שמעון נוימן

הטרגדיה היוונית של גוש היורו

שמעון נוימן
בימים אלו של תקשורת פתוחה, כאשר ברחבי העולם  גדלה המודעות למשבר החובות של יוון

בימים אלו של תקשורת פתוחה, כאשר ברחבי העולם  גדלה המודעות למשבר החובות של יוון והפגנות המונים כנגד צעדי הממשלה מתקיימות ברחובותיה, מנסות מדינות הגוש האירופי למצוא פתרון בכדי למנוע התרחבות המשבר למדינות נוספות דוגמת ספרד, ולקריסת גוש היורו בעקבות כך (יש האומרים “משבר ליהמן” בממדים גדולים יותר).
אם נסתכל על מצבת החובות של יוון, החוב הממשלתי והחוב הפרטי, נראה שהחשיפה הגדולה ביותר היא מול גרמניה, וכנובע מכך כל הסדר לגבי החובות יובל ע”י ממשלתה. ניתן להאמין כי במקרה של חדלות פירעון של יוון, ממשלת גרמניה תתמוך במערכת הבנקאית שלה כפי שהממשל האמריקאי תמך בבנקים האמריקאים לאחר “משבר ליהמן”.

אם נסתכל על תהליך ארגון החוב של חברת אפריקה ישראל, נוכל להעריך שכל הסדר חוב באירופה יחייב ויתור מסוים של הלווים, “תספורת” בלשון המקצועית. כל עוד הדבר מתייחס לבנקים, אין בעיה: הם פשוט ימחקו חלק מההון העצמי, ואם לבנק מסוים תהייה בעיה, המדינה תסייע (בעיקר בגרמניה).

הבעיה המרכזית היא לגבי מחזיקי אגרות החוב של יוון והגופים הפיננסים (כולל בנקים) המחזיקים באגרות חוב של ממשלת יוון ובנקים יוונים. במקרה של פריסת חוב יווני, תיווצר בעיה של תזרים שוטף של הגופים הפיננסים שהשקיעו בחוב יווני, אשר תיצור להם בעיה בעמידה בתשלומים למחזיקי האג”ח שלהם.

במקרה זה תעמודנה בפניהם שתי אפשרויות. הראשונה, גיוס הון שייעודו תשלום חובות שהתבססו בחלקם על תשלום חוב יווני, שלאור הנסיבות השתנה, על כל המשמעויות (ריבית גבוהה יותר, עליה בסך ההתחייבויות ועוד), והשנייה, דחייה של תשלום החוב והתאמתו מחדש לחוב היווני.

משמעותה של האפשרות השנייה היא שבעל אג”ח של מוסד בנקאי בגרמניה, הופך להיות מחזיק בשני סוגי חוב, יווני וגרמני. התוצאה שעלול מצב זה לגרום היא קריסה של שוק האג”ח באירופה עקב אי רצונם של משקיעים להחזיק באגרות חוב אלו.

הפרשנים השונים טוענים שהאפשרות השנייה אינה סבירה, ובמקרה של הסדר חוב, תיושם האפשרות הראשונה. לאותם פרשנים נזכיר כי האמירה “זה לא יכול לקרות” נאמרה מספר פעמים בעבר, ולצערנו הם אכן קרו דברים וגרמו לנזקים אדירים. מה שמייחד משברים בשוק ההון הוא שתמיד נוצר משבר שכמותו לא היה לפני, שמצליח להיכלל בקבוצת “הלא סבירים/לא הגיוניים”.

 

נחזור לרגע לגרמניה:

התמשכות משבר יווני, עשויה לגרום ללחצים פנימיים על ממשלת גרמניה להתנתק מהסדר כלל אירופאי ולדאוג רק לבנקים הגרמנים. תוצאה להחלטה זו עשויה ליצור משבר חמור בגוש האירו, אפילו עד כדי פירוקו.

בהקשר לפירוק גוש האירו, או לעזיבת יוון למשל, לא בטוח שלצעד זה לא יהיו תוצאות חיוביות. כיום, מדינה השייכת למטבע היורו אינה יכולה להכריז על פיחות כצעד עיקרי להבראת הכלכלה, כי אין לה מטבע עצמאי. חזרתה של יוון למטבע ההיסטורי, הדרכמה, וביצוע פיחות במטבע , עשויים להיות צעד ראשון בהבראת הכלכלה. גם אפשרות זו נכללת בקבוצת “הלא אפשריים”, ולכך כבר התייחסתי.

עד עכשיו דיברתי על יוון והזכרתי את ספרד, אבל יש לא מעט מדינות הנמצאות במשבר שאינו רחוק כל כך מהמשבר יווני. כמו כן, לא התייחסתי לנושא הפוליטי של מדינות הגוש, שיתקשו לקבל מצב של פירוק גוש האירו לאחר תקופה קצרה יחסית, וישאירו את הבמה הכלכלית בעולם לארה”ב (ואולי אף לסין).

אם כבר הזכרתי את סין, אחד הפתרונות שהוצע לגבי יוון הוא מכירת נכסים, וסין כבעלת יתרות המט”ח מספר אחת בעולם תוכל להשקיע ביוון. זה נשמע פשוט, אבל יש לכך השלכות פוליטיות, שלא נכנס אליהם כרגע. אין הדבר דומה לרכישת נכסים בארה”ב ע”י חברות יפניות-שם הבעלים הם החברות ולא המדינה.

לסיכום: עוד ימים “מעניינים” נכונו לנו בהקשר למשבר, ולכן התנודתיות בשווקים תמשיך לפקוד אותנו. על כן, בימים אלה מומלץ לא לעשות צעדים פזיזים, ולהתייעץ בהקשר לתיק ההשקעות עם יועץ השקעות מורשה.

בעוד אנו דנים מה “טוב ליוון” או “מה טוב לאירופה”, החליטו ממשלת יוון והפרלמנט לאמץ תוכנית קיצוצים, ובתמורה המדינה תקבל סיוע כספי נוסף. במקביל אומצה תוכנית הבנקים הצרפתים לפרישה מחדש של חלק ניכר של החוב היווני למשך 30 שנה.

יופי, יש פתרון והכל בא על מקומו בשלום. באמת חשבתם כך ? אם נבחן לעומק את התוכנית החדשה, נראה שבעצם הושגה דחייה של הבעיה ולא פתרון יסודי. האם מישהו חושב ברצינות שבעקבות תוכנית הקיצוצים ביוון והפרטה של נכסים יהיה ליוון מקור כספי להחזר החוב?

ואם לא די בכך, הודיעה סוכנות הדרוג S&P כי פתרון המבוסס על התכנית הצרפתית יביא לשינוי דירוגה של יוון לחדלות פירעון סלקטיבית. לא נרחיב את המשמעות של “חדלות פירעון”,  לנושא זה נייחד דיון נפרד, רק נדגיש שאחת התוצאות לכך תביא לפגיעה קשה בבנקים היוונים וחלק מהבנקים האירופאים, ועלולה להביא את המערכת הבנקאית האירופאית לכדי קריסה.

חזרנו לנקודת ההתחלה?

 

“פרסום זה אינו מהווה הצעה ו/או ייעוץ כלליים ו/או המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים שלך לרכישה ו/או ביצוע השקעות, פעולות ו/או עסקאות כלשהן, ואין בו משום המלצה ו/או חוות דעת ו/או תחליף לשיקול דעתך העצמאי”.

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?