אגף הכלכלה

השבוע במאקרו

אגף הכלכלה
תרומת העלאת שיעור המע"מ למדד היתה נמוכה מהצפוי

תרומת העלאת שיעור המע”מ למדד היתה נמוכה מהצפוי

מדד חודש ספטמבר נותר ללא שינוי וזאת בניגוד לציפיות לעלייתו. הציפיות לעליית מדד ספטמבר היו על רקע העלאת שיעור המע”מ, עלייה עונתית במחירי הדיור, עליית מחירי הדלק והצהרות שונות על העלאות צפויות במחירי המזון בעקבות העלייה שחלה במחירי הסחורות.

בפועל, “אפקט המע”מ” היה נמוך מהצפוי, למעט בסעיף המזון בו תרומתו בלטה. סעיף הדיור ירד ב- 0.1% בניגוד לעונתיות הרב שנתית לפיה בשנים קודמות עלה סעיף הדיור בחודש ספטמבר בכ- 1% בממוצע.   כמו כן, נרשמה ירידה משמעותית בסעיף החינוך.

ייתכן והסיבה לכך “שאפקט המע”מ” היה נמוך מהצפוי הנה שעל רקע ההאטה במשק לצד המשך העיסוק התקשורתי והציבורי ביוקר המחייה, בחרו יצרנים לספוג חלק מעליית שיעור המע”מ. סעיף המזון, לעומת זאת, עלה במדד ספטמבר ב- 1% הן בהשפעת המע”מ והן בשל התייקרות חומרי הגלם.

באשר לסעיף החינוך, הירידה בו חלה על רקע כניסתו לתוקף של חוק חינוך חינם מגיל 3. מדד התשלומים לגני ילדים ציבוריים (גן חובה וטרום חובה) ירד בשיעור של כ- 75% ותרם לירידת המדד בכשלוש עשיריות האחוז. בנוסף, חלה ירידה באגרות על בתי ספר יסודיים ותיכוניים.

האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים מסתכמת ב- 2.1%, דהיינו במרכז יעד יציבות המחירים ועד סוף השנה צפויה להערכתנו האינפלציה להסתכם בכ- 2.5%. כפי שניתן לראות בתרשים דלעיל, בשנים 2007 – 2009 חרגה האינפלציה בסוף שנה מן הגבול העליון של יעד יציבות המחירים (1-3%) ואילו בשלוש השנים האחרונות האינפלציה הייתה בתוך תחום היעד הרשמי.

יש לציין כי בכל שש השנים האחרונות סעיף הדיור תרם כ- 1% – 1.5% לעליית המדד (שהסתכמה בשיעור כולל של כ-3% לשנה בממוצע). לפיכך, התמתנות האינפלציה בשלוש השנים האחרונות לא נבעה מסעיף הדיור אלא מרכיבי מדד אחרים. הסיבות העיקריות להתמתנות האינפלציה בשלוש השנים האחרונות הן הירידה במחירי המזון והדלק בשנים אלו בהשוואה לשנים 2007 – 2009.

נציין כי ההפתעה במדד חודש ספטמבר באה לידי ביטוי בימים האחרונים במיתון ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון לשנה הקרובה.  במידה ומגמה זו תמשך, וריבית בנק ישראל תשמר ברמה הנוכחית, תחול עלייה “פסיבית” בריבית הריאלית, שמשמעותה מדיניות מוניטארית פחות מרחיבה.  אנו סבורים כי לאור ההאטה הצפויה בצמיחת המשק בשנה הקרובה, וירידה נוספת באינפלציה הצפויה, בנק ישראל עשוי להפחית את הריבית בהמשך הדרך, זאת כאשר תהיה מידה רבה יותר של  בהירות ביחס לתמהיל המדיניות הכלכלית ומידת האיזון בין המדיניות התקציבית למוניטארית.

 

במחצית השנייה של 2012 הביקושים המקומיים צפויים להיחלש בהשוואה למחצית הראשונה של השנה ומגמה זו עלולה להימשך בשנת 2013

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה כמדי שנה את אומדני ההבזק לחשבונות הלאומיים לשנת 2012. לפי אומדנים אלו צפויה הצמיחה הריאלית של התוצר המקומי הגולמי להסתכם ב- 2012 ב- 3.5%.  מדובר בצמיחה הגבוהה במעט מהתחזיות המוקדמות יותר אשר היו לשנת 2012.  עם זאת, יש בכך האטה בצמיחה של הפעילות הכלכלית ביחס לשנתיים האחרונות אז התרחב המשק בשיעור ריאלי של 5.0% ב-2010 ו- 4.6% ב-2011. כפי שניתן לראות בתרשים, הצמיחה בישראל התייצבה מזה 5 רביעים על כ-3%. מדובר בצמיחה חיובית של יותר מאחוז לנפש, גבוהה מאשר ברוב המדינות המפותחות. יחד עם זאת שיעור צמיחה זה נמוך מהפוטנציאל של ישראל.

בין הגורמים אשר תרמו לצמיחה בשנת 2012 ניתן לציין את יצוא הסחורות והשירותים (ללא יהלומים) אשר התרחב בכ-5.6%. לכך תרמו הפיחות הריאלי של שער החליפין של השקל מול סל המטבעות. פיחות זה סייע במעט לצמצם את מידת הפגיעה ביצוא הישראלי, אשר נחלש כתוצאה מהאטת הפעילות הכלכלית העולמית. ביטוי משמעותי יותר לפיחות של שער החליפין, אם ישמר, יהיה בשנת 2013.  כמו כן, רכיב היצוא השנה כולל את “אפקט אינטל”, שהנו חד פעמי ונובע מכניסה לפעילות של מפעל חדש.

נציין את הצריכה הציבורית, אשר גדלה במהירות על רקע ביצוע מהיר של מסגרת ההוצאה התקציבית המותרת, זאת גם בעקבות חידוש של הסכמי שכר במגזר הציבורי. מנגד, חלה האטה בקצב התרחבות ההשקעות הריאליות (ענפי המשק ובנייה למגורים), אשר בשנתיים הקודמות גדלו בשיעורים דו ספרתיים, הנובעים הן מרכיב ההשקעה בציוד ומכונות בענפי המשק (בעיקר כלי תחבורה) והן מרכיב ההשקעה בבנייה.

מאומדני ההבזק השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ניתן לגזור הערכה שבמחצית השנייה של 2012 צפויה האטה בביקושים בהשוואה למחצית הראשונה של השנה. הדבר עולה בקנה אחד עם החרפת המיתון באיחוד האירופי והנמכת תחזיות הצמיחה העולמיות ותחזיות נפח הסחר העולמי. מגמה זו של האטה, עלולה להימשך גם בשנת 2013, אשר שיעור הצמיחה בה, ככל הנראה, יהיה נמוך יותר משיעור הצמיחה הצפוי לשנת 2012.

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?