיווח חדשות בתחום עסקאות החלף שקל/מט”ח ועסקאות עתידיות במט”ח. צו חובת דיווח של בנק ישראל חל על תושבי ישראל ועל תושבי חוץ שביצעו עסקות החלף שקל-מט”ח ועסקאות עתידיות במט”ח בסכומים של 10 מיליון דולר ומעלה ביום אחד. חובת הדיווח תחול לגבי פרטי העסקאות שביצעו ולגבי החזקותיהם בנכסים אלה. כמו כן תחול חובת דיווח על תושבי חוץ שביצעו עסקאות במק”מ ובאג”ח ממשלתיות קצרות בסכומים של 10 מיליון ₪ ומעלה ביום אחד. צעדים אלה נועדו, לפי הודעת בנק ישראל, כדי לשפר את יכולתו להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית והמדיניות בתחום מטבע החוץ. זאת על רקע הגידול הניכר בנפח העסקאות בתחומי הפעילות אשר צוינו לעיל בחודשים האחרונים.

מאחר ומדובר במכשירים הפיננסים אשר משמשים, בין היתר, את המשקיעים הזרים בפעילות שלהם במכשירי הטווח הקצר, בנק ישראל מבקש  לערוך “מיפוי” של השטח בכדי להעריך בצורה טובה יותר עד כמה מדובר בתופעה של  “כסף חם”.  לאחר מיפוי שכזה, בנק ישראל יוכל להעריך עד כמה משמעותית התופעה ומה יכולות להיות ההשפעות הפיננסיות שלה: לחץ לתיסוף השקל; עליית הסיכון לתנודות גדולות ובלתי צפויות בריבית קצרת הטווח ומשם השפעה על ריביות ארוכות יותר; עליית הפוטנציאל לתנודתיות גדולה ובלתי צפויה בשער החליפין של השקל ועוד.

המיפוי יאפשר בבוא העת, ואם ידרש, גם הפעלת כלי המדיניות הכלכלית, ובפרט כלים שמסגרת של צווים מוניטריים מגבילים, שאינם כרוכים בהטלת מיסים, כנגד שחקנים ספציפיים בשוק המכשירים פיננסים בהם בנק ישראל מעוניין כיום להתמקד. בדרך זו, בנק ישראל יוכל אולי להימנע מהכבדה על גורמים המבצעים פעילות של גידור סיכונים כמו לדוגמא יצואנים ויבואנים המבקשים להתגונן מפני סיכוני תנודה בשערי החליפין.

בסקירתנו מהשבוע שעבר, שבה עסקנו בהתפתחות יתרות המט”ח בהשוואה בינלאומית, אנו ציינו את אופן ההתמודדות של ברזיל עם נושא תנועות ההון הנכנסות אליה אשר הביאו ללחץ ניכר לתיסוף המטבע המקומי.  אנו ציינו שברזיל הכריזה בימים האחרונים על מהלך נוסף למלחמה בתנועות ההון קצרות הטווח אליה, המבוסס על הטלת חובת נזילות בשיעור גבוה מאוד על עסקאות החלף (החלפת דולר תמורת הריאל הברזילאי).  ציינו גם שסוג כזה של עסקאות נפוץ גם בקרב משקיעים מוסדיים זרים הפועלים בשוק הישראלי (בשוק השקל-דולר כמובן); לכן הצו של בנק ישראל שהתפרסם היום יכול להתפרש על ידי גורמים בינלאומיים כהכנה של המערכות התפעוליות השונות להכשרת התנאים שיאפשרו הפעלת צעד דומה לזה שננקט בברזיל.

החשש הכרוך בצעד המתואר לעיל נוגע ראשית לאפשרות של הכבדה לא רצויה על גורמים המבצעים פעילות גידור סיכונים הכרחית באמצעות המכשירים הפיננסיים שהוזכרו לעיל, כמו לדוגמא יצואנים ויבואנים. בנוסף, יתכן מאוד שהפעילות הספקולטיבית בשקלים שבנק ישראל מנסה למנוע, תמשיך להתקיים, אך תנדוד למרכז המסחר הפיננסי בחו”ל, ובפרט לונדון, במקום להיעשות בישראל תחת עינו הפקוחה של בנק ישראל. מעבר לכך, וכפי שהערנו בעבר, הטיפול בנושא משמעויות ההתחזקות של השקל צריך לקבל ככל הנראה תיגבור גם ממסגרת המדיניות התקציבית.

 

מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2010 ב-2.7%, בתוך יעד יציבות המחירים של הממשלה
מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר עלה ב-0.4%. עליות בולטות נרשמו בסעיף הלבשה והנעלה (9.8%), מסיבות עונתיות והתקשורת (2.5%). ירידות בולטות נרשמו במחירי הירקות (2.2%) והתרבות ובידור (1.1%). סעיף שירותי דיור בבעלות עלה ב-0.4% זאת לאחר חודשיים רצופים בהם נרשמו ירידות מחירים בסעיף זה. במקביל, נתוני סקר מחירי הדירות אשר מתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואינו נכלל במדד המחירים לצרכן, ממשיך להצביע על עליות מחירים בשוק הדיור. כך, בהשוואה של המחירים בחודשים אוקטובר-נובמבר 2010 למחירים בחודשים אוקטובר- נובמבר 2009 נרשמה עלייה מהירה של 17.3% במחירי הדירות. משמעות הדבר היא שלעת עתה אין רואים שינויי במגמת המחירים, נתון אשר נתמך גם בנתוני מכירת הדירות אשר הצביעו בחודשים האחרונים על רמה גבוהה במיוחד.

סך הכל בשנת 2010 עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.7%, קרוב לגבול העליון של יעד יציבות  המחירים של הממשלה, 1% עד 3%. זו הפעם הראשונה מאז 2005, שהשנה הקלנדרית הסתיימה בתוך יעד זה כאשר במרבית חודשי השנה היה קצב עליית המחירים בתוך תחום היעד (ראה/י גרף). כ-40% מעליית המדד בשנת 2010 תרם סעיף הדיור, אשר עלה בכ-4.9%, זאת בהשוואה לתרומה של כ-32% בשנת 2009. הסעיף השני שתרם  באופן משמעותי לעליית המדד היה סעיף הירקות והפירות שעלה במהלך 2010 ב-16% ותרם כ-20% מעליית המדד הכוללת. בהתחשב בשינויים החדים במזג האוויר והמחסור במים, לא מן הנמנע שגם בשנת 2011 יעלו מחירי הירקות והפירות בשיעורים גבוהים. במבט קדימה, אנו מעריכים כי בשנת 2011 צפוי קצב עליית המחירים להיות קרוב לזה שהיה בשנה שחלפה, דהיינו בתחום הגבוה של יעד יציבות המחירים. זאת, בהינתן קיום מספר תנאים: א. ריבית בנק ישראל תמשיך בעליה מתונה, של נקודת אחוז לכל הפחות; ב. יציבות שער החליפין של השקל; ג. התייצבות במחירי הסחורות בעולם. 

 

תקציב המדינה-גרעון נמוך מהמתוכנן בשנת 2010
בחודש דצמבר 2010 הסתכם הגירעון בתקציב בכ-13.0 מיליארד ₪ לעומת כ-11.8 מיליארד ₪ בחודש דצמבר 2009. רמת ההוצאות הייתה גבוהה במיוחד בחודש זה ונבעה, בין השאר, מהקדמת והאצת הוצאות של משרדי הממשלה השונים. למרות הגרעון הגבוה במיוחד בחודש דצמבר הרי ששנת 2010 הסתכמה עם גרעון כולל של כ-30.2 מיליארד ₪, שהם כ-3.7% תוצר, שיעור נמוך באופן משמעותי מתקרת הגרעון המתוכנן שהייתה כ-5.5% תוצר. עיקר ההסבר לפער זה הוא הגידול הניכר בהכנסות המדינה ממיסים, על רקע השיפור במצב המשק, שהיה גבוה מזה שנחזה בעת התכנון של תקציב המדינה. מדובר בגידול בהכנסות של כ-11.3 מיליארד ₪ מעבר לתכנון, כאשר סך ההוצאות היה נמוך בכ-1.4 מיליארד ₪ בהשוואה לתקציב המקורי.

עודף ההכנסות נרשם בעיקר בתחום המיסים הישירים, כאשר בלטה העליה ממסוי שוק ההון, בעיקר של נירות ערך, על רקע הגאות בבורסה וכן ממיסוי מקרקעין. זאת בעיקר בעקבות היקף כספי גבוה של עסקאות בקרקעות, כשאת הגידול מובילות השנה חברות ולא קבוצות רכישה, בהן נרשמה בשנה שחלפה ירידה חדה בהיקף הפעילות בהשוואה לשנת 2009.  בשנת 2011 אנו מעריכים כי הגרעון בתקציב עלול לחרוג במעט (עד 0.5%) מהיעד של 3% תוצר שקבעה הממשלה. זאת על רקע הערכתנו כי תחזית ההכנסות ממיסים מבוססת על הערכות יתר של הצפוי.  במקביל, וגם בסיוע של מהלכי ההפרטה שעושה הממשלה, יחס החוב תוצר של ממשלת ישראל צפוי להמשיך ולרדת במתינות מכ-77% תוצר בסוף 2010 לכ-76% תוצר בסוף 2011.

Comments are closed.