ד"ר גיל מיכאל בפמן

הצעדים האחרונים של האוצר ובנק ישראל עשויים לתרום ליצירת התנאים למהלך מהיר יותר של העלאת הריבית על ידי בנק ישראל לרמה “נורמלית”

ד"ר גיל מיכאל בפמן
עלייה ברכיב תנועות ההון הפיננסיות לטווח קצר של תושבי חוץ בשנת 2010

עלייה ברכיב תנועות ההון הפיננסיות לטווח קצר של תושבי חוץ בשנת 2010
בשנת 2010 חל גידול חד בהשקעות הפיננסיות של תושבי חוץ בישראל, שעיקרן במק”ם (מלווה קצר מועד של המדינה). מתוך השקעות פיננסיות של כ- 9.8 מיליארדי דולרים, הושקעו במק”מ 9.6 מיליארדי דולרים. מאחר ומדובר בעסקאות בעלות אופי קצר טווח, וכן לאור ההיקף הכספי הגדול שבו מדובר, עלה החשש מפני התגברות ניכרת של התנודתיות בשווקים הפיננסיים של ישראל במקרה של שינוי חד באחזקותיהם של הזרים, זאת מעבר לתרומה לתיסוף השקל שיכולה להיות כתוצאה מפעילויות אחרות קצרות טווח.
בתגובה לעלייה האפשרית ברמת הסיכון, הוציא בנק ישראל הוראה חדשה לפיה, החל מתאריך 27.01.11 תוטל על התאגידים הבנקאים בישראל חובת נזילות בשיעור של 10% על עסקאות בנגזרי מט”ח של תושבי חוץ. בנוסף, הודיע משרד האוצר על כוונתו לפעול לביטול הפטור ממס למשקיעים זרים על רווחי הון במק”מ ואג”ח ממשלתיות קצרות. צעד זה של בנק ישראל, בשוק המט”ח הינו בדומה לשורה של צעדים אשר נוקטות מדינות נוספות, אשר שער החליפין שלהן יוסף, בתגובה לעלייה משמעותית בהיקף של תנועות ההון הפיננסיות לטווח קצר. מגבלות אלו של בנק ישראל והצעד המוצע של האוצר, במידה וימצאו אפקטיביים, עשויים לתרום ליצירת התנאים למהלך מהיר יותר של העלאת הריבית על ידי בנק ישראל לרמה “נורמלית”.

כיצד השפיע שינוי הסיווג של ישראל במדדי ה- MSCI על הביקוש של תושבי חוץ למניות ישראליות

ההשקעה נטו של תושבי חוץ במניות ישראליות בשנת 2010 הייתה כמעט אפסית. בלימה זו בהשקעות במניות באה לאחר שבשנת 2009 היקף ההשקעה עמד על 2 מיליארדי דולרים. בהתייחס לכך, נזכיר כי, בחודש מאי 2010 שונה הסיווג של ישראל במדדי MSCI, ממשק מתעורר למשק מפותח. כתוצאה ירד משקלה של ישראל מ- 2.5% במדד המדינות המתעוררות לכ- 0.3% במדד המדינות המפותחות.
לאור העצירה בהשקעות הנכנסות מחו”ל לשוק המניות הישראלי, בחנו את התשואה השנתית של מדד המניות הכללי של הבורסה בת”א למול מדדי המניות הגלובליים של MSCI העוקבים אחר משקים מתעוררים ומשקים מפותחים, על מנת לבחון האם שוק המניות הישראלי הושפע משינוי הסיווג. במבט כולל, נראה שסביב מהלך שינוי הסיווג של ישראל, מדד המניות הכללי של הבורסה בת”א לא הציג תשואה עודפת יחסית למדדי MSCI הגלובליים.  התפתחות זו עולה בקנה אחד עם ההערכה ששוק המניות הישראלי לא היווה יעד מועדף להשקעה במניות בשנה החולפת עבור משקיעים זרים.
מבחינת היקפי ההשקעה, במחצית הראשונה של 2010, כלומר לקראת המועד של יישום שינוי הסיווג של ישראל במדד המניות, היו מימושי מניות רבים של תושבי חוץ. נראה כי חלק מהמימושים נבעו מיציאתם של כספי קרנות העוקבות אחר מדדי מניות של משקים מתעוררים וזאת לקראת יציאתה של ישראל ממדד זה. מנגד, לא ניתן עדיין להבחין בתגובה מפצה מצד קרנות העוקבות אחר מדדי מניות של משקים מפותחים בצורה של זרימת השקעות לישראל בכדי לתת לה בפועל את המשקל המתאים במדד המניות של המדינות המפותחות. נציין כי, במדינות ההשוואה שבחנו (כמו דרום קוריאה), חלה ירידה בהיקף ההשקעות הזרות במניות עם השינוי בסיווג, כאשר עלייה של ההשקעות הזרות במניות התרחשה לאחר תקופה של שנתיים עד שלוש שנים, כך שיתכן ומהלך הכניסה של קרנות המדינות המפותחות לשוק הישראלי עוד מצוי לפנינו.

ירידה בהשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל

ההשקעות הישירות (השקעות בעלות אופי אסטרטגי של בעלי עניין בחברות ישראליות) של תושבי חוץ בישראל, באמצעות הבנקים, הסתכמו ב- 2010 ב- 4.1 מיליארדי דולרים והן הופנו בעיקר לענפי הטכנולוגיה העילית. היקף זה אינו נמוך בהרבה מהיקף ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בשנים קודמות, בפרט אם מנטרלים מימוש בהיקף של 1.6 מיליארד דולר בחברת תקשורת מחודש אפריל 2010. אולם, סך תנועות ההון הישירות, הכוללות גם את התנועות שלא נעשו באמצעות הבנקים, הסתכמו בשנת 2010 ב- 1.8 מיליארדי דולרים בלבד, לעומת כ-4 מיליארד דולר ב-2009.  ההבדל שבין נתוני סך תנועות ההון הישירות ואלו שעברו דרך המערכת הבנקאית מוסבר ב השקעות ישירות המבוצעות באמצעות החלפת מניות או שתקבולי המכירה נותרים בחו”ל ולכן אינן כוללות תנועת כספים לישראל.
כפי שניתן לראות בגרף, שיעורן של סך ההשקעות הישירות כאחוז מהתוצר ירד משיעור של יותר מ-5% תוצר לשנה בשנים 2007-2008 ל-2% תוצר ב-2009 ל- 0.9% ב-2010. לשם השוואה, הממוצע הרב שנתי של ההשקעות הישירות במשקים מפותחים, כאחוז מהתמ”ג העולמי עומד על כ- 2.5%, כך שירידה של שיעור זה בישראל ל-0.9% מהווה ירידה של ממש. הירידה בשנת 2009 בהשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל הייתה בדומה למגמה העולמית של ירידה בזרמי ההשקעות הישירות, אשר הושפעה מהמשבר. לכאורה, המשך הירידה בסך השקעות הישירות בשנת 2010, אינה תואמת את מצבו הטוב יחסית של המשק הישראלי. יחד עם זאת, ייתכן והדבר נובע מכך שחברות טכנולוגיה עילית, המהוות מקור משיכה חשוב להשקעות זרות בישראל, תלויות במידה רבה במשקים מפותחים, דבר אשר העיב על פוטנציאל הצמיחה שלהן ולכן היו גם מימושים של השקעות שונות.

עדכון משקלות סעיפי מדד המחירים לצרכן נובע בעיקר משינויים במחירי הרכיבים

אחת לשנתיים, מעדכן הלמ”ס את סל המצרכים והשירותים, שמרכיב את מדד המחירים ואת משקלם של הרכיבים השונים בסל. העדכון כולל שני מרכיבים: בשלב ראשון מעודכנים השינויים שחלו בנתח ההוצאה של משקי הבית על כל סעיף בשל שינוי בהעדפות בטעמים (בהתאם לסקר הכנסות והוצאות שעורך הלמ”ס). בשלב השני, מגלמים את השינויים שחלו בנתח ההוצאה של משקי הבית על כל סעיף בשל שינויים במחיריהם. בעדכון לשנת 2011 הפך מדד הדיור לסעיף הגדול ביותר במדד (בעבר היה זה סעיף תחבורה ותקשורת). משקלו הבסיסי של סעיף הדיור עלה מ- 20.7% בשנת 2009 ל- 24.4% בעדכון הנוכחי לשנת 2011.
ברם, רוב העלייה במשקלו של סעיף הדיור נובעת מהעלייה שחלה במחירי הדיור, במהלך השנתיים האחרונות ורק חלק קטן ממנה נובע משינויים בדפוסי הצריכה של משקי הבית. לפיכך, רוב העלייה במשקלו של סעיף הדיור, כבר מגולמת בחישובי המדד, מכיוון שבמהלך התקופה שבין עדכוני המשקולות של סעיפי המדד, מתייחסים למשקלו האפקטיבי של כל סעיף, היינו משקלו הבסיסי בשקלול השינויים במחירים שחלו ממועד עדכון משקל הבסיס. לשם המחשה, משקלו האפקטיבי של סעיף הדיור בסוף 2010 עמד על 23.1% ובהתאם לכך חושבה תרומתו לעליית המדד הכולל. עדכון הרכיב של הטעמים והעדפות של משקי הבית תרם 1.3% נוספים לסעיף.
הגרף שלהלן מציג את המשקלות הבסיסיים של סעיפי המדד העיקריים כפי שהיו בשנת 2009, את המשקלות האפקטיביים, אשר מגלמים את השפעת השינויים במחיר על המשקל של הסעיף ואת המשקלות הבסיסיים לשנת 2011 אשר כוללים בנוסף את השינוי, שחל בהעדפות ובטעמים של משקי הבית מאז עדכון המשקלות האחרון. ניתן לראות כי מרבית השינויים נובעים משינויים במחירים של רכיבי המדד, אשר הובילו לשינויי בשיעור ההוצאה עליהם ואילו השינויים בהעדפות הציבור קטנים יחסית.

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?