אגף הכלכלה

כלכלני לאומי: תמהיל תנועות ההון הנכנסות יציב פחות מאשר בעבר

אגף הכלכלה
המשך עלייה ביתרות מטבע החוץ של ישראל

המשך עלייה ביתרות מטבע החוץ של ישראל
בחודש דצמבר 2010 הסתכמו יתרות המט”ח של ישראל בסך של כ- 70.9 מיליארדי דולרים, עלייה של כ- 10 מיליארדי דולרים בהשוואה לרמתן בסוף שנת 2009. ראוי לציין כי זהו גידול של כ- 150% ביתרות המט”ח אשר עמדו במרץ 2008 על כ- 28 מיליארדי דולרים. במרץ 2008 פתח בנק ישראל בתוכנית רכישות מט”ח, שבשלב הראשון הסתכמה ב-25 מיליון דולרים ליום. למרות צעד זה, השקל המשיך להתחזק ובמהלך חודש נובמבר 2008, הוגדל היקף הרכישות היומי ל- 100 מיליון דולרים. באוגוסט 2009 שינה בנק ישראל את אופן התערבותו בשוק השקל–דולר באופן ניכר, כך שהיקף הרכישות בשוק כבר לא היה מוגבל לסכום יומי ומאז ההתערבות נקבעת בהתאם להתפתחויות השוטפות בשוק מטבע החוץ של ישראל.

בשנת 2010 התמתן היקף רכישות הדולרים של בנק ישראל בהשוואה ל- 2009, מכ-20 מיליארד דולר בשנת 2009 לכ-12 מיליארד דולר בשנת 2010, זאת תוך שהיקף הרכישה החודשי הופך לתנודתי יותר בשנת 2010 והיקף הרכישות החודשי המקסימלי עלה בכ-60% בהשוואה ל-2009, לכ-3.4 מיליארד דולר בחודש אחד (אוקטובר 2010). היקף הרכישות עדיין גבוה ומשקף את ההשפעה של המשבר העולמי על שוק המט”ח ועל זרימת ההון בעולם.

 

התפתחות יתרות המט”ח: השוואה בינלאומית

רכישות המט”ח של בנק ישראל נועדו, בין השאר, למתן את עצמת הייסוף של שער השקל-דולר ובכך לתרום לצמצום מידת הפגיעה ביצוא הישראלי. מעבר לכך, העלייה ביתרות המט”ח, תורמת במידה משמעותית ליציבותו הפיננסית של המשק. כך למשל, בחינת אינדיקטורים שונים למצב הפיננסי של המשק כלפי חוץ מלמדת כי יחס יתרות המט”ח לחוב החיצוני ברוטו של ישראל, עלה בסוף הרבע השלישי של 2010 ל- 66%, בהשוואה ל- 32% בשנת 2007. כמו כן, יחס יתרות המט”ח לחוב החיצוני ברוטו לטווח קצר (עד שנה) עלה ל- 140%, בהשוואה ל- 73% בשנת 2007.

כפי שניתן לראות בתרשים, העלייה ביתרות המט”ח בישראל החלה בתקופת המשבר, אך התפתחות זו דומה להתפתחויות שהחלו באותה עת במשקים רבים בעולם, ובפרט במשקים המתעוררים, אשר שער החליפין בהם רגיש לתנודות בתנועות ההון של זרים. במילים אחרות, גם משקים אחרים, אשר הנם מוטי יצוא, או שחשיפתם למט”ח גבוהה בשל מבנה החוב החיצוני שלהם, פעלו כבר מראשית המשבר להגדלת יתרות המט”ח שלהם, וזאת בכדי להגביר את היציבות של המשק בתקופות של משבר, בהן הנזילות בשווקים הבינלאומיים יורדת; רכישות אלו נועדו גם בכדי לנסות ולפעול לבלימת השחיקה במידת התחרותיות הבינלאומית של המטבע שלהם.

מדיניות ההתערבות, תוך כדי שילוב של כלי מדיניות נוספים במערכה, קיבלה במדינות שונות דחיפה נוספת לאור ההרחבה המוניטרית הניכרת בארה”ב, בפרט מאז הפעלת תכנית ההרחבה הכמותית על ידי הבנק הפדרלי לפני מספר חודשים. זאת, עקב זרימת המקורות הנזילים שנוצרו עקב פעילות זו גם למדינות מתעוררות שונות, המהוות יעד לתנועות הון נכנסות. במסגרת תכניות אלו נציין שברזיל הכריזה בימים האחרונים על מהלך נוסף למלחמה בתנועות ההון קצרות הטווח אליה, המבוסס על הטלת חובת נזילות בשיעור גבוה מאוד על עסקאות החלף (החלפת דולר תמורת הריאל הברזילאי); סוג כזה של עסקאות נפוץ גם בקרב משקיעים מוסדיים זרים הפועלים בשוק הישראלי.

 

תמהיל תנועות ההון הנכנסות יציב פחות מאשר בעבר

חודש נובמבר התאפיין במימושי השקעות פיננסיות במט”ח בישראל על ידי תושבי חוץ. היקף המימושים במק”מ הסתכם ב- 230 מיליוני דולרים, זאת לאחר רכישות בהיקף של 4.4 מיליארדי דולרים בחודש אוקטובר. יתרת האחזקות של תושבי חוץ במק”מ עמדה בסוף נובמבר על כ-10 מיליארדי דולרים ומשקלם בשוק המק”מ ירד בנקודת אחוז ל- 27%.  ההשקעות הישירות של תושבי חוץ באמצעות הבנקים בישראל גדלו בחודש נובמבר ב- 650 מיליוני דולרים, בהשוואה להשקעה ישירה ממוצעת של כ- 300 מיליוני דולרים לחודש במהלך השנה האחרונה. יש לציין, כי למרות נתונים אלה, הרי שמאז ראשית השנה, היחס בין ההשקעות הפיננסיות וההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל, במונחים שנתיים, עומד על כ- 2.3, כלומר על כל דולר שנכנס לצרכי השקעה ישירה למשק הישראלי נכנסים 2.3 דולרים להשקעה פיננסית, אשר ברובה הינה קצרת טווח. לשם השוואה, בשלוש השנים האחרונות יחס זה עמד על כ- 0.3 בלבד. משמעות הדברים היא שתמהיל זה של תנועות ההון הנכנסות הינו יציב פחות מאשר בעבר ולכן חשוף לסיכונים גבוהים יותר. כפועל יוצא, עלולים השווקים הפיננסיים בישראל, בפרט שוק המט”ח, שוק המק”מ והשווקים הריאליים התלויים בשינויים במחירים יחסיים אלה, להיות פגיעים יותר.

באשר להשקעות של תושבי ישראל בחו”ל, בחודש נובמבר נרשם גידול בהשקעות של המשקיעים המוסדיים הישראליים במניות בחו”ל ומימושים ברכיב ההשקעות הישירות, זאת בדומה לחודש אוקטובר. מתחילת השנה הסתכמו ההשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו”ל ב- 8.9 מיליארד דולר, במונחים שנתיים. נציין שההשפעה של תנועות אלו על שער החליפין קטנה יחסית, זאת משום שלפעילות זו מתלווה לרוב פעילות של גידור שער החליפין. ההשקעות הישירות הסתכמו ב- 5.0 מיליארד דולר, במונחים שנתיים, כאשר רמתן גבוהה, בהשוואה לשנים קודמות. גם כאן מדובר בפעילות שאיננה משפיעה תמיד על שער החליפין, זאת משום שהיא נעשית לעיתים באמצעות החלפת מניות, וללא תנועה כספית.

מגמת עלייה בשכר הריאלי ומשרות שכיר במשק

בחודשים ינואר-אוקטובר של 2010  חל גידול של כ- 81.5 אלף משרות שכיר במשק כלומר כמעט פי 3 מאשר הגידול של כ- 29.3 אלף משרות שכיר בתקופה המקבילה בשנת 2009. העלייה במשרות השכיר במשק כוללת את רוב ענפי המשק ובולטת בענפי התעשייה, שירותים עסקיים ושירותים פיננסיים.

במקביל לעלייה במשרות השכיר, עלה השכר הריאלי הממוצע במשק, בעשרת החודשים הראשונים של 2010, ב- 2.8%, על פי נתונים מנוכי עונתיות. מגמה זו ניתן לראות גם בגרף המציג את קצב השינוי השנתי בשכר. העלייה משקפת גידול בשכר הממוצע בכלל ענפי המשק. בחודש אוקטובר עמד השכר הריאלי הממוצע על רמה הנמוכה ב- 2.9% בלבד מרמת השיא אליה הגיע במחצית השנייה של 2008. עליה זו המשקפת נתונים חיוביים בשוק העבודה (כולל ירידה בשיעור האבטלה) היא תוצאה, בין השאר, של ביקושים מקומיים גבוהים, כאשר אלו מפצים על ההאטה  בביקושים מחו”ל, עקב המשבר העולמי.

יש לציין כי המשך המגמה החיובית של עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, עשויה לפעול בהמשך למיתון עליית השכר הממוצע במשק, אם כי יש לקחת בחשבון את השונות בביקוש ובהיצע לעובדים בין ענפי המשק השונים והמקצועות השונים. מפרסום חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – “ביקוש והיצע בשוק העבודה”, עולה כי ברבע השלישי של 2010 ניכר היה מחסור בעובדים בתחומי ההיי טק ורפואה (המהווים כ- 9.0% מכלל המועסקים), כאשר במרבית משלחי היד האחרים, יחס מחפשי העבודה למשרות הפנויות היה גבוה מ- 1, דהיינו מספר מחפשי העבודה עולה על מספר המשרות הפנויות.

 

Comments are closed.