קארין שמעון

יש לכם עסק? קבלו 3 עצות חשובות על קבלת תשלום בכרטיס אשראי

קארין שמעון
עו"ד קארין שמעון, מחטיבת הייעוץ המשפטי, משתפת בטיפים לבעלי עסקים - על מה חשוב להקפיד כשמקבלים תשלום בכרטיס אשראי.

בואו נודה שבאמת מגיע לו קרדיט – הקרדיט קארד (כרטיס האשראי) הוא כלי נוח וקל לשימוש שמאז הומצא (ב-1946 ע”י ג’ון ביגינס, אם באמת רציתם לדעת) הפך את ביצוען של עסקאות לפשוט וקל יותר עבור כולנו; גם עבור המשלם (כי בינינו, כמה פעמים גיליתם ששכחתם למשוך כסף בדיוק כשהגעתם לקופה?!) וגם עבור בעל העסק (מרחיב את מגוון הפלטפורמות לביצוע עסקאות ומאפשר למכור ללקוחות גם באמצעות הטלפון והאינטרנט).

רבים טוענים כי גביית תשלום באמצעות כרטיסי אשראי גם בטוחה יותר משיקים (מוזמנים להיזכר בטור שלי בנושא שיקים).

ואולם… גם בקבלת תשלום באמצעות כרטיס אשראי קיימים סיכונים, ואותם מסתבר לא ניתן לשלם בקרדיט וגם לא לפרוס לתשלומים..
כדי לצמצם את הסיכונים הללו, בטור זה אפרט שלושה כללים שחשוב שאתם, כבעלי עסק, תקפידו עליהם כשאתם מקבלים תמורה באמצעות כרטיס-אשראי:

1. תעודה מזהה בבקשה
כרטיס האשראי הינו אישי; אין להעבירו לאחרים ואין לאפשר לאחרים להשתמש בו.
לכן, כשאתם מקבלים תשלום בבית העסק שלכם באמצעות כרטיס אשראי, חשוב לוודא שהגורם שמשלם באמצעותו הוא אכן בעליו של הכרטיס. אם יתברר לחברת האשראי שאתה, בעל העסק, קיבלת תשלום באמצעות כרטיס אשראי מגורם שאיננו בעל הכרטיס, היא עשויה שלא לזכות אותך בתמורת העסקה. על מנת להקטין את הסיכון, בכל עסקה חשוב להקפיד לבקש מלקוחות המשלמים באמצעות כרטיס אשראי להציג תעודה מזהה ולוודא שהפרטים תואמים את הפרטים המוטבעים על גבי כרטיס-האשראי. לעסקאות שאינן מתבצעות פיזית בבית העסק שלכם, למשל כאלה המבוצעות ברשת האינטרנט או בטלפון, אתייחס בהמשך.

2. אפשר חתימה?
חשוב להקפיד ולוודא שהלקוח חותם על שובר העסקה ולשמור את השובר החתום. במידה ובעתיד הלקוח יתכחש לביצוע העסקה, תוכל להציג את השובר החתום כראייה. על מנת להקטין את הסיכון שהשובר נחתם על ידי צד שלישי שאיננו בעל הכרטיס חשוב בנוסף לוודא שהחתימה על גבי השובר זהה לחתימה שמופיעה על גב הכרטיס.
כדי להמחיש כמה חשוב “כלל החתימה”, תנו לי לספר לכם על תביעה שנדונה בבית משפט השלום בתל-אביב.* חברת ‘הלגה עיצובים’ מכרה סחורה כנגד תשלום באמצעות כרטיס אשראי, אלא שבהמשך בעל הכרטיס טען כי כלל לא ביצע את העסקה. בעקבות זאת, חברת האשראי סירבה לזכות את החברה בתמורת העסקה בטענה שהחברה לא השוותה בין חתימת הלקוח על גבי כרטיס האשראי לחתימתו על גבי שובר העסקה. החברה הגישה תביעה כנגד חברת האשראי וביקשה לזכותה בתמורת העסקה. בפסק-הדין קבע בית המשפט, כי זיהוי הרוכש והשוואת חתימתו על גבי שובר העסקה לזו המופיעה על כרטיס האשראי הם אמצעי זהירות שיכולים להקטין משמעותית סיכונים של שימוש לרעה בכרטיסי אשראי. במקרה הספציפי נקבע, כי אילו החברה הייתה משווה בין החתימות, היא יכולה הייתה לגלות כי אין זהות ביניהן ובכך למנוע את מעשה המרמה. לפיכך, תביעת החברה נדחתה.

3. רחוק מהעין רחוק מהכיס?
“עסקה במסמך חסר” מוגדרת בחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו 1986 כעסקה בין לקוח לבין ספק, שבה לא הוצג כרטיס אשראי, או שבמסמך המעיד עליה לא צוינו פרטים הנדרשים על פי החוק (למשל שם הלקוח, סכום העסקה ועוד), או שהמסמך המעיד עליה לא נחתם בידי הלקוח. דוגמא ל”עסקה במסמך חסר” היא “עסקת מכר מרחוק” – בעסקת מכר מרחוק הלקוח רוכש מבית העסק את המוצר מרחוק; למשל בהזמנה טלפונית או באינטרנט, ולפיכך לא יכול להציג את כרטיס האשראי או לחתום על מסמך כלשהו.

על פי החוק, במידה ולקוח הודיע למנפיק (חברת האשראי אשר הנפיקה את כרטיס האשראי) תוך שלושים ימים ממועד ההודעה על החיוב כי לא ביצע את העסקה, המנפיק ישיב לו את סכום החיוב. על מנת להקטין את הסיכון של אי קבלת תמורת העסקה במקרה בו לקוח מתכחש לביצועה, בעת ביצוע “עסקת מכר מרחוק” עליכם לדרוש לקבל את מספר ה-CVV (שלוש ספרות אחרונות המופיעות בגב כרטיס האשראי ופרטי זיהוי מלאים של בעל הכרטיס, לרבות שם מלא, כתובת, טלפון ומספר תעודת זהות. בעת מסירת הסחורה ניתן “להשלים” את הזיהוי; בין היתר, על-ידי בקשה לראות תעודה מזהה של בעל כרטיס האשראי ואת כרטיס האשראי באמצעותו בוצעה העסקה.

ראיתם מה זה?! כרטיס פלסטיק דק אחד וכל כך הרבה כללי זהירות.. זו כנראה הזדמנות טובה להזכיר לכם, שכבעלי עסק אחד הדברים החשובים שתהיו חייבים לנהל במסגרת ניהול העסק, נוסף לניהול העובדים, לניהול הכספים ועוד, הוא לנהל את הסיכונים!

“ניהול” נוסף שאתם חייבים לשלוט בו הוא ניהול משא-ומתן. אבל על הנושא הזה אספר לכם כבר בטור הבא…

* ת”א 27414/04 – הלגה עיצובים בע”מ נ’ כרטיסי אשראי לישראל בע”מ

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?