ליאור פאוסט

סוחר אנלוגי בעולם דיגיטלי: הפינטק הוא הבאזז החדש

ליאור פאוסט
ליאור פאוסט מחדר עסקאות מט"ח ונגזרים מדבר על עשיית שוק אלקטרונית, על רקע מדיניות החטיבה לשוקי הון בלאומי עצמה שהולכת וממקמת את עצמה בראש החץ של המסחר האלקטרוני בארץ.

“מירוץ החימוש” הטכנולוגי בבנקאות נמצא בשיאו. ואכן, ההשקעה של הבנקים בתחומי הטכנולוגיה הולכת וגדלה. מי ביוזמה וחדשנות, ומי בגרירת רגליים והססנות –כולם פוסעים בנתיבי הפינטק.

הבנקים הגדולים בעולם הצליחו ליצור מערכות רובוטיות אלוגריתמיות מתוחכמות לעשיית שוק במט”ח.

דוגמא מצוינת להסתערות של ממש על החזית הטכנולוגית אפשר למצוא בענק הבנקאות ‘גולדמן סאקס’. על פי ה business insider,  מתוך 33,000 עובדי גולדמן, למעלה מ-9,000 הם מהנדסים ומתכנתים. רק לשם השוואה, ב-Facebook עובדים בסך-הכל כ- 9,000 עובדים, ב Twitter כ-3600, וב Linkedin כ-7,000, כשההערכות מדברות על כך שרק חצי מהמועסקים בחברות אלו הם מתכנתים. לזה אתם יכולים להוסיף את העובדה ש’גולדמן’ ידוע כארגון שמגייס את העילית בכל תחום. אפשר רק לדמיין את היתרונות שהשקעה כזו בטכנולוגיה מקנה לו על המתחרים, גוררת ולאיזה מירוץ חימוש היא “מדרדרת” את השוק.

אני זוכר שכבר לפני חמש שנים, כשנפגשתי עם מנהל בכיר בחדר המסחר של ‘ברקלי’ס’ בלונדון, והוא אמר לי שכשהוא התחיל לעבוד שם זה היה בנק, אבל היום הוא כבר עובד במקום אחר, ‘ברקליס’ לתחושתו הפכה להיות חברת טכנולוגיה.

אחד התוצרים המשמעותיים של אותה השקעה טכנולוגית הוא מסחר אלגוריתמי, רובוטי.

אחרי הפסדי הענק של חדרי העסקאות של הבנקים הגדולים בעולם ב-2008, פרשיות הפיקסינג (הטיית מחירים) וחדרי הצ’אט העלומים והתהדקות הרגולציה בשנים האחרונות, סוחרים בשר ודם, כמוני, הם זן נכחד, שלא לומר מוקצה מחמת מיאוס. ההשקעה של הבנקים הגדולים בעולם מייצרת עבורם מערכות אוטומטיות סגורות הרמטית לניהול סיכונים.

וכך, אני מוצא את עצמי בסיטואציה חריגה ומוזרה, סוחר אנלוגי בעולם דיגיטלי.

אין אף קולגה בלונדון שאני יכול להתייעץ איתה ולשאול את דעתה. הקולגות התאדו, והרובוטים לא מדברים… רק קונים ומוכרים. ולמרות שאני הופך מעורב בקצב הולך וגובר בפרויקטים טכנולוגיים כאלו ואחרים, המסחר עצמו, עשיית השוק, היא עדיין – handmade Human.

קל לדבר על יתרון הרובוט על האדם בתחומי המהירות, שיקול הדעת, האסקלציות הרגשיות וכו’, אבל נסו לדמיין מעיין רובוט דמוי אדם, ואת עצמכם דוחפים אותו בחוזקה בכתף, ברור שלנו בני האדם בכל מצב, קל יותר לחזור לשיווי משקל. יש המון פרמטרים שאנו, האנושיים, לוקחים אותם בחשבון בו-זמנית בלי לשים לב: שיפוע הקרקע, עוצמת המכה, כיוונה המדויק, התנוחה שבה גופנו מצוי וכו’; תכניסו אותי עם רובוט לזירת אגרוף, ואני מוכן להבטיח לכם שאין סיכוי שאזרוק את המגבת הלבנה.

דוגמה יותר ממשית יותר לאוזלת ידם של הרובוטים אפשר למצוא במשבר הבנק השוויצרי, אשר אירע בינואר האחרון:

ברגע שהבנק השוויצרי משך את השטיח מעל רצפת ה 1.20 אירו לפרנק שוויצרי, בתוך 49 שניות (!) הגענו לשער של 1.00 כן, 20% בפחות מדקה. חסר תקדים בשוק המט”ח ובדקות ספורות נוספות שבהן לראשונה בשוק המט”ח נעלמה הנזילות לפרקים, השלמנו נפילה היסטורית והיסטרית של 35% לרמות של 0.85 אירו לפרנק.

אם ניזכר בדוגמה הקודמת קל לראות איך הרובוטים יצאו מאיזון, כי למרות תרומתם המפוקפקת לנזילות, בהיותם עושי שוק אפקטיביים וזריזים, מחוץ לסטיית תקן מסוימת בניגוד לסוחר האנושי, כל מה שהם יודעים לעשות זה לנטרל את עצמם קליל מהפעילות וכך בהעדר סוחרים שיפקחו עיניים שיגידו בשוק שצולל עשרות אחוזים, שיש כאן הזדמנות קניה אני בטוח שזו לא הפעם האחרונה שאנחנו חוזים בתנודות חדות ובנזילות מוגבלת בשוק המט”ח.

נקודת האור היחידה עבורנו כאן בישראל היא שאנחנו נחשבים למעצמת פיתוח בתחום הזה ובמקביל משקיעים בגידול וטיפוח הסוחרים שלנו. אנו לומדים ומלמדים מתודולוגיות חדשות, מפתחים מוצרים ושירותי מסחר חדשניים ובמקביל מטמיעים טכנולוגיות מתקדמות.

פורסם לראשונה בכלכליסט.

מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. מאמר זה אינו מהווה הצעה או המלצה להחזקת, רכישת או מכירת נייר ערך או נכס פיננסי או לביצוע כל עסקה בהם.

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?