נופי מולדת

חדר שינה ממוזג על הכנרת

נופי מולדת
מדי קיץ חורשת משפחתנו את כבישי הארץ ושביליה מאצבע הגליל ועד מדבר יהודה.

מדי קיץ חורשת משפחתנו את כבישי הארץ ושביליה מאצבע הגליל ועד מדבר יהודה. השנה החלפנו את האוהלים בקרוואנים של “נופי מולדת” והוספנו קצת נוחות ביתית לתנאי השדה של הטיול
המשפחה המורחבת שלנו נוהגת לטייל זה יותר מעשור מדי קיץ למשך שבוע אינטנסיבי. אנחנו מנסים להקנות לילדים ערכים של אהבת הארץ, היכרות עם נופיה ומורשתה.
מדי שנה מדובר היה בהתארגנות מורכבת ובלוגיסטיקה אינסופית שכללה לינה באוהלים משולבת בהתניידות זריזה מאצבע הגליל ועד מדבר יהודה בואכה אילת. השנה החלטנו להחליף את האוהלים בקרוואנים. ההודעה לילדים על השינוי השנה חוללה סערה והתקבלה בשמחה רבה.
הצטיידנו בכלי מטבח, ציוד קמפינג, פנסים ומפות והתחלנו להתארגן לחופשה השנתית המיוחלת שהתמקדה השנה בגליל בלבד. הילדים קיבלו משימות. הם ניהלו ויכוחים על אופיו ועל האתרים שבהם נבקר, אך התוצאה הסופית הייתה מרשימה ומאתגרת. כל שנותר היה לשלוף את כרטיסי האשראי ולגשת לקרוואנים.
יום ראשון הגיע: הגברים במשפחה נסעו לחברת נופי מולדת בבארותיים. שכרו ארבעה קרוואנים – “הארבל”, “התבור”, “החרמון” ו”הגלבוע”. כל פלג משפחתי קיבל אחד. לאחר תדריך יסודי במקום על הפעלת הכלים, רישום הערות ושינון כל פרט, רותמים את הכלים למכוניות ויוצאים בשיירה לבית שאן לאיסוף השבט.

עיניהם של הילדים זהרו כאשר הבחינו בשיירת הכלים שנעה לקראתם. העמסנו את הציוד, סידרנו את ארונות הבגדים. הילדים קפצו על המיטות, ואנו וידאנו שהכל מונח במקום.

הגיע העת לצאת. מקפידים על הכללים של החבר’ה מנופי מולדת שלא להסתבך עם רברסים מיותרים, מסובבים את הכלים רותמים שוב ויוצאים בשיירה גאה לעבר חוף גופרה, שם קבענו את חניון הבית שלנו. בחוף התחברנו למים ולחשמל, פרקנו את הציוד, היבטנו על הכנרת המדהימה, ולאחר שעתיים של התארגנות כבר הצלחנו לשבת על כיסא נוח, לשתות כוס בירה קרה ולהביט בילדים ששועטים למימי הכנרת. ארוחת ערב קלילה, ולאחריה כל הנוחות של הבית – מטבח מאובזר, מקרר, מיקרוגל, שירותים, מקלחות, מים זורמים, מיזוג אוויר – כל הנוחות הזו, צופה לכנרת.

למחרת בבוקר ההתארגנות די פשוטה: מקפלים רק את חפצי הערך, מכניסים לכלי הרכב את ארוחות היום, מסדר בוקר מהיר וקדימה לכלי הרכב. מתחילים את המסע ברפטינג סוער על הירדן, אומגה לילדים ולאחר טבילה הגונה במי הירדן הקרירים, מטפסים למצפה גדות, שם מירב מסבירה על הימים שלפני מלחמת ששת הימים, הקרב על המים ועל מותניה הצרים של המדינה.

ראש פינה הוא היעד הבא. מטיילים בחצרות המושבה, נכנסים למערת שלמה בן יוסף (עולה הגרדום הראשון) וממשיכים לטפס לצפת. העיר אבלה בערב תשעה באב. בסמטאות אפשר לשמוע את מגילת איכה בוקעת מכל עבר וחשים ממש את חורבן הבית. יש לעיר הזו את היכולת לבטא באופן פיזי את התחושות הרוחניות של המטייל בה.

היום השלישי מוקדש לגליל המערבי. בעכו העתיקה שמענו על מסעות הצלב, על בית הכלא הבריטי, על מנהרת הטמפלרים. איך אפשר בלי חומוס לצהריים? משם עלינו לחורפיש ולומדים על תרבות העדה הדרוזית המפוארת. גולשים מעט מזרחה ומגיעים לפקיעין, שם יורדים במדרגות גן העדן עד למערת רבי שמעון בר יוחאי שהסתתר מהרומאים במשך 13 שנה. מקנחים בירידה למעיין ולאחר מכן מתחילים לשוב מזרחה, הילדים לא יודעים מה מחכה להם…

הם אולי ציפו לחזור לקרוואנים, אך אנו שמים פעמינו לרכס הרי נפתלי. מהנקודה הגבוהה ביותר אנו צופים על עמק החולה, אוכלים משהו ומחכים בשקט לחשיכה. ואז מתחילים לרדת את השביל מפסגת ההר לתוך העיר קריית שמונה – 5 ק”מ של הליכה לילית. תחילה הקיטורים הרגילים של “קשה לי” “למה?” אך ככל שהעלטה עוטפת אותנו, כך גובר השקט. אורות מרצדים, רוח קרירה וכל אחד עסוק בארגון עצמו לדעת.

יום הבא מתחיל במשחק פיינטבול סוער בין המשפחות. משם מטפסים לפארק הוולקני ברמת הגולן, מקבלים הסבר על הרי הגעש הרדומים, תצוגה מרשימה מאוד. חזרנו לחוף כדי לאפשר למשפחות ליהנות מקצת שקט וגלי כנרת.

חצר תל חי פותחת את יומנו החמישי, סיפור מרשים של גבורה: הילדים לומדים על המאבק באצבע הגליל לפני הקמת המדינה, על קרב תל חי, ועל תקומת העיר קריית שמונה. משם נוסעים לבית שערים, מבקרים במערות הקבורה, בקברו של רבי יהודה הנשיא ולומדים על תולדות האזור בתקופה הקדומה, מטפסים למוחרקה וסופחים המון אוויר לריאות.

חוזרים לחניון, מתקלחים, אוכלים ויוצאים לערב בחמת גדר, שם בינות לבריכות הילדים נהנים וכולנו מבלים עד שעת ערב מאוחרת – וחוזרים לחניון. כמנהגנו, משחקים “אש לילה” ומשחק “הדגל” עם הילדים, צובעים את פניהם בצבעי הסוואה, מתחלקים לקבוצות. צעקות, ריבים, אבל רק קבוצה אחת יכולה לנצח, ואכן ניצחה. ולאחר שהרוחות נרגעו, חוזרים ברגל לחניון ומתארגנים ללינה.

ששי שבת של שקט ושלווה לאחר כל החוויות הללו.

לאחר יותר מעשור הגיע הזמן לשנות מעט את החופשה המשפחתית השנתית. אין ספק, החוויה מטלטלת, הילדים נהנו מאוד, והקרוואנים המצוינים אפשרו לנו ליהנות מתנאי שדה אך עם כל הפינוקים והנוחות שיש בבית.

להתראות בשנה הבאה. 

תגובות הקוראים (2)

  1. גיא

    שרות נוראי! קרוואן מטנוף ושבור. רכב הגיע מטונף מסריח ועם תקלה. נתקענו בדרך משפחה עם תינוקת.. הרסו לנו את החופשה, פיצוי לא קויבלנו ועד חייבו אותנו על מיכל דלק שהוחזר מלא, סתם! שקרנים וחסרי כבוד לאנשים וללקוחות..

    הגב
    • עדי פסח

      גיא שלום,
      תודה על פנייתך ללאומי בלוג.
      צר לי לקרוא את התייחסותך וחווית השירות שתארת.
      ברצוני לעדכנך שהעברתי את הפרטים לבית העסק “נופי מולדת”. 

      בברכה,
      עדי פסח. 

      הגב

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?