אלונה שי זלסקי ואמיר וינריב

שעבודים בחשבון העסקי – לא מה שחשבתם

אלונה שי זלסקי ואמיר וינריב
בסוף הטור הקודם, קיבלה שירה שיחת טלפון מפתיעה מכתב כלכלי ידוע. מה היה באותה שיחה?

בסוף הטור הקודם, קיבלה שירה שיחת טלפון מפתיעה מכתב כלכלי ידוע. מה היה באותה שיחה? איזה מוצר חדשני החברה מתכננת לייצר? ומה נדרש ממנה לפתיחת קו הייצור? מייד תגלו…..
כזכור, עוד לפני שעזבו החברים את סניף נאות החיטה, קיבלה שירה שיחת טלפון מפתיעה מנתן מודורוב, הכתב הכלכלי המפורסם. נתן סיפר לשירה שמקורות בכירים במשרד לעידוד השקעות בחיטה, לחשו על אוזנו כי “הא לחמא עניא” היא החברה שזכתה במענק בסך 1,000,000 ₪ לצורך הקמת קו ייצור חדשני, בו תיישם החברה את הפטנט העולמי החדש שפיתחה – פיתה בצורת מעויין, או בקיצור – פיתה מעויינת! שירה סיפרה לנתן כי הרעיון לייצור הפיתה המעויינת התגבש לאחר מחקר מקיף שערכה החברה בנושא, ממנו עלה כי אופן ניצול הפיתה המעויינת, בעת מילוייה בסלט ביחד עם פלאפל או שווארמה, יעיל ב – 30% יותר מאשר אופן הניצול בפיתה עגולה.

המענק אכן היה מכובד ושימש את החברה לרכישת והקמת קו הייצור החדשני, אך מייד לאחר הקמתו הבינו השלושה כי לשם תפעול החברה, אשר גדלה והתרחבה, יש צורך בנטילת אשראי נוסף.

השלושה סרו לבנקאית החביבה עליהם, סיגל, שטחו בפניה את התוכנית העסקית העדכנית של החברה, וביקשו להגדיל את מסגרת האשראי של החברה לסך של 2,000,000 ₪.

בתגובה, מסרה סיגל לאביב כי לשם הגדלת מסגרת האשראי, תידרש החברה לעבות את הבטוחות שמסרה להבטחת האשראי, וליצור לטובת הבנק שעבודים שונים על נכסיה.

סיגל הסבירה כי שעבוד הינו ערובה לחיוב, שתינתן ע”י החברה לשם הבטחת חובותיה והתחייבויותיה כלפי הבנק, והבנק יהיה רשאי להיפרע מהנכס המשועבד במקרה שהחברה לא תפרע את חובותיה.

השעבודים הראשונים אותם נדרשה החברה ליצור היו: (1) שעבוד קבוע על המכונות שירכשו לשם הקמת קו ייצור הפיתה המעויינת ו – (2) שעבוד שוטף (המכונה גם שעבוד צף) על נכסי החברה.

אביב הגיב ואמר כי הוא מבין מה הכוונה בשעבוד הקבוע על מכונות פס הייצור – אם החברה לא תשלם את חובה במועד, הבנק יהיה רשאי לממש את השעבוד, דהיינו, “לתפוס” את המכונות ולמכור אותן על מנת לפרוע את חובותיה של החברה כלפיו. אך מהו שעבוד שוטף? על מה הוא חל?

יהונתן, אשר לא מכבר סיים את שנת הלימודים הראשונה בחוג למשפטים בשלוחת אוניברסיטת “באגטה”, מייד שלף את מחברת הקורס בדיני תאגידים והקריא מתוכה: “שעבוד על כל נכסיה ומפעלה של החברה או על מקצתם אותה שעה, כפי מצבם מזמן לזמן…”

אביב, שכבר היה רגיל לנטייתו של יהונתן להפגין את בקיאותו בסעיפי חוקים שונים ומשונים, התעלם באלגנטיות מיהונתן וביקש מסיגל להסביר את משמעות יצירת השעבוד השוטף על נכסי החברה.

סיגל הסבירה כי שעבוד קבוע חל על נכס מסויים ולא משתנה, ומרגע שנוצר, לא ניתן למכור/להעביר את הנכס המסויים ללא הסכמת הנושה (במקרה זה – הבנק). לעומת זאת, השעבוד השוטף אינו “תופס” נכס מסויים של החברה, אלא “מרחף כענן” (צף) מעל החברה וחל על כל נכסיה, בהרכבם המשתנה מעת לעת, ורק במועד המימוש של השעבוד הצף, הוא הופך לשעבוד קבוע על נכסי החברה הקיימים במועד המימוש (למעט הנכסים המשועבדים כדין בשעבוד קבוע לגורם אחר).

סיגל הוסיפה וחידדה, כי השעבוד השוטף מאפשר לחברה ניהול פעילות עסקית שוטפת במהלך העסקים הרגיל, ובכלל זה מכירת מוצריה ללא הפרעה, וללא צורך בקבלת אישורים מהגורם שלטובתו נוצר השעבוד.

לאחר קבלת ההסבר המלומד מסיגל, כינסו השלושה ישיבת דירקטוריון אשר דנה במתן הבטוחות המבוקשות על ידי הבנק, והחליטו פה אחד על יצירתן לטובת הבנק, לצורך קבלת האשראי הנדרש.

מייד עם קבלת ההודעה על  החלטת הדירקטוריון, שהיתה חתומה ע”י מורשי החתימה של החברה ומאומתת על ידי עורך דינה, החתימה סיגל את מורשי החתימה על שטרי המשכון (הידועים גם בשם “אגרת חוב”) הנדרשים לצורך יצירת השעבודים ואצה לרשום את השעבודים במשרדי רשם החברות.

לאחר רישום השעבודים, הגדיל הבנק את מסגרת האשראי של החברה לסך של 2,000,000 ₪ והחברה החלה בבנית קווי הייצור לפרוייקט השאפתני – הפיתה המעויינת.

האם הפיתה המעויינת עתידה לכבוש את לבבות תושבי ישראל? על כך בטורנו הבא.

לפרקים הקודמים בסדרה >>  

הקמת חברה חדשה? כיצד תפתחו חשבון לעסק

צריכים מסגרת אשראי?  טיפים חשובים לשותפים בחשבון עסקי

למה חשוב להסדיר את זכויות החתימה בחשבון העסקי?

דברים שחשוב לדעת על ערבות בנקאית

כל מה שחשוב לדעת על ערבויות בחשבון העסקי

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?