סחר החוץ בחודש דצמבר: נמשך הגידול ביצוא וביבוא

בחודש דצמבר נמשכה מגמת הגידול ביצוא וביבוא הסחורות: הדבר ניכר בכל קבוצות הסחורות המרכזיות הן של היצוא והן של יבוא הסחורות. זהו ביטוי להמשך התאוששות הפעילות הכלכלית בישראל. יתר על כן, כפי שניתן לראות בגרף, במהלך שנת 2009, היה היצוא גבוה מהיבוא (על בסיס נתונים המנטרלים השפעת רכיבי סחר חוץ תנודתיים). בפרט, תופעה זו בלטה ברביע האחרון של השנה, שבה, כך נראה כעת, הייתה תרומה משמעותית של עודף היצוא על פני היבוא לצמיחת המשק. ברקע הנתונים, הולכים ומתרבים האינדיקטורים המעידים על שיפור ניכר בפעילות הכלכלית במשקים רבים בעולם. כך, "מדד האינדיקטורים המובילים", אותו מפרסם מדי חודש ארגון ה-OECD, ומטרתו להצביע על נקודות מפנה בפעילות הכלכלית כ-6 חודשים מראש, מלמד על התחזקות הסימנים להתאוששות במדינות כארה"ב, סין ויפן. במדינות אירופאיות גדולות, כמו צרפת, גרמניה, בריטניה ואיטליה אף מדובר על התרחבות של ממש בפעילות הכלכלית.

שיפור ניכר בגרעון המסחרי של ישראל

כאמור, חודש דצמבר שיקף מגמה של שיפור ביצוא וביבוא, לאחר ירידה חדה בפעילות הכלכלית בראשית 2009. במצטבר, רשם הגירעון המסחרי הכולל של ישראל, ירידה של כ-8.1 מיליארד דולר בשנת 2009 בהשוואה לשנת 2008 והוא הסתכם בכ-5.1 מיליארד דולר, בעיקר בהשפעת צמצום ההוצאות על יבוא דלק ויהלומים (בנטרול הרכיבים התנודתיים, נרשם עודף של כ-2.3 מיליארד דולר). צמצום זה, הוא תוצאה של ירידה חדה יותר, במונחים דולריים נומינליים, ביבוא (27%-) ביחס ליצוא (19%-).

חשבון הסחורות של ישראל, הוא אחד הרכיבים המרכזיים המשפיעים על החשבון השוטף של מאזן התשלומים. המעבר, בשנים האחרונות, מגרעון בחשבון השוטף לעודף, הוא, בין השאר, תוצאה של השיפור בחשבון הסחורות. כפי שניתן לראות בגרף דלעיל, מדובר במגמת שיפור משמעותית הנמשכת כעשור וחצי ובאה לידי ביטוי בעיקר בגרעון הבסיסי (דהיינו, הגרעון בנטרול רכיבים תנודתיים כאוניות, מטוסים, דלק ויהלומים). על פי הנתונים, הגרעון, אותו חישבנו כאחוז מהתוצר, כדי לנטרל את השפעת הגידול בפעילות הכלכלית לאורך התקופה, היווה כ-9% תוצר באמצע שנות התשעים ואילו בשנה שחלפה הפך לעודף של כאחוז תוצר אחד. המעבר מגרעון לעודף בחשבון השוטף, וקיומו לאורך זמן, יחד עם נתונים אחרים מתחום חשבונות החוץ של ישראל (כמו היותה מלווה לעולם ולא לווה), הופכים את ישראל למדינה יציבה ועצמאית יותר, מבחינה כלכלית, בהשוואה למצבה בעבר, יחד עם תמיכה בנטייה להתחזקות המטבע המקומי.

שער החליפין הריאלי פחות תחרותי מאשר רמת השיא שלו  ב-10%, בקירוב

כפי שהראינו קודם, חל שיפור בשנים האחרונות בחשבונות החוץ של ישראל, כתוצאה מגידול מהיר יותר ביצוא בהשוואה ליבוא. אחד הגורמים אשר הביאו לשיפור בתחום היצוא בשנים קודמות, הוא הגידול בהכנסות כתוצאה מפיחות משמעותי בשער החליפין הריאלי של השקל בשיעור של יותר מ-30% בשנים 2001-2006, כמוצג בגרף המבוסס על נתוני בנק ישראל. לשם הבהרה, השינוי בשער החליפין הריאלי של השקל משקף את השינוי הנומינלי בו בניכוי הפרשי האינפלציה שבין ישראל לבין העולם.  שער החליפין הריאלי המוצג דלעיל הוא ביחס לסל מטבעות הסחר של ישראל.

בשנתיים האחרונות, נרשמה התחזקות בשערו של השקל, למרות שרמתו, על פי נתוני נובמבר 2009, עדיין קרובה לממוצע  של העשור האחרון. יחד עם זאת, ניתוח של השפעת שער החליפין על היצוא ראוי שיתחשב במבנה היצוא של המשק הישראלי שהינו מוטה טכנולוגיה עילית. בהקשר זה, ראוי לציין כי ניתוח שנעשה בבנק ישראל (ראה/י דוח בנק ישראל לשנת 2008, עמוד 70) העלה כי לשער החליפין הריאלי אמנם אין השפעה מובהקת על יצוא הענפים המתקדמים, אך על הענפים המעורבים, כלומר אלו שברמות טכנולוגיות בינוניות ונמוכות, קיימת השפעה חיובית ומובהקת. מכאן, ולאור הקושי של הבנק המרכזי להתמיד בתמיכה בשער החליפין הנומינלי ובוודאי שגם הריאלי, ראוי לבחון אמצעים שונים, שלא מתחום המדיניות המוניטרית, אשר יאפשרו התמודדות טובה יותר של ענפי המשק, בעיקר עתירי תעסוקה, עם ייסוף המטבע המקומי המתרחש כתגובה לתנאי הרקע החיוביים של המשק.