אייל דבי

שבר ענן

אייל דבי
לאייל דבי מהחטיבה לשוקי הון יש רק דברים טובים לומר על מניית "אמת מחשוב"

לאייל דבי מהחטיבה לשוקי הון יש רק דברים טובים לומר על מניית “אמת מחשוב”
עולם הדוגמנות רעש וגעש כשהתברר כי תמונות אינטימיות של שחקניות ודוגמניות מפורסמות דלפו לרשת.  אחסון מידע באמצעות “עננים” למיניהם הפך למקובל ונפוץ בגופים עסקיים ופרטיים כאחד, והחדירה הברוטאלית לפרטיות הובילה לעלייה גורפת במפלס החרדה. מחשוב ענן מבוצע – אם להגדיר זאת באופן גס – באחת משתי דרכים: באמצעות “ענן ציבורי” או “ענן פרטי”, כאשר במקרה הראשון, שטחי האחסון מצויים במרכזי מחשוב מרוחקים, בעוד שהענן הפרטי פועל על תשתיות עצמיות של הלקוח – כך שהמידע של משתמשי הקצה שמור בתוך הארגון. ברור כי ככל שהחשש מחדירה לפרטיות גדול יותר, כך השימוש בענן הפרטי יהיה גבוה יותר – וזה בדיוק מה שמעניין בחברת “אמת מחשוב”, שזיהתה את המגמה עוד הרבה לפני פרשת הדליפה.

רוח גבית מהסביבה העסקית: השינויים בעולם החומרה מיטיבים עד מאד עם “אמת”, שכן בעוד תחום השרתים הקטנים שרוי בשפל על רקע הגידול בשרותי “ענן”, תחום השרתים הגדולים – בו מתמחה החברה – זוכה לעדנה; עסקים רבים מתחומי הביטחון והפיננסים, כמו גם רשויות ציבוריות, עוברים כיום לפתרונות מחשוב באמצעות ענן פרטי – מה שמטבע הדברים מצריך תשתיות מחשוב חזקות. הציפייה הטבעית מהרוח הגבית, שמשתקפת היטב בצמיחת החברה, היא לתמחור ליברלי של המניה. אז זהו, שלא רק שהתמחור אינו ליברלי, הוא במידה רבה שמרני.

תדמית מכבידה: הדרך האינסטינקטיבית להמחיש את תמחור החסר של “אמת” היא להשוות אותו למכפיל הרווח הממוצע בסקטור הטכנולוגיה.  זו טעות, שלא לומר הטעיה, שכן בסקטור הטכנולוגיה הממוצע הוא חסר משמעות – השוני בין חברה לחברה הוא כה גדול, כך שאין כמעט בסיס להשוואה. לו נדרשתי בכל זאת להצביע על איזושהי חוקיות בתמחור של מניות הטכנולוגיה, הייתי אומר שבאופן גס הן נחלקות לשניים – חברות “סקסיות” שנסחרות במכפילי רווח נדיבים של 20 ומעלה, וחברות אפורות הזוכות למכפילים מכווצים הרבה יותר – 10 לערך. “אמת” מסווגת, ללא ספק, בקבוצה השנייה. האמת היא, שאם מניחים בצד את הסטיגמות והתדמיות השטחיות, מגלים שהרבה חברות זוהרות היו מתהדרות בתוצאות שמציגה “אמת” – בפרט בכל מה שנוגע לקצבי הצמיחה.

הצמיחה שהייתה, הצמיחה שתהיה: יש המטיחים בנו, האנליסטים, שאנחנו מתמקדים בניתוח תוצאות העבר ומתעלמים ממה שבאמת חשוב – הביצועים בעתיד.  להגנתנו אומר, שתחזית פיננסית אינה מהלך מקרי – יש בה מאפיינים עמוקים של סדרה עתית. אם כך, הרי שעברה של “אמת” בהחלט מבשר טובות לגבי עתידה. מעבר לשימוש הגובר בשרתים גדולים, בין היתר כתוצאה מהמעבר לפתרונות של ענן פרטי, נוסף לאחרונה מנוע צמיחה מאוד משמעותי בדמות פרויקטים של (OEM Original Equipment Manufacture) – ייצור חומרה עבור חברות אחרות, תחת שם המותג של החברה הרוכשת. מהו היקף השוק הפוטנציאלי מבחינתה של “אמת”? כמעט אינסופי. הביטו על הכנסותיה הנוכחיות של “אמת” מהתחום, אל מול היקף ההוצאה על חומרה בחברות כדוגמת צ’ק פוינט, ותיווכחו שלמרות הצמיחה הפנומנאלית בחמש השנים האחרונות, זו פעילות שעדיין נמצאת בחיתוליה.

המחזוריות כהסבר? לא הפעם: הדרך לגשר על הפער שבין מכפיל הרווח הנמוך לצמיחה הגבוהה, עוברת דרך טענת המחזוריות. במילים אחרות, יהיה מי שיטען כי הרווח הנוכחי של “אמת” אינו מייצג, שכן הוא מושפע מהסייקל החיובי בענף – שעוד רגע יתהפך. הייתי מקבל טיעון שכזה, וגם אז בכפוף להסתייגויות כבדות משקל, אילו הצמיחה הייתה מגיעה רובה ככולה ממגזר ה- IT הוותיק, אבל זה בפירוש לא המקרה, שכן נדבך מאוד משמעותי ממנה מגיע, כאמור, מהפעילות החדשה – פעילות OEM.

שורה תחתונה: שילוב תמוה בין צמיחה דו-ספרתית למכפיל רווח חד-ספרתי. ברור שקניה.