מיכל קיסוס הרצוג

הרוקסטארים של הטכנולוגיה: האם הם טובים לנו?

מיכל קיסוס הרצוג
בעולם הטכנולוגי והמהיר של ימינו, יזמים כמו ג'ף בזוס או לארי פייג' זוכים להערצה שהיתה שמורה בעבר לכוכבי קולנוע.. לכן, דווקא הם צריכים לשאול את עצמם "איך אנחנו משרתים את העולם, והאם ייתכן שאנחנו מזיקים לו?"

כל אחד שמעט דם יזמים זורם בעורקיו משתאה מדי פעם למקרא גיוס מרשים או אקזיט של סטארט־אפ, או לשמע רעיון שהפך ממיזם קטן להצלחה חובקת עולם. ההערצה ליזמות ולחדשנות אינה ייחודית רק לישראל. בעולם כולו אנשים נושאים עיניים לדמויות כמו היזם אילון מאסק, מייסד אמזון ג'ף בזוס או מייסדי גוגל לארי פייג' וסרגיי ברין.

 

יזמים אלה תופסים כיום מקום שהיה שמור בעבר לכוכבי רוק או קולנוע. יש שאפילו מקנים להם מעמד רם של "האלים החדשים". ומדוע לא? הרעיונות שלהם שינו את חיינו מקצה לקצה, המוצרים שלהם הפכו לכאלה שאין לנו מושג מה עשינו בלעדיהם, והתפיסות שלהם נלמדות באקדמיה. אבל האם עצרנו לחשוב מהן ההשלכות ארוכות הטווח של הרעיונות שלהם?

 

אמנם העשייה מועילה ללא ספק, אך ברור שיש לה גם השלכות חברתיות וכלכליות לא פשוטות. הפרסומות צועקות "קנו טסלה" – תשכחו מההשלכות האקולוגיות על כדור הארץ; "החליפו כל שנה אייפון" – למי אכפת מפסולת אלקטרונית, מהעובדים, מסדנאות יזע; "עשו משלוח מהיר ברחפן" – ולא ממש משנה אם זה מסכן את כל מי שזה טס מעליו; "התקינו ממשק תכנות יישומים (API) חינם" – ולמי אכפת אם אתם משלמים באובדן פרטיות ובמכירת דאטה בנזיד עדשים.

 

שאלת האחריות
השאלות הבסיסיות שכל יזם שואל את עצמו הן מה אני רוצה להשיג ואיך זה משרת את העולם. אך שאלה חשובה לא פחות לרוב נשכחת – איך זה עלול להביא נזק לעולם.

 

הרבה יזמים מקדמים זמינות, נגישות ומיידיות, אך לכל אלה יש מחיר. בהקשר של פינטק יש לשאול: האם היכולת לקחת הלוואה בכל מקום, בכל זמן ומכל אחד היא טובה או רעה? האם אפליקציה שמאפשרת לילדים לשלם על כל מוצר מכל מקום היא חיובית? ומה לגבי אלגוריתם המאפשר לחברות להגדיל קצת את הסיכון לטובת תשואה גבוהה

 

כיזמים, השאלה החשובה היא איך לא לגרום נזק. זאת בשם החובה לגלות אחריות כלפי החברה. מצד אחד, ברור שכל יזם צריך לשאת באחריות חברתית כלשהי, אך מצד שני, זה מצריך משאבים רבים. זמן, כסף ואנרגיה שיופנו למשהו שאולי לא צריך להיות בתחום האחריות של היזם, אלא של היד הנעלמה, של הרגולטור. מישהו אחר. אולם, בעולם של היום, עם קצב התפתחות טכנולוגיה אקספוננציאלי, היזמים הם החזית האחרונה. לכן האחריות לא יכולה להיות מוטלת על איש מלבדם.

 

לצמצם את מרחב הסטייה 
בגולף, סטייה של מעלה אחת בחבטה בתחילת המסלול מתבטאת בסטייה של עשרות מטרים מהגומה. דוגמה זו ממחישה היטב מדוע האחריות חלה גם על היזם. עליו לצמצם את מרחב הסטייה של ההשלכות החברתיות ככל האפשר.

 

ברפואה הערך העליון הוא "Do no harm". אך גם הבנקאות, שהיא עמוד השדרה של הכלכלה והחברה, עוסקת בדיני נפשות. זהו בדיוק הערך שחסר, שאנשי פינטק יכולים להביא עמם. לא משום שזה נכפה עליהם על ידי רגולציה, משבר או מחאה חברתית, אלא כי הם רוצים. כי זה חשוב להם. כי הם מבינים שלמעשים שלהם יש השלכות, ארוכות טווח הרבה משניתן לראות בנקודת זמן זו.

 

ניתן לשמור על ערך עליון כזה. באפליקציית התקציב של Simple, למשל, קיים רכיב של ,safe to spend  המחשב לא רק את היתרה של לקוח אלא כמה ממנה "בטוחה" לשימוש; פלטפורמת ה־P2P  הישראלית בלנדר, המיועדת להלוואות חברתיות, הקימה קרן ביטחון עבור המלווים, למקרה שבו הלווים יתקשו בהחזר ההלוואה שלהם. נכון, לא קל לצפות מיזמים לחשוב על ההשלכות. זה עלול אף להעיק על מעופם. אולם עליהם לטפח מחשבה כזו, שאף עשויה להשיא רווח בטווח הארוך

 

סיכוי סביר שבין קוראי שורות אלו נמצאים המייסדים של גוגל, אפל, פייפאל הבאים. יזמים של תשתית או שירות שבעתיד לא נוכל בלעדיו. אז אם תוכלו לעצור לרגע ולחשוב, אפילו לרגע, על האחריות שלכם בכל התחום הזה שנקרא יזמות, חדשנות ופינטק, אזי תוכלו להתגאות שלא רק שהרעיון שלכם ישנה את העולם הוא גם ישמור עליו.

 

הכותבת היא ראש אגף חדשנות ודיגיטל בבנק לאומי

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?