אלה פריד

כיצד הפכה סין את שוק הגז הטבעי בצינור לשוק של קונים?

אלה פריד
המגעים למכירת הגז הטבעי מרוסיה לסין הפכו בשני העשורים האחרונים לאחת הסאגות הרפטטיביות בענף האנרגיה.

המגעים למכירת הגז הטבעי מרוסיה לסין הפכו בשני העשורים האחרונים לאחת הסאגות הרפטטיביות בענף האנרגיה. בעיתונות הפיננסית כבר נכתב, כי המשא ומתן המייגע בין יצואנית האנרגיה מספר 1 בעולם לצרכנית האנרגיה הצומחת ביותר דומה להתכתשות עיקשת על גובה המוהר בין שתי חמולות יריבות.
זה לא שהצדדים חסכו במאמץ להתקדם להסכמה. במהלך העשור הייתה תנועה לא מועטה בין מוסקווה לבייג’ין. משלחות גרנדיוזיות באו והלכו, מזכרים בילטראליים נחתמו – אך העסקה לא מומשה. כעת, נראה כי היא קרובה לצאת לפועל יותר מאי פעם, וההסבר לכך נובע מסיבה אחת ויחידה: באחרונה חל שינוי במאזן הכוח בין הקונים למוכרים בענף, ונראה שצד הכלה – חושש.

כידוע, תקציב המדינה הרוסי נשען ביותר מ- 50% על סקטור האנרגיה, ואף שעיקר ההכנסות הגיעו עד כה ממכירת נפט, יחס זה עשוי להשתנות בשנים הקרובות, בשל כמה גורמים מרכזיים:

חברות הנפט הרוסיות ניצבות בעשור הנוכחי בפני השקעה רחבת היקף בתשתיות, שחלקן הוזנחו שנים רבות. תוכניות פיתוח של מאגרי פצלים ומיזם הנפט הארקטי צפויים להתבטא בהוצאות עתק. נציין, כי הממשלה הרוסית מעודדת יוזמות אלו בתמריצי מיסוי, והצפי הוא שההכנסות בתקציב ממכירות הנפט עשויות לרדת משמעותית בטווח הבינוני.

בנוסף לכך, המדיניות הפיסקאלית המרחיבה והעלויות של אולימפיאדת סוצ׳י יוצרים לחצים פיסקאליים. לרוסיה אמנם יש רזרבות מט”ח של כחצי טריליון דולר, אך בל נשכח, שהיא זקוקה למחיר נפט של כ- 100 דולרים לחבית כדי לאזן את התקציב. אלא שעולם הנפט השתנה בשנה האחרונה, ומי שיקבע ככל הנראה את רמות המחירים בעשור הקרוב, תהיה דווקא ארצות הברית, שהפכה למעצמת אנרגיה.

האיום הגדול ביותר על תעשיית הנפט הרוסית כיום, הוא הידוק התחרות בענף, ולהחלטה האמריקנית לייצא גז, נפט ותזקיקים בהיקפים גדולים עשויה להיות השפעה דרמטית. כך, למרות שבשנת 2013 רוסיה עברה את ערב הסעודית בהיקף הפקת נפט, הרי שהמפתח לוויסות נמצא כיום בוושינגטון.

הגורמים האלה מטילים ללא ספק לחץ רב על סקטור הגז הרוסי, והמתח ששורר בין גזפרום ללקוחותיה האירופיים כתוצאה ממשקעי ההתנהלות המונופוליסטית דוחף אותה לחפש שווקים בדרום מזרח אסיה. בשנה שעברה, סימן הממשל הרוסי לסקטור את המטרה: סגירת חוזים ארוכי טווח עם סין, יפן והודו.

אולם סין, שהפכה ב-2013 ליבואנית הנפט הגדולה בעולם, מנהלת אג׳נדה משלה בתחום האנרגיה. המדיניות הזו היא כמובן חלק מתוכנית כוללת לטווח רחוק, וסין ממאנת לחתום על עסקאות לאספקת גז מהרוסים, למרות המחיר האקולוגי הכבד שהיא משלמת על השימוש בפחם.

האסטרטגיה של סין בתחום האנרגיה, היא שילוב בין מתקפת מיזוגים ורכישות ברחבי העולם, לבחירה זהירה וקפדנית של ספקים לפרויקטים ארוכי טווח. דבר זה בולט בייחוד בתחום הגז הטבעי, שם מדובר בהשקעות אזוריות שיוצרות קשרים גורדיים ארוכי טווח עם הספקים.

כצפוי, תהליך בחירת הספקים של סין הוא איטי ובררני, כאשר מאזן הכוח הפוליטי מהווה מעין “פוליסות ביטוח״  ייחודיות לאספקה רציפה וארוכת טווח במחירים שמתאימים לסין.

כך, אין זה מפתיע שהספקית הראשית של הגז הטבעי לשוק האנרגיה הסיני, היא דווקא טורקמניסטאן שבאסיה התיכונה. הרפובליקה הסובייטיות לשעבר, בת 5.5 מיליון תושבים, מדורגת במקום הרביעי בעולם בהיקף עתודות הגז הטבעי, אחרי איראן, רוסיה וקטאר. טורקמניסטאן מחזיקה במאגר Galkynysh ,השני בגודלו בעולם המוערך בכ-600 TCF (בערך פי 30 מלוויתן).

טורקמניסטאן מייצאת גז לסין החל משנת 2006, ומשנת 2012 נאמד היקף היצוא לסין בכ-20 BCM בשנה. על-פי חוזי הרחבה, שנחתמו, כאשר המשא ומתן עם רוסיה ממשיך להתנהל, סין יכולה להכפיל את היקף היבוא שלה מטורקמניסטאן בשנים הקרובות ולהגיע ל- 65 BCM עד לשנת 2020.

מעניין לציין, כי מדיניות הפיזור הייחודית של סין מתבטאת לא רק בבחירה זהירה של ספקים, אלא גם בבחירה לא פחות זהירה של תוואי לצינורות Central Asia Pipe Line שמובילים את הגז. בעוד הצינור הראשון עובר דרך קזחסטאן ואוזבקיסטאן, צינור ההרחבה המתוכנן צפוי לעבור דרך טג’יקיסטאן וקירגיסטאן, שתי מדינות פחות יציבות ויותר עניות באסיה התיכונה.

ההשפעה הסינית הגוברת באסיה התיכונה מתקבלת כנראה במוסקווה, שרואה באזור את שטחי ההשפעה ההיסטוריים שלה ברגשות מעורבים, אך כיוון שמהצד השני ניצבות איראן ואפגניסטן, המעורבות הסינית היא ללא ספק הרע במיעוטו.

אם נחזור לנושא שבו התחלנו, הרי שאין ספק, כי יחסי הכוחות בין רוסיה לסין במשא ומתן על מכירת הגז הולכים והופכים ל”שוק של קונים”. רוסיה עדיין מנסה לסגור חוזה למכירת 40 BCM בשנה ב-30 השנים הקרובות. המחיר יצטרך להתחרות במחיר הטורקמני של 3.4$ ל-mmBtu בפי הבאר. ככל הנראה, גזפרום תתקשה לקבל מסין את רמת המחירים שהיא מקבלת באירופה.

הבהרה: תוכן סקירה זו, לרבות הנתונים, המידע, ההערכות, הדעות והתחזיות (“המידע”) נערך בהסתמכות על מידע פומבי גלוי לציבור ו/או מידע שהתקבל, כולו או חלקו, מצדדים שלישיים (“ספקי מידע”) ומובא לידיעה כללית בלבד.
אין להסתמך על המידע, ואין לראות בו המלצה או תחליף לשיקול דעתך העצמאי, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או יעוץ – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים וצרכים המיוחדים שלך – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.  

תגובות הקוראים (6)

  1. רוני

    אני עוקב בעניין כי אני מאמין שהאנרגיה תהפוך להיות הגנרטור העיקרי של מלחמות העתיד, הן במישור האזורי והן במישור הגלובלי.
    אין לי ספק שמה שעומד בשורש הסכסוך עם טורקיה זה לא דאגתם הכנה לגורל הפלסטינים בעזה, (וה”מרמרה” הייתה רק מלכודת-פתאים שנפלנו לתוכה), אלא מאגרי הגז במזרח הים התיכון. טורקיה לא מסתירה את שאיפותיה בעניין, ואני לא אתפלא אם הדברים יגיעו למאבק מזוין בתסריט זה או אחר. מול קפריסין הם כבר חשפו שיניים בגלוי, ומולנו זה יותר סמוי.
    כך גם סכסוכים מקומיים לכאורה סביב רוסיה מונעים בחלקם משיקולים לאומיים ודתיים ובחלקם משיקולי אנרגיה. ואם הסיפור האוקראיני יתרחב לכדי מלחמה וחרם אירופי על הגז הרוסי, אז גם אירופה וגם רוסיה ישלמו מחיר כלכלי כבד – רוסיה בצד התזרים, ואירופה בצד הפגיעה בכל תחומי החיים.
    בינתיים האנרגיות החלופיות מתמהמהות, ככל הנראה גם בגלל לחצים כבדים של ספקיות אנרגיית המאובנים מתחת לפני השטח.
    ישנם פתרונות יפהפיים בתחום האנרגיה החלופית היכולים להיות תחליף אמיתי (ולא קוריוז כמו טורבינות-רוח) אבל אין מי שיקדם אותם.
    אשמח לשמוע את תגובתך.

    הגב
  2. אודי

    האם יהיה “מחיר שוק” לגז בדומה לנפט בעקבות היכולת לנייד גז בספנות? או שזה יהיה תמיד מחיר מקומי פר עסקה ? אשמח לתגובה

    הגב
    • אלה פריד

      אודי שלום
      תודה על פנייתך.
      להערכתנו, בעשור הקרוב תימשך הדיפרנציאציה האזורית במחירים. ייתכן שיהיו “האבים אזוריים” עם מחיר מייצג, אבל הרגולציה הגלובאלית כנראה תגביל את מידת הסחירות של מוצרים אלה, כמוצרים פיננסיים.
      כך שגם אם תהייה שקיפות רבה יותר במחירים, ניתן לצפות כי הבידול יימשך והסחירות לא תהייה דומה לזו של הנפט.

      בברכה, אלה פריד

      הגב
  3. ראובן

    שחקן גלובלי חדש תהיה ניו זלילנד בה התגלה שדה גז הגדול בעולם
    דרום קוריאה נמצאית בעיצומה של בניית תחנת הנזלת גז הגדולה בעולם שתהיה גם כלי שיט הגדול בהיסטוריה.הכל בשביל ניו זילנד.
    כך שמחירי הגז ירדו.

    לגבי הסינים הם מקבלים (כבר)מצינור בודד מטורקמניסטן אספקה השווה למחצית צריכתת
    גז באורופה(הרבה).

    הגב
    • יוסי

      שוכחים כאן את השאיפות של פוטין המתחזק
      מתחזק כי רוב העם הרוסי תומך בו מפנים .
      כך שהרפובליקות של ברית המועצות לשעבר
      לא בטוח שישארו עצמאיות לאורך זמן .

      הגב
  4. ilan

    כתבה מעניינת
    היה נחמד אם היה מתווסף המלצת הבדיקה לחברות
    בסקטור האנרגיה שכדאי לבחון בהקשר של עסקת גז
    בין רוסיה לסין

    הגב

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?