המדיניות הכלכלית בארה”ב חוזרת למרכז הבמה

משבר התקציב האמריקני נותן אותותיו בשווקים: במניות, באגרות החוב ובמט”ח. איך עשוי להיפתר המשבר, ומהי ההשפעה האפשרית על תשואות האג”ח?
לראשונה מאז 1996, נאלץ הממשל בארה”ב להשבית חלק מפעילויותיו כתוצאה ממחלוקת בין המפלגות בנוגע לתקציב הממשלתי. בהמשך חודש אוקטובר, יצטרכו המפלגות להסכים על העלאת תקרת החוב המותרת בחוק (ה-17 באוקטובר “סומן” כתאריך בו יחרוג היקף החוב מהתקרה הנוכחית). לאחר מכן, עד לסוף השנה, יהיה צורך להסכים על ביטול, שינוי, או החלה אוטומטית של קיצוצים תקציביים רוחביים שנקבעו בעבר. נושאים אלו צפויים להביא לתנודתיות גבוהה בשווקים הפיננסים, ובכלל זה גם בשוק אגרות החוב.
בקיץ 2011 עמדה ארה”ב בפני משבר דומה למשבר התקציב הנוכחי. אז, הגיעו הצדדים ברגע האחרון לפשרה ונמנעה חדלות פירעון. אבל התארכות המאבקים הפוליטיים והאיום על יכולתה של ארה”ב לשרת את החוב הובילו אז לפגיעה בדירוג החוב המושלם שלה ולירידות חדות בשוקי המניות בעולם (כאשר במקביל חלה גם התדרדרות במשבר החובות בגוש האירו).

אנו מעריכים, כי גם הפעם יגיעו הצדדים ברגע האחרון לסיכום שיכלול העלאה נוספת של תקרת החוב. סיכום כזה, לכשיושג, עשוי להביא לעליית תשואות בארה”ב בטווח הקצר.

שוק המניות: העדפת המעו”ף על פני ת”א 75

חודש ספטמבר הסתיים בשוק המניות המקומי בסימן חיובי עם עדיפות להשקעה במדד המעו”ף על פני מדד ת”א 75. בחודש זה בלט שוק המניות המקומי לחיוב בהשוואה לשוקי העולם: מדד ת”א 100 רשם עלייה נאה של 5.6% ומדד ת”א 25 זינק ב- 7.4%. במונחים דולריים מדובר על עליות חדות יותר (של כ-10% במעו”ף), כיוון שבמקביל חל ייסוף קל בשער החליפין של השקל מול הדולר. בלטו לטובה מניות הבנקים ומניית בזק – מניות המאופיינות בדרך כלל בפעילות משמעותית של משקיעים זרים.

תופעה זו מעלה את ההערכה, שהעליות החדות בחודש ספטמבר נובעות, לפחות בחלקן, גם משיפור במצב הכלכלה הישראלית, מנקודת המבט של המשקיע הזר. זאת, לאור הפרמטרים החיוביים של המשק הישראלי (צמיחה גבוהה ברבעון השני ונתוני אבטלה נמוכים) במקביל לירידת מפלס החששות הגיאו- פוליטיים, ולתמחור הסביר של שוק המניות המקומי. יחד עם זאת, ובהתאם להערכות לקצב צמיחה מתון במהלך שנת 2014 בסקטור העסקי, אנו לא סבורים שנראה עלייה חדה ברווחיות החברות בישראל, אלא עלייה מתונה בלבד.

בבחינת רמת המכפילים כעת אנו מעדיפים השקעה במדד המעו”ף על פני מדד ת”א 75. זאת בשל תמחור המעו”ף הנסחר במכפיל רווח חזוי של 15.2 ותחזית לגידול של 8.5% ברווח הממוצע למניה (נתוני בלומברג) לעומת מכפיל חזוי של 19.8 בו נסחר מדד תל אביב 75. כמו כן, יש לציין כי אנו ממליצים על חשיפה גבוהה יותר לשוקי המניות הגלובליות בהשוואה למדדים המקומיים.

שער החליפין של השקל לא מתרגש מהורדת הריבית, או מפרסום בנק ישראל באשר לרכישות מט”ח שצפויות לאורך שנת 2014.

ההתפתחויות הפוליטיות בארה”ב באו לידי ביטוי גם בשערי החליפין ובמחירי חומרי הגלם. כך, המשיך השבוע להיחלש הדולר מול המטבעות העיקריים בעולם. מול האירו נחלש הדולר לשער של 1.36 דולר ליורו, שפל בחצי השנה האחרונה.

על אף הורדת הריבית בישראל נמשכו הלחצים לתיסוף בשער החליפין של השקל מול המטבעות העיקריים. הודעת בנק ישראל על כך שירכוש 3.5 מיליארד דולר בשנת 2014 כדי לקזז את השפעת ייצוא הגז על המטבע המקומי – תרמה להקלת הלחצים המיידיים לתיסוף בשקל, אך לא הביאה לפיחות משמעותי.

הסקירה המלאה באתר לאומי

פרסום זה אינו מהווה הצעה ו/או ייעוץ כלליים ו/או המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים שלך לרכישה ו/או ביצוע השקעות, פעולות ו/או עסקאות כלשהן, ואין בו משום המלצה ו/או חוות דעת ו/או תחליף לשיקול דעתך העצמאי