שרה יונגר

אפקט יוון: מה היצואנים צריכים לעשות?

שרה יונגר
שרה יונגר, ראש ענף סחר בינלאומי, משתפת בעצות שיסייעו לכם בניהול הסיכונים בייצוא לחו"ל, במיוחד בתקופה של חוסר יציבות.

יוון בכותרות. רוסיה ואוקראינה גם. ידיעות חדשותיות על מדינות הנתונות במשבר כלכלי נעשות תכופות יותר ויותר – מסיבות כלכליות, פוליטיות, חברתיות ועוד. בדרך כלל ישנם אינדיקטורים מקדימים המצביעים על הקשיים המתרגשים על  כלכלה של מדינה מסוימת. במקרה של יוון, השאלה האם היא תגיע למצב של חדלות פירעון  והאם כתוצאה מכך תצא  מגוש היורו, מרצון או שלא מרצון, תלויה באוויר בעוצמות שונות מזה לפחות חמש שנים.

יתר על כן, במקרים לא מעטים השפעתו של משבר כלכלי מקומי על הכלכלה הגלובלית הינו חוצה גבולות, כאשר לעיתים קרובות המשבר מתגלגל ככדור שלג לפתחן של מדינות שהן שותפות סחר של אותה מדינה המצויה במשבר, כמו גם לפתחם של יצואנים ברחבי העולם אשר מספקים לאותה  מדינה סחורות ושירותים שונים. לכך יש להוסיף כמובן את היבט היחלשות המטבע (במקרה זה היורו) בעקבות אי הוודאות אודות הדרך ליציאה מהמשבר.  

אם ניקח לדוגמא את יוון, סך היצוא הישראלי אליה עמד בשנת 2014, על פי נתוני הלמ"ס, על כ-400 מיליוני דולרים. האם אותם יצואנים שמכרו סחורה או שירותים ליבואנים ביוון ניהלו מדיניות ניהול סיכונים מושכלת וזהירה? האם בדקו את מעמדם הפיננסי של הקונים? האם נקטו בצעדים המגנים עליהם במקרה של חדלות פירעון של הקונים – או של המדינה? האם לקחו בחשבון גידול בצורכי אשראי (ועלויותיו) בעקבות אי קבלת כספים על משלוחים שבוצעו כתוצאה מהצעדים הדרמטיים בהן נקטה ממשלת יוון לצורך מניעת "ריצה על הבנק" (צעדים שכללו  סגירה זמנית של בנקים מסחריים והפסקת העברות כספים לחו"ל)? רק אציין בהקשר זה שקבלת "מזומנים" בעולם של היום (ללא כל קשר ליוון), מוגבלת לסכומים נמוכים, וזאת עקב סטנדרטים בינלאומיים והוראות חוק הנוגעות למלחמה בהלבנת הון.

סביר להניח שיצואנים נקלעו בתקופה זו לבעיית תזרים מזומנים, הגוררת גידול בצורכי האשראי. במקרה הטוב – מדובר בבעיה זמנית. במקרה הפחות טוב, יצואנים עלולים לא לקבל את מלוא תמורת  היצוא מאותם יבואנים יווניים שנקלעו לחובות או חדלות פירעון.

 

הנה שלושה היבטים שיסייעו לכם בניהול סיכונים מחושב, במיוחד בתקופה של חוסר יציבות:

היבט ראשון: שיטות תשלום

בראש וראשונה יש לבדוק את היבואן מכל ההיבטים, ובמיוחד את אמינותו ואת מעמדו הפיננסי. אם יש ספק, יש לבחור באחת משיטות התשלום הבאות:

1. נסו להגיע לסיכום עם היבואן על תשלום מקדמה בשיעור גבוה ככל שניתן – ולקבל את היתרה עם הטענת הסחורה על כלי ההובלה.

 

2. נסו לקבל אשראי דוקומנטרי לטובתכם. זוהי למעשה התחייבות לתשלום, של הבנק של היבואן, עבור משלוח הסחורה (אם אתם עומדים בכל הדרישות המוכתבות בנוסח ההתחייבות). בכך אתם מבטלים את הסיכון של היבואן. הצד שמחויב לשלם הינו הבנק שלו, ללא כל קשר למצבו הפיננסי של היבואן.

אפשרות נוספת העומדת לרשותכם, היא קבלת אשראי דוקומנטרי מסוג "stand-by" על סכום החשיפה שלכם מול היבואן. מכשיר זה הינו למעשה ערבות של בנק, אותה ביכולתכם "לדרוש" במקרה של אי תשלום חוב העומד לזכותכם. במקרה זה, אנא זכרו כי קבלת אשראי דוקומנטרי אינה פותרת מצב של אי תשלום עקב חדלות פירעון של בנק היבואן או בשל עצירת העברת כספים בעקבות הוראות רשויות ממשלתיות במדינת היבואן – כפי שאירע ביוון.

 

3. אפשרות שלישית העומדת בפניכם כיצואנים היא לשלוח את הדוקומנטים נשוא הסחורה לבנק של היבואן, במדינתו, ולהסמיך את האחרון למסור את הדוקומנטים, שהינם המפתח לשחרור הסחורה מהנמל – תמורת תשלום, רצוי במזומן.

שיטה זו נקראת דוקומנטים לגוביינא או דוקומנטים לגבייה. הסיכון של היצואן במקרה זה מצטמצם להימנעותו של היבואן מלפדות את הדוקומנטים, על אף שהסחורה כבר ממתינה לשחרורה בנמל היעד. במקרה הגרוע ביותר תיאלצו למצוא קונה אחר לסחורה או שתחזירו את הסחורה לארץ (וודאו כי הסחורה אינה תפורה למידות של אותו יבואן בלבד). ההערה לגבי סיכון אי תשלום בעקבות חדלות פירעון מצד הבנק או בשל רגולציה מקומית, כפי שצוין לעיל, רלוונטית גם במקרה זה.

 

היבט שני: התחייבויות מהבנקים

צמצום סיכון (מדינה) על ידי קבלת תשלום מראש במלואו, או על ידי קבלת אשראי דוקומנטרי מבנק איכותי, כאשר בנק נוסף (הבנק שלכם בישראל או בנק צד שלישי) מתחייב לשלם לכם את התמורה (לאחר ווידוא כי עמדתם בכל תנאי האשראי הדוקומנטרי). מומלץ להתייעץ עם מומחי סחר הבינלאומי לפני סגירת ההסכם המסחרי עם היבואן.

 

היבט שלישי: פוליסת ביטוח

בנוסף למכשירים שהוצעו לעיל, מומלץ לרכוש פוליסת ביטוח סיכוני סחר חוץ, הכוללת, בין השאר, כיסוי לפשיטת רגל של היבואן בחו"ל או חוסר יכולת פירעון מתמשך של היבואן, כמו גם סיכונים מדינתיים כגון הגבלות של הוצאת מטבע זר ממדינת היבואן (כפי שראינו ביוון), שמיטת חובות וכד'.

 

בעולם דינמי שמשתנה בקצב מהיר, ש"אפקט  הפרפר" כל כך מאפיין אותו, חשוב לבצע עבודת הכנה מדוקדקת בהתייעצות מול כל הגורמים המתמחים בעסקאות בינלאומיות, לרבות מומחי הסחר הבינלאומי בלאומי. חשוב לתכנן, לבדוק ולנהל אומדן סיכונים מושכל, בהתאמה לגודלה ומורכבותה של העסקה, כמו גם של העסק המייצא.

תגובות הקוראים (1)

  1. יונתן ונה

    המסקנה המתבקשת הינה שתמורות פוליטיות וכלכליות המתרחשות עלינו חדשות לבקרים,אינם נותרים בבחינת חדשות שקראנו או ראינו באמצעי התקשורת השונים,אלא יש להם השלכות לעשייה היום-יומית שלנו בבנק בנושא הסחר הבינלאומי ויש לתת את הדעת למניעת סיכונים וחשיפה לבנק וללקוח כאחד.המאמר מתמצת באופן קריא וברור את הנושא ועל כך הערכתנו למקצועיות הרבה של שרה יונגר שיושמה בו.

    הגב

שדות חובה מסומנים בכוכבית

תגובתך הועברה לצוות לאומי בלוג ותפורסם לאחר אישורה.

האם אתה מסכים?