כלכלני לאומי: מגמת עליה מתמשכת במשקל היחסי של ייצוא הסחורות למדינות אסיה לכ – 20% מסך ייצוא הסחורות

ריבית בנק ישראל לחודש יוני עלתה ב- 0.25 נקודות אחוז לרמה של 3.25%

בנק ישראל הודיע ב-23 למאי כי שיעור הריבית לחודש יוני יעלה ב- 0.25 נקודות אחוז לרמה של 3.25%. בהחלטת הריבית של בנק ישראל ניכר משקלם של נתוני הצמיחה הטובים של המשק ובהם רמת הביקושים המקומיים הגבוהה. בנק ישראל מציין בהודעתו כי “נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון מתיישבים עם צמיחה גבוהה מהתחזית האחרונה של חטיבת המחקר בבנק ישראל, שעומדת על 4.5% לשנת 2011”. משמעות הדבר היא שבכדי להגיע לצמיחה שנתית של כ-4.5% הרי שבשלושת הרביעים הקרובים צריך המשק לצמוח בקצב שנתי של כ-2.5% בלבד (כל רביע לעומת קודמו). כמו כן, מציין בנק ישראל כי “נתוני התעסוקה מצביעים על המשך ההתרחבות והתקרבות לרמה של תעסוקה מלאה“. מכאן ניתן ללמוד, שלצד חשיבות איתנותם של הביקושים המקומיים, כמנוע צמיחה של המשק,  בנק ישראל אינו מעוניין בהתחממות יתר של הביקושים, אשר יוסיפו ללחצים האינפלציוניים הקיימים. כפי שניתן לראות בגרף משמאל, ריבית בנק ישראל נמוכה משמעותית מסביבת הריבית “הנורמלית” אותה הגדיר בנק ישראל בדוח השנתי האחרון שלו כרמה של 4%-5% כאשר ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון עמדו בחודש מאי על %3.2, דהיינו מעל לגבול העליון של יעד יציבות המחירים (1-3%). במצב זה, רמתה של הריבית הריאלית, מצביעה על כך שהמדיניות המוניטרית עדיין מרחיבה מאוד ובפרט לאור מצבו הטוב של המשק.

מדיניות זו עדיין תומכת בצמיחה של הביקושים המקומיים ובפרט ניתן לציין את הביקושים הגבוהים בשוק הדיור ואת הרמה הגבוהה של צריכת מוצרים בני קיימא, המושפעת גם מחוזקו של השקל. מאז ראשית 2010 החלה התאוששות מהירה של יבוא מוצרי הצריכה וקצב העלייה השנתי של מדד זה דומה לרמתו בתקופת הגאות שלפני המשבר. במקביל עלתה ריבית בנק ישראל, אם כי בצורה מתונה והדרגתית. רמתה הנוכחית אשר עדיין נמוכה מסביבת הריבית “הנורמלית”, לצד עוצמתו של השקל, גם תומכים בהמשך הגידול המואץ של צריכת מוצרי בני קיימא. בראייה קדימה, אנו מעריכים כי בנק ישראל יאיץ את קצב העלאת הריבית, בהשוואה לעבר. נראה כי בשלב זה, בו המשק מתקרב לתעסוקה מלאה ופער התוצר הולך ונסגר, זהו תהליך ההולם את מצב המשק.

המדד המשולב לבחינת מצב המשק לחודש אפריל עלה בשיעור מתון של 0.2%

המדד המשולב לחודש אפריל עלה ב- 0.2% ומצביע על המשך התרחבות המשק, אם כי בשיעור מתון בהשוואה לחודשים הקודמים. כפי שניתן לראות בתרשים משמאל, מאז הרבע הרביעי של 2009, עלה המדד המשולב בשיעור חודשי ממוצע של 0.5%.

בבחינת רכיבי המדד עולה, כי מדדי היבוא של מוצרי צריכה ותשומות, אשר עולים בקצב שנתי דו ספרתי מאז 2010, נותרו בחודש אפריל, ללא שינוי. מדדי היצוא של סחורות ושירותים, המאופיינים בתנודתיות גבוהה יחסית, ירדו בחודש אפריל. מדד משרות השכיר (נתון אחרון לחודש פברואר), נותר כמעט ללא שינוי, מזה שלושה חודשים ברציפות ומצביע על היקף נמוך של גיוס עובדים, בחודשיים הראשונים של השנה. נציין שבחודש אפריל הייתה חופשת הפסח, אשר משפיעה על ניכוי העונתיות של רכיבי המדד. בהתאם לכך, בהחלט ייתכן עדכון רטרואקטיבי של המדד ורכיביו בהמשך.

לסיכום, המדד המשולב לבחינת מצב המשק מצביע על המשך התרחבות של הפעילות הכלכלית וניכרת רמתם הגבוהה של כלל רכיבי המדד בהשוואה לרמתם לפני המשבר. תמונת מצב זו מצביעה, בין היתר, על צמצום הצורך במדיניות המוניטרית המרחיבה.

היקף היצוא לסין במגמת עלייה

יצוא הסחורות (ללא יהלומים, אוניות ומטוסים) הסתכם בחודש אפריל בכ- 3.5 מיליארד דולר (נתונים מקוריים). בהשוואה לחודש מקביל אשתקד, חלה עלייה של 2.8%. כמו כן, נתוני המגמה מצביעים על כך, שמאז הרבע השלישי של 2010 החלה מגמת עלייה, ביצוא הסחורות לכלל היעדים. נציין כי, יבוא הסחורות (ללא יהלומים, אוניות ומטוסים), אשר הסתכם בחודש אפריל בכ- 5 מיליארד דולר, עלה בהשוואה לחודש המקביל אשתקד, בשיעור חד יותר של 26%.

בבחינת יעדי היצוא העיקריים, ניכרת יציבות יחסית במשקלן של ארה”ב ומדינות האיחוד האירופי, בסך יצוא הסחורות. במשקל יצוא הסחורות למדינות אסיה ניכרת מגמת עלייה מאז 2009. סך היצוא למדינות אסיה עמד בחודש אפריל 2011 על כ- 0.7 מיליארד דולר ומשקלו מסך יצוא הסחורות הסתכם בכ- 20%. זאת בהשוואה למשקלו בראשית 2009 שעמד על 14%. כפי שניתן לראות בתרשים משמאל, המציג את  שותפות הסחר העיקריות של ישראל באסיה, עיקר העלייה במשקל היצוא לאסיה נובע מעלייה ביצוא לסין (יש לשים לב כי נתוני היצוא בתרשים הנם לפני הניכוי של רכיבי סחר תנודתיים כגון יהלומים, מטוסים ואוניות).

בבחינת התרומה של יצוא הסחורות נטו (דהיינו העודף בחשבון הסחורות) לשותפות הסחר העיקריות באסיה, עולה שהיצוא נטו להודו, לרוב גבוה יותר מזה של סין (לעתים יצוא הסחורות נטו שלילי). כלומר, היצוא לסין הנו הגבוה ביותר, אך כך גם היבוא ממנה. נוסיף, כי יצוא הסחורות נטו ליפן, אשר משקלה בסך יצוא הסחורות לאסיה, הלך וירד בעשור האחרון, הנו שלילי ומשמעות הדבר גרעון מסחרי עם יפן.