שיעור שחייה במדיה החברתית

4/11/09

מאת: אייל בירן
מתוך: בכירי הבנק מדברים, מדיה חברתית לאירגונים

אני מוצא את עצמי לומד לשחות בתוך עולם המדיה החברתית. אמנם אני עוד בהתחלה, אבל מתפתח. אני כבר לא משתמש במצופים ואפילו יודע לעשות בועות, אבל עוד לא גולש על הגל של גוגל.

אז מה כוללות תנועות החזה/ גב/ חתירה שלי עד כה?

חשבון בפייסבוק עם כמה עשרות חברים שטרם אושרו.
חשבון פעיל בטוויטר עם כמה מאות עוקבים (שלוש מאות למען הדיוק והפרופורציה. רק המונח "כמה" נשמע יותר בעל נפח).
פרופיל בלינקדאין.
פוסט אחד שהתארח בבלוג של אחרים.
שעה וחצי ביום (יותר נכון בלילה) שמוקדשת לאיתור חומרים מעניינים ולקריאת ציוצים שונים של חברים.
עמוד לא הכי מעודכן בקפה של דה מרקר, שם יש לי כמה עשרות חברים כתוצאה מהפוסט ההוא.
2 כוכבים באותו קפה.
כמה קישורים יומיים שוטפים ב-Google Reader (למרות שזה לא נחשב מדיה חברתית).

מה המסקנות שלי עד עתה? יש לי כמה. (רק לשם הגילוי הנאות – לאור הרשימה לעיל ניתן להבין לבד שהמסקנות העיקריות מתוכן מתבססות על הטוויטר).

רוב המשתמשים הפעילים ביותר במדיה החברתית מגיעים ממקצועות חופשיים בעולם הדיגיטל: בוני אתרים, יועצי מדיה, מעצבים וכיו"ב.
הפעילים במיוחד מתוכם הופכים אט אט למובילי דעה – מרביתם נעקבים על ידי כל מצטרף חדש ששמע מחבר המלצות. משהו בסגנון של "אם אתה לא עוקב אחריו, משמע אינך קיים".
הנקודה הראשונה חשובה על מנת להבין שעבור מי שעוסק בתחום אחר לגמרי, ובמשרה מלאה, המדיה החברתית רלבנטית עבורו, אבל לא יכולה להפוך למקום המרכזי שלו, שבו אעביר את רוב שעות היום שלו.
אחדד את הסעיף הקודם - יכול להיות שאתה מתחזק בלוג עם כמה פוסטים משלך, אולי אפילו הרבה – אבל זה לא הופך אותך למוביל דעה אלא מצמצם את הגדרת הפעילות שלך לבלוגר. (דבר מכובד כשלעצמו).
לעומת זאת, "מוביל דעה פעיל" במדיה החברתית יוביל בלוג ואולי כמה בלוגים, יתחזק בשוטף חשבון טוויטר עם כמה מאות עוקבים (והפעם "כמה" זו הגדרה מדויקת); יהיה הבעלים הגאה של כרטיס בפייסבוק עם מאות ואלפי חברים מאושרים ופעילים במיוחד; יהיו לו מאות כוכבי קפה ורשת ענפה בלינקדאין והוא ינהל כמה קהילות במקביל.
אם אתה רוצה לצמוח בטוויטר למשל, אל תרוץ מיד ותעמיד לעצמך את האתגר: "איך יוצרים לעצמך 700 עוקבים ב-30 יום?". נכון, יש לשם כך גם כלים אוטומטיים אבל זו לא עבודה אמיתית (זה בעצם סוג של עבודה בעיניים): תתפתח, תצמח לאט, תדע שאתה גדל נכון.
חשוב: המטרה היא לא כמות העוקבים. המטרה היא ליהנות ולהשכיל ולהפוך את הכלי לשגרת יומך ולתפוס אותו לא כנטל אלא כנותן ערך.
השיטתיות מצריכה זמן, הרבה זמן. אם אתה עובד, ומרביתנו עובדים, שעה וחצי ביום זה הרבה זמן ולרוב זה מגיע על חשבון שינה או משפחה. אז נהל שיחה עם בת הזוג (דרך אגב, לשון הזכר בטור זה היא מקרית בלבד) ותאם ציפיות. אחרת תתכונן לסצנות שלקוחות מהסדרה "רמזור".
זה סוחף. מהר מאד אתה מוצא את עצמך בתהליך של: "עוד 'ריפרוש' אחד לפני שהולכים לישון כדי לראות מה השתנה". כשזה קורה בפעם הראשונה תבין לבד – התמכרת.
ההתחלה היא הקובעת. למשל בטוויטר: חייבים לבנות בסיס נעקבים איתן ממנו אפשר להתחיל. אחרת מהר מאד תגלה שעולמך החברתי במדיה הסתכם בציוץ אחד בודד שהכיל עדכון על החלפת רקע הדף שלך לצבעוני. הקדש לשלב ההתחלתי כמה ימים טובים. סנן, קבל המלצות, דפדף בדפים של חברייך ואתר נעקבים מעניינים.
הפרגון חשוב. הטוויטר כרשת חברתית מעודד פרגון לציוצים מוצלחים. אז כשאתה מרגיש שנתקלת במשהו מוצלח "רטווט" (Retweet) אותו, כי מגיע לו. כמאמר המשורר – פתאום קם אדם, בבוקר הוא עושה רה-טוויט ומתחיל ללכת.
נעים להכיר – ספאם. המונח בא לידי ביטוי בכמה צורות. שוב, דוגמא מעולם הטוויטר: חלק מהספאמרים פשוט מציפים אותך בידיעות תקשורתיות, כאילו החלטת לעקוב אחר עיתון כלכלי, רק שאתה בעצם מקבל אותו מפורק לחלקים של 140 תווים מאדם פרטי בכלל. שיטה נחמדה לחסוך על מנוי.
קצת קשה להתרגל בהתחלה לסגנון של: "קמתי, נשרפה לי החביתה והיום התחיל לי עקום", שמאפיין חלק מהכותבים. תאמינו לי, לומדים לחייך ולהבין שזה חלק מהחיים ברשת ובעצם זה סוג של ספאם ידידותי למשתמש. בכל זאת, אולי גם היום שלך התחיל קצת עקום וצרת רבים, גם אם היא נחמת טיפשים, היא עדיין חצי נחמה.
לרשת יש תועלת. בטוויטר למשל אתה לומד לקצר. נפלא, החיים ב- 140 תווים. כאן, עכשיו, קצר ולעניין: ראיתי, קראתי, נסעתי. מעניין – נכנסתי; לא מעניין – אז התעלמתי. אילו רק כל הישיבות והמצגות בעולם היו מוגבלות ל-140 תווים.
זה מחדד את החושים. מסייע לשיפור העירנות, התכנון והיסודיות, המקוריות ומהירות התגובה.
זה מעשיר ונותן ערך אמיתי וזה עובד. תאמינו לי – אתה מגיע לחומרים שבשוטף לא תגיע אליהם לבדך. הנעקבים שלך מציפים עבורך חומר מעניין.
אם אתה משתמש בפרופיל שלך בהגדרת התפקיד ואתה חלק מארגון, אז דע שאין הפרדה. אתה מייצג את ארגונך ולא רק את עצמך. כלומר, חשוב לשקול פעמיים לפני פעילות או תגובה. לא כל מה שהיית מעלה כאדם פרטי, נכון שתעלה כבעל משרה בארגון.
תפנים – זו רכבת ציבורית בינלאומית במסע מרתק. עלה לאחד הקרונות ותמצא את עצמך בהרפתקה. מהירות הנסיעה בשליטתך, גם תחנות הביניים.
תיהנה מהנוף ומהנוסעים האחרים, תנשום את האוויר, רק אנא אל תרד מהפסים. יש לעולם הזה של בחירת הרשת החברתית הרלבנטית עבורך מקבילה מעניינת בעולם הבנקאות. בלי ציניות. אבל על זה ארחיב בפוסט הבא, כי אשתי שתחיה, מסעיף 7, הבהירה לי כרגע שאני מתחיל לחרוג מתיאום הציפיות ההתחלתי ולא עומד בציפיות שלה.