הלפיד האולימפי בלונדון מכבה את שוק המט”ח

שלוש סיבות גדולות הופכות את הקיץ למשעמם מתמיד בשוק המט”ח: האולימפיאדה, פרשת הליבור ואי־הוודאות המתמשכת. כך לנצל את המצב
עונת המלפפונים כבר בפתח, והשנה נראה שנאכל הרבה מלפפונים. בכל קיץ השוק לוקח אוויר לקראת סוף השנה, מחזורי המסחר מתכווצים, טווח התנועה של המטבעות קטן ויחד איתו העניין בשווקים. השנה, בנוסף לחופשת הקיץ הארוכה ממילא של האירופים, ישנן שלוש סיבות גדולות שבעקבותיהן אנו הולכים לטבוע בים של שעמום.

2. פרשת הליבור: הפרשה המורכבת הזאת היא פצצה אמיתית בכל הנוגע להתנהלותם של בנקים בלונדון, ואמון הציבור בהם. האבק לא צפוי לשקוע כל כך מהר, ודווקא ההפך הוא הנכון. הפרשה עלולה להוליד שורה של תביעות ענק ותת־פרשות שייגזרו ממה שנראה כהתנהלות שגובלת בנוכלות. באווירה הציבורית שנוצרה באנגליה, כבר די ברור לחלק גדול מהסוחרים, שגם אם אין להם קשר ולו העקיף והדק ביותר לפרשה, הם כבר איבדו את הבונוס ל־2012. לבטל את הבונוס לסוחר מט”ח לונדוני זה כמו להוציא את הסוללות לשפן של אנרג’ייזר: הוא פשוט עוצר.

3. אי־הוודאות הופכת לוודאות: המשבר הזה נמשך כבר שנים, התחמושת של הבנקים המרכזיים הולכת ואוזלת, וגם האפקטיביות שלה מוטלת בספק רב. מנגד, הוקמו הרבה מאוד מנגנונים שמונעים תרחישי קיצון ונראה שמפלס החרדה יורד. המשמעות של המצב הזה היא כי שבשלב זה, הכלי היעיל ביותר להתמודדות עם המשבר הנוכחי הוא סבלנות. הכל טוב ויפה, אבל הוודאות שהמשבר לא יחריף וגם לא ייגמר בקרוב מהווה כדור שינה לשוק המט”ח.

למרות האווירה הקודרת, התפקיד שלי הוא לנסות להבין את התהליכים ולדעת לעשות מהם כסף. לכן אני מנסה לחשוב איך להכין מהלימון הזה לימונדה. או במקרה שלנו, להכין מהמלפפונים צזיקי:

1. למכור על בסיס אסטרטגיית התנודתיות (Volatility): ישנן אינסוף דרכים לעשות את זה, החל ממכירת אופציות אוכף, דרך שורט על מדדי תנודתיות למיניהם וכלה במכירת ה־Volatility עצמו למי שמסוגל לנהל את זה. בכל מקרה, הרעיון הוא ברור, אוגוסט הולך להיות משמים ועד כמה שנראה שהתנודתיות בשוק היום היא נמוכה, אני חושש שהיא עלולה עוד להידרדר.

2. להשאיר הוראות משוגעות: השוק הדליל יוצר מצב שבו עסקה גדולה, קרן גידור עם תיאבון סיכון, אינטרס והבנה שהשוק רדום יכולים להזיז את השוק חזק ומהר. השוק בדרך כלל מתעשת וחוזר לסחור לאט בטריטוריה שקדמה להתקף הלב, אבל הוראות שברגע אחד נראות לא הגיוניות יכולות להפוך לממשיות באפיזודות כאלו – ואפשר לנסות להשאיר הוראות רחוקות של 2% ויותר מאיפה שהשוק סוחר באותו יום בתקווה לדוג משהו.

3. לעבוד על טווחים צרים: תתפלאו כמה כסף אפשר לעשות מלסחור על היורו מול הדולר בטווח של 20 פיפס. למיומנות הזו שני תנאים חשובים: זיהוי הטווח שאפשר לעבוד עליו (ולכן לא רצוי להתחיל לפני הפתיחה בלונדון, אלא בערך שעה אחריה) ולצאת מיד כשהטווח נפרץ – ולא לשרוף רווח של חמישה סיבובי קנייה ומכירה על תזוזה אחת.

4. לקחת גם חופש: זה בדיוק הזמן לארוז את המשפחה ולתרום לתל”ג של אחת מדינות ה־PIIGS. הן בטוח ישמחו לעוד סיוע מבחוץ.

השורה התחתונה: מנגנונים שונים מונעים היום תרחישי קיצון בשווקים הפיננסים. תחושת הוודאות שנוצרת, שלפיה המשבר לא יחריף, מרדימה את שוק המט”ח.

הטור פורסם לראשונה באתר כלכליסט
“פרסום זה אינו מהווה הצעה ו/או ייעוץ כלליים ו/או המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים שלך לרכישה ו/או ביצוע השקעות, פעולות ו/או עסקאות כלשהן, ואין בו משום המלצה ו/או חוות דעת ו/או תחליף לשיקול דעתך העצמאי”.