ליאור פאוסט

מחר כך – האם הריבית בארצות הברית תעלה השנה?

ליאור פאוסט
ליאור פאוסט, מנהל דסק ספוט מט"ח, ממתין להעלאת הריבית בארצות הברית ומחכה כבר לצאת מאזור הדמדומים...

אני מוכן להודות בזהירות שיתכן שבילדותי הייתי נודניק, ויכול להיות אפילו שניהלתי סוג של מלחמת התשה מול הורי. ההורים מאידך שראו בכך סימנים מוקדמים שהם מגדלים תותח מכירות (והתבדו) ניסו לדחות אותי פעמים רבות בשיבוש הלשוני “מחר-כך”. כלומר איפה שהוא בין לא עכשיו לאינסוף.

הסיבה שאני נזכר בכך כעת היא הנאום שג’נט יילן נשאה בוועידת לשכת המסחר של פרובידנס והנאום של סטנלי פישר בהרצליה שעורר לא מעט גלים בעולם. האמירה של שניהם היא שניתן יהיה להעלות את הריבית עוד השנה, במידה והכלכלה תראה שיפור, בהחלט נופלת להגדרה של “מחר-כך”.

הנגידה וסגנה הפכו את כולנו ל-data dependent – תלויי נתונים, כל נתון הופך להיות מאוד דרמטי עבור השווקים. נתוני התעסוקה שפורסמו ביום שישי בארה”ב הראו שאכן כפי שטענו בפד החולשה שנרשמה בתחום התעסוקה לקראת סוף החורף היא זמנית. אבל אין די בנתון אחד, חזק ככל שיהיה לסגור את אי הוודאות בשווקים.

סוחרים ואנליסטים רבים עמם אני משוחח קוראים לתקופה הזו מאז סיום ה-QE בארה”ב ועד להעלאת הריבית שמתעכבת “אזור הדמדומים”, הציפייה להעלאת ריבית ביוני התבדתה זה מכבר עם פרסום פרוטוקול הפד שגילה שהדבר הוא לגמרי לא סביר. אבל כדי להישאר בתוך מסגרת תוכנית העבודה הכללית של הפד, הופיעה הנגידה האמריקאית וניסתה לתקן את הרושם תוך שהיא מותירה אותנו עם חלון העלאת ריבית בין ספטמבר לדצמבר.

מה זה עושה לשוק?

הכול תלוי בנתונים – הנגידה האמריקאית הצליחה להפוך את השוק בהקשר של העלאת הריבית ל Data Dependent. כדי להעלות ריבית הפד היה צריך מספר תנאים שיתקיימו בתחום האינפלציה, התעסוקה והצמיחה.

היעדים הללו למעשה הוגשמו כבר, והפד היה צריך על פי יעדיו שלו להעלות ריבית. אבל הוא מהסס, ומושך את הזמן בגלל החולשה בכלכלה העולמית ומלחמת המטבעות בהובלת יפן ואירופה שדחפו את הדולר להתחזק.

חוזקת הדולר מטרידה את הפד והוא חושש שהעלאת ריבית (למרות שהיא בהתאם לתוכניותיו) תחבל בצמיחה ע”י יצירת דולר חזק אף יותר.

1. הפד מקווה ורוצה להאמין שזו חולשה זמנית. אבל בהקשר הזה, כל נתון בארה”ב הופך לגורלי ודרמטי.

2. אי הוודאות גוברת – הזינוק בתשואות, שינויי שערי המטבעות שהופכים להיות אלימים יותר במסחר התוך יומי הם סימנים לעצבנות בשווקים. אני מתפלא ששוק המניות עדיין שומר על חוסן יחסי בינתיים, אבל אני חושש שככל שנתקרב לספטמבר, העסק יהפוך להיות קצת פחות שליו.

מה העצה שלי למשקיעים ?

לאנשים שפועלים בשוק כל העת כמוני למשל, אני ממליץ להרים את העין מעדשת המיקרוסקופ, לקחת אוויר ולהבין שאנחנו פועלים כעת בטווח יומי רחב בהרבה, זה אומר שאפשר לעשות שלושה דברים (מלבד לקחת חופשה ארוכה)

1. להקטין חשיפות מתוך הכרה בעצבנות בשווקים.

2. דע את האויב – דיברתי בטור הקודם על מסחר רובוטי ועל כך שבתזוזות חדות הקובוטים נעלמים ומשאירים את השוק לא נזיל. זה אומר שתזוזה קטנה הופכת לעמוקה יותר. מומלץ לעבוד עם מדדי מומנטום ולנסות להצטרף למגמה היומית בחיתוליה ע”י שימוש בפרמטרים סטטיסטיים/טכניים של מומנטום.

3. למי שבכל זאת מתעקש לנבא לאן השוק הזה הולך מוטב לסחור דרך אופציות מאשר על שערי נכסי הבסיס.
ההיגיון מאחורי האמירה הזו הוא כפול, התנודתיות היומית גוררת ביצוע של הוראות סטופ-לוס רבות ובמקרים רבים השוק חוזר ומתקן את עצמו כשהסוחר כבר ללא חשיפה. מתסכל מאוד, אני חייב להודות.

בנוסף, התגברות של התנודתיות בשוק עשויה להביא לעלייה במחירי האופציות, כך שמי שיבצע הגנות כעת, יכול ליהנות מעליה בשווי האופציה שהוא קנה רק בגלל מרכיב התנודתיות, ללא קשר להיותו צודק בכיוון בהכרח.

בשורה התחתונה: אנו עומדים בפתחו של קיץ דרמטי, הריבית בארה”ב היא הסיפור המרכזי והיא גורמת לנו לדריכות רבה לקראת כל נתון, יחד עם המשבר ביוון אנחנו עלולים להיווכח שאזור הדמדומים עבר מז’אנר האימה ז’אנר קולנועי אחר – אקשן.

 

פורסם לראשונה בכלכליסט.

מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. מאמר זה אינו מהווה הצעה או המלצה להחזקת, רכישת או מכירת נייר ערך או נכס פיננסי או לביצוע כל עסקה בהם.

 

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?