דלית בן צור

קטן, בינוני, גדול – איך נראה הסקטור העסקי בישראל?

דלית בן צור
דלית בן צור, כלכלנית באגף הכלכלה בלאומי, בניתוח ממעוף הציפור של מבנה עולם העסקים בישראל.

בשנים האחרונות מושכים העסקים הקטנים את עיקר תשומת הלב בכל הקשור לפעילותו של הסקטור העסקי. הדבר ניכר בעיקר במהלכים שיווקיים של הבנקים השונים, בפעילות משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים וכן בסקירות והשוואות שנעשות על ידי גופים בינלאומיים דוגמת ה-OECD. הטענה המרכזית הינה שלעסקים הקטנים יש פוטנציאל צמיחה גבוה, ורצוי לצמצם את הקשיים העומדים בפניהם בהשוואה לעסקים הגדולים והבינוניים. האמנם? שתי קביעות שראוי לבחון:

1. האם העסקים הקטנים הם אכן "מנוע הצמיחה של המשק"?

2. האם ישנם יתרונות לגודל העסק?

 

רגע לפני שיוצאים לדרך, חשוב להגדיר מה זה עסק קטן/בינוני/גדול:

עסק קטן = עסק המעסיק פחות מ-20 עובדים;

עסק בינוני= עסק המעסיק בין 20 ל-100 עובדים;

ועסק גדול= מעסיק מעל ל-100 עובדים.

הגדרות אלה מקובלות בפרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד הכלכלה.

אגב, הגדרה זו שונה מהמקובל בעולם, שם נהוג להגדיר עסק גדול ככזה המעסיק מעל 250 עובדים.

 

מה הקשר בין גודלו של עסק לתעסוקה?

קצת מספרים:

על פי דו"ח משרד הכלכלה על מצב העסקים הקטנים והבינוניים, רוב מקומות התעסוקה החדשים בישראל נוצרים על-ידי פתיחת עסקים חדשים. כ-75% מהמשרות החדשות שנוצרו עקב "לידה" של עסקים בשנת 2013, נוצרו בעסקים הקטנים.

אז האם העסקים הקטנים הם אכן מנוע צמיחה חשוב של המשק? בגדול – התשובה היא כן. אבל לכל מטבע יש שני צדדים. הרבה עסקים נפתחים, אבל לצערנו ישנם לא מעט שנסגרים.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 77% מהמשרות שנגרעו מהמשק עקב סגירת עסקים בשנת 2011 היו של עסקים קטנים. בתרשים המופיע מטה תראו השוואה בין מספר המשרות שנוספו למשק עקב לידות עסקים, אל מול מספר המשרות שנגרעו ממנו עקב סגירה של עסקים, בחלוקה על פי גודל. מן ההשוואה ניתן להסיק כי מספר המשרות שנגרעות מהמשק עקב סגירה של עסקים קטנים, גדול משמעותית מאלה שנגרעות עקב סגירה של עסקים בינוניים וגדולים. בקיצור, ובשורה התחתונה, רואים שבנטו, מספר המשרות שנוספו למשק בזכות העסקים הקטנים גדול יותר.

גרף

אז איפה יש יותר עובדים – בעסקים הקטנים, או בגדולים?

בת'כלס – מהי תרומתם של העסקים לסך המשרות במשק?

בואו נסתכל על נתוני 2013 – מה הייתה אז התמונה?

מספר העסקים בישראל עמד על 515,498;

  • קרוב ל 50% מהם העסיקו עובדים. (בשאר אין עובדים שכירים)
  • העסקים הקטנים היוו 92% מסך העסקים בישראל;
  • העסקים הבינוניים והגדולים היוו 6% ו-2% בהתאמה.

עם זאת, כשבוחנים את התפלגות המשרות על פי גודל העסק מתקבלת תמונה שונה לחלוטין. העסקים הגדולים המהווים שני אחוזים בלבד מסך העסקים במשק, אחראים להעסקתם של 56% מסך השכירים הישראלים (!) לעומת זאת, העסקים הקטנים המהווים 92% מכלל העסקים, מעסיקים 25% בלבד מכלל השכירים הישראלים. מסקנה: העסקים הגדולים והבינוניים מעסיקים את רוב העובדים במשק.

 

אוקי, אז העסקים הגדולים מספקים את רוב התעסוקה (הגיוני סך הכל), אך האם לעסקים גדולים יתרונות נוספים?

נראה שכן.

ראשית, הפריון לעובד בעסקים גדולים גבוה יותר בממוצע מזה של העסקים הקטנים. על פי נתונים של ה-OECD, פריון העבודה של העסקים הקטנים והבינוניים בענפי התעשייה קטן במידה ניכרת ביחס לעסקים הגדולים בישראל. פריון העובדים הנמוך הוא אחת הבעיות המרכזיות והחשובות הניצבות בפני המשק הישראלי, ונראה כי הפתרון יצטרך לעבור דרך העסקים הקטנים.

בנוסף, נראה כי העסקים הגדולים יותר הינם יציבים יותר. שיעור אי השרידות (שיעור העסקים שנסגרו בין 2012 ל-2013 מתוך כלל העסקים) גבוה יותר משמעותית בקרב עסקים קטנים (פי שלושה כמעט ביחס לעסקים גדולים). כלומר, הסיכוי של עסק קטן להיסגר גבוה יותר משמעותית מזה של עסק גדול.

מדובר בשני יתרונות משמעותיים, אך עם זאת, לא יהיה נכון להקל ראש בתרומתם החשובה של העסקים הקטנים למשק: בתוספת למקומות העבודה, במגוון שהם מאפשרים, ובפוטנציאל שלהם להפוך ולהיות העסקים הגדולים של המחר. 

תגובות הקוראים (1)

  1. דינה גרייזל

    מאמר מעניין

    הגב

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?